מוכשרת ומדויקת שכמותך.

תענוג לקרוא את הטקסטים שלך.

שמחה שאהבתם את מילותי

ואת כוונותי.

מירה

מירה,

בזכותך חזרתי לקרוא שירה

אחרי הרבה שנים בנכר הפרוזה,

איזה עונג!

תודה גם על גלן גולד.

את חייה את המילים

ושניכם- את המוזיקה

שבתי עם כוכב לכתיבתך המקסימה.

אה, שכחתי . להתחיל את הבוקר והשבוע עם גלן גולד ובאך, אין טוב ומתאים מזה.

תודה 

וואו, כמה יפה, מרגש ,מזכיר, מעורר געגוע

נהדר. פשוט נהדר.

שבוע טוב 

אוהבת את כולכם מאוד מאוד

ומודה.

מירה.

למירה

חברתי המקסימה ומורתי המחכימה

אצלך בבלוג לבקר בעונג והשכלה תמיד זוכים

הכרנו בויכוח על זכות ראשונים לגילוי של הואלס השני של שוסטקוביץ לחברי האתר .

ניצחת אותי בפוסט הנפלא שכתבת ובו שילבת יצירה זאת שנתנה לי טעם חדש להאזין ואני זכיתי שתוסיפי את קטע הוידיאו של ANDRE RUEA שמצאתי בYOU TUBE והמלצתי שתוסיפי .

כעת לימדת אותי שוב על איש מקסים שלא הכרתי מקודם וגם לו קשר לשוסטקוביץ (מסתבר והקדים את שנינו  ).

תשואות לך מירה , להיידן , לגלן גולד ולשוסטקוביץ ולכל הגדולים שתרמו להנאת האדם , ובתוכם גם אני הקטן , בכשרונותייך ובכשרונותיהם .

ובינתיים גם הכנתי מעט שעורי בית שאביא כאן שמצאתי בויקיפדיה

והרי תמצית הדברים :

תולדות חייו של גלן גוּלד :

נולד כגלן גוֹלד (Glen Gold) בטורונטו שבמחוז אונטריו בקנדה.

משפחתו שינתה את שמה ל-Gould בניסיון להתחמק מהאנטישמיות בשנות השלושים של המאה ה-20.

מורתו הראשונה לפסנתר אימו הייתה .

בגיל 10 החל ללמוד נגינה בפסנתר, אורגן ותאוריה ב"קונסרבטוריון המלכותי למוזיקה" בטורונטו.

ב-1945 הופיע לראשונה בפני קהל (על אורגן), ושנה לאחר מכן ביצע את הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר של בטהובן יחד עם התזמורת הסימפונית של טורונטו. הרסיטל הציבורי הראשון שלו נערך ב- 1947, והרסיטל הראשון לרדיו הושמע ב-1950 בתאגיד השידור הקנדי. מאז, ובמשך 13 שנים החל לנוע במרתון של קונצרטים ברחבי העולם, וניגן עם מיטב התזמורות הפילהרמוניות כמו אלה של ברלין, וניו יורק.

ב-1957 ערך גולד סיבוב הופעות בברית המועצות, והיה הצפון-אמריקאי הראשון שניגן שם מאז מלחמת העולם השנייה. הופעותיו כללו קטעים מאת באך וכן מוזיקה סדרתית מאת ארנולד שנברג ואלבן ברג, שדוכאה בעבר בברית המועצות בתקופת הריאליזם הסוציאליסטי. גולד חזר והביא למערב את המוזיקה של המלחין הרוסי דימיטרי שוסטקוביץ'.

בחודש נובמבר 1958 הגיע גולד להופעות בישראל, ושהה כאן חודש וחצי, במהלכן ניגן בהיכל התרבות בתל אביב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הופעתו זו עוררה הדים רבים גם בזכות נגינתו המופלאה שהוציאה את המבקרים מגדרם, אך גם בססגוניות שלוותה להופעה: התקנה ממושכת של השרפרף הקבוע שנשא עימו להופעות בכל מקום בעולם, המעיל הכבד שלבש עקב הצטננותו ו-4 תנורי חימום שפוזרו סביב כיסאו.

ביקורו בארץ, ועניינים טכניים כמו פסנתר כנף שלא תאם את רצונותיו, הותירו בו חותם של יאוש ואכזבה מנדודיו בעולם. ככל שהוכרה גאוניותו וגברה תהילתו, חש גולד עייפות מהנגינה בפני קהל, עד כדי תחושה כאילו הופעותיו הופכות לעניין טכני. ב-10 באפריל 1964, בהיותו בגיל 32 בלבד, הופיע גולד בציבור בפעם האחרונה בלוס אנג'לס, קליפורניה. את הסיבות לפרישתו הסביר בתקליט יוצא דופן שהפיק באולפן בו הוא נשמע משוחח עם מפיק תקליטיו, ובין יתר הסיבות הזכיר גם את ביקורו בישראל. תקליט זה שהופץ במאות אלפי עותקים, נתן למבקריו ומעריציו הזדמנות נדירה לחדור אל נבכי נפשו המיוסרת, ואל עולמו הפנימי, מהם שאב את ההשראה לנגינתו.

במשך שארית חייו התרכז בהקלטות, כתיבה ושידור ברדיו. הקלטותיו עוררו ביקורת בגלל הטכניקה שנראתה חדשנית באותם ימים: הוא הקליט את יצירותיו באולפן פעם אחר פעם עד שהיה מרוצה מהביצוע, וערך ו"בישל" את ההקלטה. ביצועיו המוקלטים שנמכרים עד היום, ידועים גם בזכות מנהגו לזמר בקולו גם בהקלטות מוקפדות ומלוטשות.

גולד גם כתב והקליט ביקורות והערות למוזיקה שניגן, וצירף אותן להקלטות.

גולד נפטר בטורונטו ב-1982 בעקבות שבץ ונקבר בבית הקברות Mount Pleasant Cemetery. שנים לאחר מותו, וכמו בחייו, עוררה נגינתו של גולד פולמוס.

מעריציו מדברים על פרשנותו הגאונית למוזיקה ויש מוזיקאים שנשבעים כי המוזיקה של גולד שינתה את חייהם. מתנגדיו מזלזלים ביכולתו המוזיקלית וטוענים כי רק אישיותו המוחצנת ומוזרויותיו הן שהביאו לו את התהילה.

הסופר האוסטרי תומאס ברנהרד שהושפע מכישוריו ואישיותו המיוחדת של גולד כתב רומן בשם "הטובע" שעלילתו מבוססת על סיפור חייו שנכתב שנה אחרי פטירתו של גולד ב-1983.

הבטתי בדפים המצהיבים, ששרידי הנשיקה עליהם טמונים

קוראת את המילים,

מקשיבה לנגינתו הנפלאה של גלן גולד את באך הנוגה

הרהורים והגיגים מרחפים להם עם סולמי הצלילים

נפלא.

תודה לך

אהבה צרופה..מרגש ונוגע..

תמר

חויה שלמה המילים והמוזיקה

למרות שלכל אחד מהם קיום משלו

כמו היא והוא

תודה

דניאלה

מציצה אל גופך הנע למיקצב הבוסה כלולב שעה לפני שנקטף

לאור שמיים אדומים של שקיעה חורפית באופק ים גלי 

חונקת זכרונות של מילים ומראות

הרגשתי כצופה בחלק מהנוף, איזו כתיבה יפה מירה.*מאוד נהנתי

מרגשת כתמיד

במילים שכולן מבטאות אהבה

מלטפת את נימי האהבה

שמח שאני מהחבורה שלך

מרגישה את הלב

מציצה אל גופך הנע למיקצב הבוסה כלולב שעה לפני שנקטף

לאור שמיים אדומים של שקיעה חורפית באופק ים גלי

ומה יפה מזה?

דפי שירה צהובים

שהענקת לי כנשיקת פרידה

הפרידות הכואבות

מונחות תמיד אי שם בתודעה

ומגיסות ברגעי שקט

ברגעי הגעגוע

אהבתי

לאה

שיר יפה מירה, ובאך הוא תמיד באך

תודה ו*

לאה

על הבוקר שיר מקסים

מוסיקה מדהימה

תודה לך מירה

ורק ילדה אחת היתה אומרת לך

י-פה.....!!

כן ממש כייף היה,

ומורגש הגעגוע

מירה יקרה,

אין כמו לקרוא פוסט יפה כזה ולשמוע את המוסיקה הנהדרת שבחרת ללווותו

בבוקר יום ההולדת שלי.

תודה לך,

טלי*

יפה מאוד

*

}{שטוטית

כמה יפה.

כמה רומנטי.

למי? למירה

כן הצלחתי להיכנס
והטון הדיבור
מתכוון מהמאסטרו...
אחזור לככב
נשיקה
ותודה על הפייגאו קאום אחואז...

מירה

מילותייך כרגיל נפלאות...

מותאמות למוזיקה...וליוצר הנפלא!

* לשבת שלום

מהדס.

עונג צרוף לקרוא את מילותייך...

קטע  נ ה ד ר . 

תודה .

כתבת נפלא!.

"איתה צנחנו בין מסתור למסתורין".

ענוג הוא העצב.

תענוג לקרוא את מילותייך

תודה מירל'ה יקרה.

מנגינה של ריקוד ופרידה..

נפלא

צבי מכבי

שיר אהבה לא בדואי....

שוקי

בין מסתור למסתורין,

יעברו עוד שנים רבות עד שנפענח את חידת גלן גולד. אם בכלל.

ותודה :-)

תודה חמה יקירתי.

מאמצת את מילותייך, ואת השיר הנפלא.

ומחבקת חזק.

מירה

מירה יקרה,

כתיבתך מופלאה כמו.. תמיד ! כוכב שגאה להאיר את מילותייך כמו.. תמיד נשלח במיוחד בעבורך מעמקי ליבי !

מייד בתום קריאת מילותייך, החל מתנגן לי בראש השיר של שושנה דמארי ז"ל ועידן רייכל, מצרפת את מילותיו בעבורך :

כל כך הרבה מילים
אתה לא אומר
הייתי אוספת שאוכל להיזכר

כל כך הרבה שנים
אתה מדבר
שותק לרגע, עד לרגע אחר

על מה אתה חושב,
כשאתה לא מקשיב
אני איתך עכשיו
שקט מסביב
על מה אתה חושב, כשאתה לא מקשיב
עלה נישא ברוח מתרומם
נופל על השביל

יושבים ביחד ושקט מסביב...

כל כך הרבה מילים
אתה לא אומר
הייתי אוספת שאוכל להיזכר
כל כך הרבה שנים
אתה מדבר
שותק לרגע עד לרגע אחר

על מה אתה חושב
אני איתך עכשיו
שקט מסביב
על מה אתה חושב
כשאתה לא מקשיב
עלה נישא ברוח מתרומם
נופל על השביל

יושבים ביחד ושקט מסביב