כלי שבור מנופץ לרסיסים..
מה עוד תבקשו?

עד מתי תרדפו את נפשי בניסיון ללמדני?

בשבילים שאליהם ניתבתם....
לא היו כל סימנים!

באותו השביל אליו כיוונתם...
לא היו צעדים ישנים!

אף שם אחד משלכם לא מצאתי...
כשנגעתי בצבע בעודנו טרי!

מבטי האכזבה....
המקור היחיד שאימצתם מהוריכם!

וכשהתעוררו בי השאלות...הושלכתי החוצה...ממבצרכם..

והיום עוצרת מפנה ראשי לאחור..ולנקודה המתרחקת מאשרת,

 כי אכן :

 מתבוססת בדמי שלי, באנקת ליבי המתכווצת ,

אך....

מוצאת שלווה ביצירת הכישלון, שהרי הוא שלי!