פעם לאנשים לא היה טלפון בבית.

נאהבים רחוקים החליפו בינהם מכתבים שהיו מגיעים פעם בשבועיים.

גם שלושה שבועות היה בסדר.

היום כבר לא.

אתה חייב להיות זמין, תמיד.

אתה תמיד מקוון, מחווט, אפשר לתפוס אותך בכל מקום שתלך.

אתה זרוק באיזה אי בחו"ל - האינטרנט הולך איתך.

מסנג'ר, אימייל ורשתות חברתיות.

אתה אף פעם לא לבד.

גם הציפיות מהצד השני (ומה שאתה גם מצפה) הן זהות.

אם לא ענו לך מייד, ואז אחרי מספר פעמים אתה מפתח ציפיות.

מריץ תסריטים בראש - למה מי ומתי. כאשר יכול להיות שיש סיבה הרבה יותר פשוטה והגיונית כמו - שכחתי את הטלפון בבית.

הזמינות המיידית הזו אומנם מאפשרת להחליף מסרוני חיבה על הבוקר או להחליף רעיונות קצרים לקראת הערב, אבל היא גם מאוד ממכרת בחסרונה, מספר שעות שהיא איננה - יכולה לגרום להמשך יום - או לילה די רעים, וללא כוונה תחילה כלשהי