0
מתגעגעת לשמש חמה מלטפת כמעט שורפת מתגעגעת למבט כל כך מדוייק למילה אחת בודדה מתגעגעת למגע. שלך. לנשימה. לקולך. לריחך מתגעגעת לאותה התחושה כל כך.
אני עומדת בים חצי גוף במים מביטה עד הסוף הסוף שניתן לראות הים. הגבולות שלו ברורים כל כך תחומים. בהרים. בערים. ואני? איכן הם גבולותיי? צוללת באחת. מתמזגת עם האינסוף עם הכחול הקפוא עם השקט המבורך עם הזיכרון ממך. צוללת אלייך. |