לפעמים, ברגע אחד של יופי ופשטות
נמצא את עצמנו נוגעים זה בזה
רק כפי שהמלאכים מסוגלים לגעת.
צילמתי תמונה זו בגני לוקסמבורג בפאריז,
אך בעצם היא הייתה יכולה להתרחש
בכל מקום אחר בעולם
בכל תקופה אפשרית
ובין כל אחד ואחת מאתנו
אולי איננו מודעים לכך
אך הרגע הזה
תמיד שם עמנו
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!
נכון... :)אהבתי
כמו מלאכים..
העלית בי בפעם הראשונה את המחשבה הזו... זה באמת מסקרן...
למען האמת לפי זכרוני הם התחבקו לשניות ספורות ולא הייתה לי כל אפשרות לחזות בפניה. אני גם לא זוכר את המראה שלה כיוון שזה היה לפני מספר שנים...
כנראה זו תישאר תעלומה אבל בכל זאת משהו אומר לי שגם היא חשה תחושה דומה לזו שלו... :)
אל תהרגו אותי... לא יודעת מאיפה זה בא לי בדיוק
(יש חשד שמאותו מקום שממנו התפרץ הפוסט שלי היום)
אבל הדבר הכי חזק שהרגשתי כשראיתי את התמונה הזו זה
שיסתובבו.
זאת אומרת.. אני רוצה לראות את הפנים שלה.
רק אז אדע. אם זה רגע שלם.
ממש רציתי לסובב אותם.
(עדיין מתה לראות את ההבעה שלה.. אולי אתה ראית, כשהיית שם ותספר לי?!)
מסכים :)הדבר הכי פשוט והכי מקסים שיש!
אגב חיבוקים- נזכרתי שפעם בשנה עושים בכיכר רבין מעין מפגש המוני של חיבוקים,שאליו כולם מוזמנים. מעניין מתי המפגש הבא...?ולפעמים, גם כשאנו כותבים- הרגע הזה איתנו...
תודה!
חיבכנוף בחזרה...גם אני רוצה חיבוק...
תמונה מצויינת.
הרגע ההוא לא תמיד איתנו, אבל אין דבר, בגלל חסרונו, אנחנו כותבים...
תודה.
רגעים שכאלה
וחיבוק תומך ועוטף שכזה
משאיר אותנו מעל פני המים
ומציפים אותנו באנרגיות חיוביות
תמונה יפה *
כבר אמרתי לך הבוקר שאני אוהבת אותך
חיבכנוף ענק
תודה
חן חן :)תודה רבה
וברוכה הבאה :)
אין בעד מה :)יפה
חיבוק אמיתי - נוגע בנשמה. תודה על התזכורת :)