לכול אחד תא הזכוכית משלו..שופט משלו..הזיה משלו

אָסוּר בְּתָא שֶׁל זְכוּכִית

בְּאַשְׁמַת תְּשׁוּקָה לְלֹא מִיצָרִים,

הַשּׁוֹפֵט קָבַע :

" הַנַּ"ל סִכּוּן לְנָשִׁים "

בְּאוֹתוֹ יוֹם שְׁנֵי סוֹהַרִים גְּדוֹלִים וּשְׁרִירִים

נָשְׂאוּ אוֹתִי כָּבוּל בַּאֲזִקִּים לְתָא הַזְּכוּכִית.

אֲנִי חַף מִפֶּשַׁע,

יופייך הֶעֱבִיר אוֹתִי עַל דַּעְתִּי

נָכוֹן, עָמַדְתִּי יָמִים וְלֵילוֹת מוּל דֶּלֶת בֵּיתֵךְ

,רָאִיתִי גְּבָרִים נִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים,

הֶחֱלַפְתְּ מַנְעוּל

וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁאֲנִי לֹא רָצוּי,

אֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּי. 

בְּמֶרְכָּז הֵעִיר

תָּא שקוף,

רִצְפַּת נירוסטה מבריקה,

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מְמַלְמְלִים מַשֶּׁהוּ בעוברם

מְעִיפִים מַבָּט בַּשֶּׁלֶט,

"אָדָם מְאֹהָב"

הֵם לֹא רוֹאִים אֶת שִׁבְרֵי הַלֵּב הַמְפֻזָּרִים

אֲנִי דּוֹרֵך עֲלֵיהֶם וְהֵם דּוֹקְרִים. 

עַד אוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּצָאת

חִיַּכְתְּ אֵלִי לְרֶגַע,

הושטתי לְךָ פֶּרַח שֶׁקָּטַפְתִּי בְּשָׂדֶה אַחֵר,

וּלְפֶתַע הִתְנַפְּלוּ עָלַי אַרְבָּעָה שׁוֹטְרִים גברתניים,

וְאָז נִזְכַּרְתְּ, 

אֲבָל הָיָה כְּבָר מְאֻחָר. 

שקוף, כְּמוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה קָסוּם

בַּחֶדֶר הַהוּא

בְּעִיר הַהִיא

לִפְנֵי שָׁנִים,

שָׁם אָמַרְת לִי כִּי לְעוֹלָם לֹא תִּשְׁכְּחִי אוֹתִי,

הִתְלַבַּשְׁתְּ וְהָלַכְתְּ.