יש סיכויים שנראה יציאה מהמיתון ב- 2010, בתלות כמובן במצב הביטחוני- מדיני וצעדי הממשלה. בינתיים, יש פער עצום בין הצהרות רוה"מ למעשי והצעות האוצר, והחברות בתחום ה- ICT  ממשיכות לדמם.

בחלק א' של הכתבה הבאנו כאן את הניתוח מדוע המיתון לא יסתיים ב- 2009. עדיין המשק בכללו ותחום ה- ICT המעניין את הקוראים בפרט, ממשיכים לדמם (פרטים נוספים בהמשך), ויש פער ניכר בין הצהרות רוה"מ לבין הצעדים שמוצעים ע"י האוצר. כל עוד פער זה לא נסגר, הסכנה והערכותינו שהמיתון יימשך עד 2011 – תקפות.

יחד עם זאת, בעקבות תהליכים עולמיים ליציאה מהמשבר שמונהגים ע"י נשיא ארה"ב וקרן המטבע העולמית, ובאם יינקטו הצעדים הנכונים גם בישראל, יש אפשרות שהמיתון אצלנו יסתיים אי שם בשלהי 2010, עם עליות ומורדות בדרך. כמובן שתחזיות כאלו כפופות למצב הביטחוני-פוליטי בו אנו נתונים, וההתלהמות בנושא האירני וארגוני הטרור לא מבשרת טובות מנקודת מבט כלכלית. המלחמה באבטלה, שהייתה צריכה להיות יעד ראשון ועיקרי של הממשלה, טובעת כיום במלל אדיר של רפורמות מרובות ביוזמת משרד האוצר, שתרומתן לעניין זה היא אפסית עד שלילית מאוד.  

תוספת תקציב למדען הראשי היא תמיד דבר מבורך, אך אין בה מענה לצרכי עולם ה- ICT. הכנת תוכניות אב לטיפול בהיי-טק, ענף היצוא המרכזי של מדינת ישראל, חשובים הרבה יותר מתוספת של עוד כמה מיליונים למשרדו של המדען. השקעות ממשלתיות בתשתיות תקשורת חשובות פי כמה מתקציב חולף למדען. מוצע למשרד התקשורת לבצע סקר של פריסת רשתות FTTH במימון ממשלתי ועידוד ממשלתי בעולם, ומה החזון והיעדים שעליהן הכריזו הממשלות (ולא רק כמה כסף - אלא כמה בתי אב יהיו בתחום הכיסוי של רשת ה-FTTH  ומתי). פרויקט FTTH לאומי נחשב, ואפילו כאמצעי, כדרך לצאת מהמצב מחוזקים. מסיבה כלשהי, התפיסה השולטת בארץ שהשוק החופשי (בזק והוט) צריכות חייבות יכולות רוצות (מחק את המיותר) לשדרג את תשתיות הפס הרחב שלהן לבתי הלקוחות. ההשקעה הנוכחית של בזק ל- NGN היא לא ל- FTTH, למי שלא שם לב להבדלים במינוחים. להוט אין בכלל תכנית להשקעה דומה. זו תפיסה שגויה (ולא כאן המקום לפרט למה, למעט האמירה הבסיסית שככל שהפס יהיה רחב יותר, כך יפגעו רווחי הטלוויזיה הרב-ערוצית, וזו אולי הסיבה הסמויה מדוע חברות בזק והוט אינן ממהרות להשקיע, למרות שהטכנולוגיות קיימות ובשלות). כמובן, שיש עוד גורמים רבים ומשמעותיים שמסבירים את חוסר ההשקעה והנסיגה בתשתיות פס-רחב מודרניות בישראל. כדאי ומומלץ לעיין בנאומו של הרגולטור האוסטרלי בסוגיה זו ולראות איך חושבים ומתנהגים הרגולטורים במדינות מערביות אחרות.  

אולם, עדיין חלקים נרחבים מהממשלה ובמיוחד האוצר מתנהגים כאילו אין מיתון והצעדים שמוצעים מטפלים בבעיות אחרות לגמרי, רק לא בבעיה העיקרית שבה אנו מצויים. עדיין חלקים נרחבים מהעסקים והארגונים בישראל ממשיכים במסורת של ריקון קופת הארגון לטובת המשכורות וההטבות למנהלים שכירים, שמנותקים מכל מציאות. ראינו זאת לאחרונה בהטבות ובמשכורות בכמה חברות גדולות כמו: קומברס, נס, בזק, חברות הסלולר ועוד. מעטים חושבים ש"דוגמה אישית" היא משהו שנוגע לעצמם ולכיסם, וצמצום מספר המנהלים המושכים משכורות עתק ותורמים מעט מאוד, היא משימה חשובה לפני פיטורי עובדים המונית, ועוד מבלי לשלם להם פיצויים ומשכורות אחרונות. דוגמאות לכך לא חסרות. 

יש הטוענים שהבעיה מתחילה בכלל בבתי הספר למנהלים, במיוחד מסלולי הכלכלה, מנהל עסקים וה- MBA, שמכשירים סטודנטים בסיטונאות להיות מנהלים גרועים הדואגים רק לכיסם הפרטי.  זו אינה דעה פרטית שלי, ואביא כאן ציטוטים משניים מבין המומחים הרציניים הסבורים כך.

הראשון הוא פרופסור בועז גולני, דיקן הפקולטה לניהול בטכניון: "עם התמשכותו והתעצמותו של המשבר, עולים גם קולות הקוראים לבדק בית של תוכניות הניהול למיניהן ומתרבים הקולות, בעיקר מתוך המחנה האקדמי, המפנים אצבע מאשימה פנימה וטוענים כי יש לייחס לפחות חלק מן האשמה למה שהתחולל כאן לתוכניות מנהל עסקים ובפרט לתוכניות ה-MBA שעוצבו ונבנו עפ"י דגם אמריקאי ושוכפלו במידה רבה במדינות רבות בעולם ובכללן בישראל. ... ברור לי כי המשבר מחייב גם אותנו לבחון את עצמנו ולשאול שאלות נוקבות על תוכניות הלימוד שלנו – תכנים, דגשים, שיטות הלימוד, ועוד. כל משבר טומן בחובו גם הזדמנויות. בהקשר שלנו, כמוסד אקדמי שעיקר עיסוקו במחקר והוראה, עלינו לאחוז בהזדמנות שנקרתה בדרכנו ולבחון האם יש מקום לשינויים בתוכניות הלימוד שלנו ואם כן, מה צריך לעשות כדי לשפרן ולהתאימן למציאות החדשה ההולכת ומתהווה אל מול עיננו".

השני הוא פרופ' הנרי מינצברג, מומחה בעל שם עולמי באסטרטגיה, בעל פרסומים רבים בתחום הניהול ופרופסור לתחום לימודי המנהל באוניברסיטת McGill הידועה בארה"ב, הקובע נחרצות כי (הציטוט מובא מהמקור באנגלית, כדי לא לפספס את הטיעון המרכזי):

For years, the business schools have been promoting an excessively analytical, detached style of management that has been dragging down organizations

Every decade, American business schools have been graduating more than a million MBAs, most of whom believe that, because they sat still for a couple of years, they are ready to manage anything. In fact, they have been prepared to manage nothing  

פרופ' מינצברג יוצא בהתקפה חריפה במיוחד על ביה"ס למנהל עסקים באונ‘ Harvard, אותו מקובל לראות כביה"ס הטוב בעולם בתחום זה. לדעתו, שיטת ניתוחי האירוע שהפכה להיות "הסמל המסחרי" של בי"ס זה, היא אחד הגורמים שתרם לכשל הניהולי העצום שהתגלה בחברות אמריקאיות רבות ובהן כאלו שנחשבו לעמודי התווך של התעשייה האמריקאית. את התכנית הכלכלית לחילוץ הטייקונים של ממשלת ארה"ב שבוצעה אך בשנה האחרונה הוא מתאר תחת הכותרת: Cash for Trash.

דעה דומה השמיע פרופ' תומס רוברטסון, דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת Wharton שבפנסילבניה, שהגיע לישראל להתרשם עד כמה גם כאן הושפעו הלימודים למנהלים מהתרבות הקלוקלת האמריקאית לניהול. פרופ' אלפרד מרכוס מאוניברסיטת מינסוטה, סבור, אגב, שהבעיה טמונה בהיעדר לימודי אתיקה ובהיעדר הבנה של תחום האתיקה אצל סטודנטים, שהופכים אחר כך למנהלים. לכן, במשבר הנוכחי התגלו פרשיות של מעילות ענק והונאות ענק של מנהלים בחברות ציבוריות רבות, שלא לדבר על לקיחת סיוע ממשלתי והפיכתו לבונוסים למנהלים שנכשלו ושהובילו את החברה לעברי פי-פחת, כמו שקרה ב- AIG.

המשך המפולת בתחום חברות ההזנק וההי-טק 

מאז סקרנו כאן את מהלכי הפיטורים בחברות ההזנק וההי-טק בתחומי ה- ICT, וקריסת שרשרת הערך בתקשורת וב- IT, ומאז הסקירה האחרונה רק בחודש שחלף (אפריל 2009), רשמנו קיצוצים, צמצומים ופיטורים שבוצעו בחברות הבאות: קבוצת יעל (כאן יש דוגמה חיובית לחברה שמשטחת את המבנה הארגוני שלה, והמנהלים הבכירים הם הראשונים להיות מפוטרים), RH אלקטרוניקה, קסור (Xor) טכנולוגיות (בפירוק), ECI, מלאנוקס, אמדוקס, מיקרוסופט ישראל (סבב שני), קודאק ישראל, סיסקו ישראל (סבב שני), אלווריון (סבב שני), לנובו ישראל, אימפרטיב נטוורקס (בסכנת סגירה), מירס (סבב שני), צ'יפ PC, ג'יקדה, קיוליק-אנד-סופה (בתהליכי סגירה), נס טכנולוגיות, אדוונטק, החברה לאוטומציה, סנרד (סבב שני), אייסיק (נסגרה), וייתכן ופספסנו כמה. 

כפי שניתן לראות, הצמצומים והפיטורין חרגו זה מכבר מהתחום הצר של חברות ההזנק וחברות השוליים הקטנטנות. גם הגדולים והגדולים מאוד נפגעו, מפטרים ומצמצמים. יחד עם זאת, חברות שהכינו עצמם למיתון וידעו לנצל את ההזדמנויות שנוצרו בשוק, דווקא גדלות ומגייסות כוח אדם לשורותיהן. כמה דוגמאות מתחום חברות ההזנק: טרייאנה מכפילה את עובדיה מ- 40 ל- 80, פרוביג'נט נמצאת במסע לגיוס 10 עובדים, כך גם קורה בארגוני ענק כמו רפא"ל ובחברות שנכנסו לתחומי התקשורת בשנה החולפת דוגמת הקבוצות: רפק, יאנה, אפקום-תעשיות ואורד. גם בין חברות הייעוץ הקטנות יחסית לתחומי ה- ICT, מצאנו כמה התרחבויות יפות, נביא כאן רק שתי דוגמאות: 1) אגינקס תקשורת ומחשוב הוסיפה עשרות תקנים בחצי השנה האחרונה, כשבמהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה גייסה אגינקס כ- 15 עובדים חדשים. 2) Com- IT Technology Solutions שעלתה מראש השנה ועד פסח האחרון מ- 17 עובדים ל- 37 עובדים. יש עוד דוגמאות חיוביות כאלו בשוק שלנו, מה שמצביע שהמיתון מכה, כפי הנראה, במי שמגיע לו להיות מוכה, במיוחד למי שהתעלם מסימני האזהרה והתחזיות שנמסרו כאן כבר לפני שנה, ולא היה מוכן בזמן לשינוי הכלכלי.