0
קודם כל נתחיל בזה ש"המושחת" הוא לא תמיד "מושחת" ו"השחיתות" היא לא תמיד "שחיתוח" וכשאנשים מצרפים את שם התואר "מושחת" ל"כיבוש" ל"שלטון" או ל"כוח" ובטוחים שהם אומרים משהו שהוא נורא חכם נכון וברור, כמעט כמו אקסיומה, הם בדרך כלל מצטטים צירוף מילים שלא בטוח שהוא ברור ומובן מאליו. וכי מה ז'תמרת "הכיבוש משחית" את מי הכיבוש משחית? את הכובש או את הנכבש? ומה ז'תמרת "השלטון משחית" או הכוח משחית" הרי מהנסיון ההיסטורי אנחנו יודעים שלא "הכוח משחית" אלא "החולשה משחיתה" ולא "השלטון משחית" אלא "העדר שלטון משחית" ושבאמת שאין בעולם משהו שהוא יותר טהור ונכון מכוח. רק שהשמאל הפציפיסטי המבולבל שלנו שלא הפנים עדיין את המשמעות המטהרת של ריבונות הכוח, המציא את הצירוף המטומטם הזה של "טוהר הנשק" כדי לנסות לנטרל את עצמו "מההשחתה" של הכוח. כשמדברים ביחיד הבעיה עם השחיתות, היא שאף פעם אנחנו לא מוצאים אותה בגוף ראשון. תמיד המושחת הוא רק הזולת. או הוא, או הם, אבל אף פעם לא אנחנו. שאנחנו תמיד בסדר. זה הם שתמיד לא בסדר, אם אנחנו גונבים זה בגלל שלאחרים יש יותר מדי ואם אנחנו נואפים זה בגלל שאנחנו אוהבים או מאוהבים, אבל הם, כשהם נואפים וגונבים הם תמיד סתם רודפי בצע ומושחתים. מכאן מסתבר שבעצם כשאנחנו אומרים "מושחת" אנחנו מתכוונים לומר "למה קיבינמט הנואפים והגנבים האלה שיושבים עכשיו בכנסת או בקזינו ליד הרולטה ומגלגלים מליונים הם לא אנחנו.." |