כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוף שלי

    ארכיון

    0

    תמיד היה לי את הכשרון

    26 תגובות   יום חמישי, 7/5/09, 08:15

    תמיד היה לי את הכשרון

    לעשות או לומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון.

    אף פעם לא בכוונה רק מחוסר מזל. תאמינו לי אין בי עצם של רוע ואף לא שריר של זדון. לפעמים חוש הומור באופסייד, לפעמים ציני, שחור, אבל רוע אין בי. בכל זאת כל חיי שזורים סיפורים שבהם יצאתי רע:

    בכיתה ה', אורלי שמשכתי לה את הכסא ונפלה על הריצפה, היתה זאת עם הגב השבור...

    בכיתה ז' במשחק מחניים, צופית פספסה אותי ממטר אז צחקתי עליה "יה פוזלת", צולעת" היא ברחה משם בבכי  - אחר כך הסתבר לי שהיא קטועת רגל מעל הקרסול...

    והיה את זאת שלא ממש היכרתי שפגשנו ברחוב, היא היתה חניכה של הג'ינג'ית בצופים, לא חשוב מה ההקשר, שאלתי אותה "מה, את יתומה ..." והיא אמרה "כן".

    אוי לבושות שאני עושה כבר שנים.

    אתמול פנינית, שהיא קצת פריקית פרסמה תמונה יפיפיה של פרח שאני אוהב במיוחד ושאלה איך קוראים לו. הייתי במצב רוח שנון במיוחד, הגבתי לתמונה "אבא שלך גנן?" והיא השיבה "אבא שלי מת מזמן יגאל". מה אומר, עשיתי זאת שוב הכנסתי את הרגל לפה...מצאתי כמובן את שמו של הפרח "תונברגיה גדולת עלים" והתנצלתי שוב.

    סליחה פנינית

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/09 14:41:

      אנשים כמונו לומדים מאד לאט.

      איני אומר "לא לומדים בכלל", משום שלאחרונה התמתנתי.

      לפני כן...:

      כאשר הגיע לישיבה אצלנו אדם לא צעיר עם צידנית, שאלתי כמובן אם מכאן הוא מתכוון לסור לבית החולים כדי להשתיל את הכליה. הוא ענה לי שהוא נושא את הצידנית משום שמצויות בה תרופות המחייבות שמירה בקירור...

      המזל שלי היה שגישתו לענין לא היתה שונה משלי, משום שבישיבה אחרת הגישו לנו משקאות שונים, והוא בחר את הקפה השחור ביותר בסטוק.

      בידעי את מצבו, אבל במגבלות אופיי, שאלתי: "זה מה שהרופא המליץ לך?"

      ותשובתו: "לו הייתי מחכה לרופא - כוס מים הוא לא היה מאשר לי.

      -

      אבל כל זה היה לפני המון שנים...


       

        8/5/09 19:41:

      צטט: קוכליאה 2009-05-08 08:17:31


      כמו שאמרה מישהי...לספור עד עשר לפני שאומר ואם לא עוזר, אז קקה זה..תתנצל ותקווה לטוב..

      מזכיר לי שתמיד שהייתי נתקלתי באיזה זבנית בחנות או פקיד במוסד ציבורי כלשהוא או סתם אדם ברחוב שלא ידע שאני לא שומעת, וראה שאני לא מגיבה או לא מבינה את דבריו למרות שחזר עליהם פעם שניה ואף שלישית, והיה צועק עלי: "מה את חירשת?", ואז הייתי אומרת בענייניות רבה: "באמת שכן!" אז תיכף היו מתחילים להרגיש לא נעים, להתקפל, להתנצל וכל זה, ואז אחרי מסכת ההתפתלויות, הייתי אומרת להם: "אפשר עוד קצת?.. כדי שגם אתם תרגישו מספיק טוב אחרי שדפקתם רושם"....צוחק

      אז זה ככה מהצד השני של המטבע..לפעמים.

       יפה לך איריס להכניס לנו את הצד השני של המטבע, על הצד... (אגב אם זה שקל אז לא נורא אבל חצי שקל נשמע לי כואב..;-).

       

        8/5/09 19:38:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-05-08 08:59:45


      אני עדה שפנינית עברה תקופה קשה

      בגלל מחלתה טוני חברתה הפרוותית על הארבע

      אחרת היתה קוצרת את לשונך בשנינותה

      ולא רק מגיבה לך בשורה קצרהחיוך

      אני מקווה שלמדת לקח לתקופה ארוכה

      והפוסט הזה הוא עדות לכך שאתה -נשמה טובהתמים

       תודה נ.י.ל.י.

       

        8/5/09 19:36:

      צטט: קצת פריקית 2009-05-08 08:29:22

      יגאל!!!!!!!!! אל תתיסר נפשך

      הייתי במצב קשה עם הכלבה שלי

      לפני ניתוח, מתוחה, חוששת, עצבנית ומה לא?

      בגלל זה לא התייחסתי אליך ולא רק אליך

      גם אל אחרים. כל מה שעשיתי זה להיות

      פה באתר, בקשר הדוק עם כמה חברים

      והעיניים על טוני כל הזמן.

      זה בסדר, אבא שלי באמת מת מזמן,

      הוא גם לא היה גנן, עבד בכבישים.

      את הפרח הזה מצאתי בדרך וצילמתי,

      לי עצמי אין גינה, אני גרה בבלוק.

      תודה שכתבת לי פוסט, לדעתי זה מיותר,

      אלא אם כן אתה רוצה לקצור כוכבים

      על חשבוני קריצה סחתיין גם זה לגיטימי.

      היה לי דוד שגם נהג כך, יצאו לו פלטות

      על ימין ועל שמאל, לא ממש בריא.

      דרך אגב הוא גם מת מזמן, לא בגלל הפלטות.

      שבת שלום לך!!

      מבחינתי הפוסט לא היה מיותר חברי הלא וירטואליים מכירים אותי וחולשותי - שיתפתי באחת את חברי הוירטואליים

      אשר לכוכבים-

      הזורע רוח יקצור כוכבים

      לא על חשבונך - "זה נהנה וזה לא חסר"

       

        8/5/09 19:30:

      צטט: *כוכבית* 2009-05-08 08:22:25

      זהו?

      מה לאחל מזל טוב לשמנמונת שאין לה שום ילד בדרך? לא קרה?

      לי פעם היה ויכוח עם מישהי על העיר ירושלים. 

      היא לא הפסיקה לדבר על ישיבות המועצה שם.

      בסוף התעצבנתי ושאלתי אותה: תגידי לי, מאיפה את מוציאה את כל השטויות האלה, אבא שלך הוא ראש העיר?"

      מסתבר שהוא היה הסגן....נבוך

       

       תודה נאוה

      למלכודת ה"מזל טוב" הצלחתי לא ליפול

      מה יש להתווכח על ירושלים. העיר הכי יפה בישראל!

        8/5/09 13:49:

      צטט: יגאל פישר 2009-05-08 08:19:28

      צטט: פ. השקד 2009-05-07 20:06:17

      כשהיינו ילדים שאלה אותי ילדה אחת "את מגדלת כרס"? הייתי בהלם...אז עוד לא ידעתי לענות, אבל כבר אז ידעתי שנקמה זה מאכל שאוכלים אותו קר.

       

      פגשתי אותה אחרי שנים באיזה חוג. היא זיהתה אותי מיד. לא. היא לא היתה שמנה. תרגיעו. אבל נמוכה, מכוערת, שיער דליל ...נראית עשר שנים יותר ממה שכתוב לה בתעודת זהות.  אף בגודל של טרקטור ואצבעות של פלאחית עם איזה קילוף מזעזע ליד הצפורניים.

       

      לא היתה מאושרת ממני בתבל באותה הזדמנות.

       

      צריך לספור עד עשר. 

       

       לכבוד הוא לי לארח אושיית לשון שכמותך בצל קורתי השטותית

      תודה

      אני ממליץ לספור אפילו עד עשרים

        אז אני סופר עד חמישים

      או יורה ואז לפעמים פוגע

      לצערי

       

       

       

       

       יגאל

      "הבעיה שאני מאלה שמענה לצון בא להם טבעי"

       

      אבא שלי אמר שהרגל הופך לטבע שני

      תתרגל עד שישתנה לך ההרגל

       

        8/5/09 08:59:


      אני עדה שפנינית עברה תקופה קשה

      בגלל מחלתה טוני חברתה הפרוותית על הארבע

      אחרת היתה קוצרת את לשונך בשנינותה

      ולא רק מגיבה לך בשורה קצרהחיוך

      אני מקווה שלמדת לקח לתקופה ארוכה

      והפוסט הזה הוא עדות לכך שאתה -נשמה טובהתמים

        8/5/09 08:29:

      יגאל!!!!!!!!! אל תתיסר נפשך

      הייתי במצב קשה עם הכלבה שלי

      לפני ניתוח, מתוחה, חוששת, עצבנית ומה לא?

      בגלל זה לא התייחסתי אליך ולא רק אליך

      גם אל אחרים. כל מה שעשיתי זה להיות

      פה באתר, בקשר הדוק עם כמה חברים

      והעיניים על טוני כל הזמן.

      זה בסדר, אבא שלי באמת מת מזמן,

      הוא גם לא היה גנן, עבד בכבישים.

      את הפרח הזה מצאתי בדרך וצילמתי,

      לי עצמי אין גינה, אני גרה בבלוק.

      תודה שכתבת לי פוסט, לדעתי זה מיותר,

      אלא אם כן אתה רוצה לקצור כוכבים

      על חשבוני קריצה סחתיין גם זה לגיטימי.

      היה לי דוד שגם נהג כך, יצאו לו פלטות

      על ימין ועל שמאל, לא ממש בריא.

      דרך אגב הוא גם מת מזמן, לא בגלל הפלטות.

      שבת שלום לך!!

        8/5/09 08:22:

      זהו?

      מה לאחל מזל טוב לשמנמונת שאין לה שום ילד בדרך? לא קרה?

      לי פעם היה ויכוח עם מישהי על העיר ירושלים. 

      היא לא הפסיקה לדבר על ישיבות המועצה שם.

      בסוף התעצבנתי ושאלתי אותה: תגידי לי, מאיפה את מוציאה את כל השטויות האלה, אבא שלך הוא ראש העיר?"

      מסתבר שהוא היה הסגן....נבוך

        8/5/09 08:19:

      צטט: פ. השקד 2009-05-07 20:06:17

      כשהיינו ילדים שאלה אותי ילדה אחת "את מגדלת כרס"? הייתי בהלם...אז עוד לא ידעתי לענות, אבל כבר אז ידעתי שנקמה זה מאכל שאוכלים אותו קר.

       

      פגשתי אותה אחרי שנים באיזה חוג. היא זיהתה אותי מיד. לא. היא לא היתה שמנה. תרגיעו. אבל נמוכה, מכוערת, שיער דליל ...נראית עשר שנים יותר ממה שכתוב לה בתעודת זהות.  אף בגודל של טרקטור ואצבעות של פלאחית עם איזה קילוף מזעזע ליד הצפורניים.

       

      לא היתה מאושרת ממני בתבל באותה הזדמנות.

       

      צריך לספור עד עשר. 

       

       לכבוד הוא לי לארח אושיית לשון שכמותך בצל קורתי השטותית

      תודה

      אני ממליץ לספור אפילו עד עשרים

      הבעיה שאני מאלה שמענה לצון בא להם טבעי אז אני סופר עד חמישים

      או יורה ואז לפעמים פוגע

      לצערי

       

       

       

        8/5/09 08:19:

      צטט: יגאל פישר 2009-05-08 08:09:20

      כשהיינו ילדים שאלה אותי ילדה אחת "את מגדלת כרס"? הייתי בהלם...אז עוד לא ידעתי לענות, אבל כבר אז ידעתי שנקמה זה מאכל שאוכלים אותו קר.

       

      פגשתי אותה אחרי שנים באיזה חוג. היא זיהתה אותי מיד. לא. היא לא היתה שמנה. תרגיעו. אבל נמוכה, מכוערת, שיער דליל ...נראית עשר שנים יותר ממה שכתוב לה בתעודת זהות.  אף בגודל של טרקטור ואצבעות של פלאחית עם איזה קילוף מזעזע ליד הצפורניים.

       

      לא היתה מאושרת ממני בתבל באותה הזדמנות.

       

      צריך לספור עד עשר. 

       

       תודה אפילו עד עשרים

      הבעיה שאני מאלה שמענה לצון בא להם טבעי אז אני סופר עד חמישים

      או יורה בחזרה ואז לפעמים פוגע

      לצערי

       

       

      תנסה אירוניה עצמית. זה עובד ולא פוגע באמת באף אחד.

      חחח...מה שלך מותר לאמר על עצמך כמובן, אסור לאחרים.

        8/5/09 08:17:


      כמו שאמרה מישהי...לספור עד עשר לפני שאומר ואם לא עוזר, אז קקה זה..תתנצל ותקווה לטוב..

      מזכיר לי שתמיד שהייתי נתקלתי באיזה זבנית בחנות או פקיד במוסד ציבורי כלשהוא או סתם אדם ברחוב שלא ידע שאני לא שומעת, וראה שאני לא מגיבה או לא מבינה את דבריו למרות שחזר עליהם פעם שניה ואף שלישית, והיה צועק עלי: "מה את חירשת?", ואז הייתי אומרת בענייניות רבה: "באמת שכן!" אז תיכף היו מתחילים להרגיש לא נעים, להתקפל, להתנצל וכל זה, ואז אחרי מסכת ההתפתלויות, הייתי אומרת להם: "אפשר עוד קצת?.. כדי שגם אתם תרגישו מספיק טוב אחרי שדפקתם רושם"....צוחק

      אז זה ככה מהצד השני של המטבע..לפעמים.

        8/5/09 08:12:

      צטט: הדב מהיער 2009-05-07 20:17:26

      יש לי חבר שנפצע (מאש כוחותינו) במלחמת לבנון הראשונה ורגלו נקטעה מעל לברך.

      יום אחד נסענו בהסעה של מקום העבודה שלנו לתל אביב, והנהג רצה להוריד אותנו ליד המשרד של החברה בתל אביב, שהיה בקרבת אותו מקום שאליו היינו צריכים להגיע.

      החבר ניגש לנהג לפני שהגענו למשרד ושאל אותו אם יוכל לקחת אותו למקום שאליו רצינו להגיע (כמה מאות מטרים מהיעד הסופי).

      הנהג, בגסותו, שאל: מה, אתה לא יכול ללכת? אתה נכה?

      כן, ענה החבר, נקטעה לי הרגל.

      את הדרך למקום המבוקש עשינו כשהנהג סמוק מבושה ומתנצל כל הזמן.

      כמו שכתבתי בפוסט האחרון שלי: צריך לשמור על הלשון.  

       כן וכמו שהגבתי היחידי במדינה שבאמת שומר על הלשון זב אבשלום קור.

      ולגבי תגובתך לתגובתי שם צריך לומר את זה בסגנון עיראקי בחיקוי של שרה ארבלי אלמוזנינו:

      "הגיע זמן לשון אבשלום..."

       

        7/5/09 20:17:

      יש לי חבר שנפצע (מאש כוחותינו) במלחמת לבנון הראשונה ורגלו נקטעה מעל לברך.

      יום אחד נסענו בהסעה של מקום העבודה שלנו לתל אביב, והנהג רצה להוריד אותנו ליד המשרד של החברה בתל אביב, שהיה בקרבת אותו מקום שאליו היינו צריכים להגיע.

      החבר ניגש לנהג לפני שהגענו למשרד ושאל אותו אם יוכל לקחת אותו למקום שאליו רצינו להגיע (כמה מאות מטרים מהיעד הסופי).

      הנהג, בגסותו, שאל: מה, אתה לא יכול ללכת? אתה נכה?

      כן, ענה החבר, נקטעה לי הרגל.

      את הדרך למקום המבוקש עשינו כשהנהג סמוק מבושה ומתנצל כל הזמן.

      כמו שכתבתי בפוסט האחרון שלי: צריך לשמור על הלשון.  

        7/5/09 20:06:

      כשהיינו ילדים שאלה אותי ילדה אחת "את מגדלת כרס"? הייתי בהלם...אז עוד לא ידעתי לענות, אבל כבר אז ידעתי שנקמה זה מאכל שאוכלים אותו קר.

       

      פגשתי אותה אחרי שנים באיזה חוג. היא זיהתה אותי מיד. לא. היא לא היתה שמנה. תרגיעו. אבל נמוכה, מכוערת, שיער דליל ...נראית עשר שנים יותר ממה שכתוב לה בתעודת זהות.  אף בגודל של טרקטור ואצבעות של פלאחית עם איזה קילוף מזעזע ליד הצפורניים.

       

      לא היתה מאושרת ממני בתבל באותה הזדמנות.

       

      צריך לספור עד עשר. 

       

        7/5/09 16:01:

      צטט: *עדינה* 2009-05-07 15:43:10


      תקטוף לה פרח, לפנינית, ותיתן לה לקרוא את הפוסט הזה שלך, בטוח שהיא סולחת.

      והכי חשוב - תמשיך לפלוט לא לעניין ... ככה אנחנו אוהבות אותך.

      נשיקה

       

      שלום לך. אני מבין שהכאב ראש עבר (כי אם לא מה את עושה מול המסך...)

      מצאתי לה את שמו של הפרח ונתתי לה לקרוא את הפוסט

      לגבי שאר מה שכתבת אני מפגין איפוק אסוציאטיבי..;-)
        7/5/09 15:57:

      צטט: יעלוק 2009-05-07 15:22:21


      זה קורה...עד הפעם הבאה חיוך

       תודה, כן יכול להיות בעוד רגע...

       

        7/5/09 15:55:

      צטט: רות.מ 2009-05-07 15:08:45

      יגאל

      להכיר בדפקטים של עצמנו תחילת הדרך לשינוי

      מהגן כבר אמרו לי שהחיים והמוות ביד הלשון

      אנשים יתעלפו מהשנינות שלנו

      אבל יתרחקו מאיתנו כמו מדבר או שכין

       

      בכל פעם שהתכוונתי לשלוף

      תירגלתי נשימו עמוקות וארוכות עד שעבר לי

       

       

       תודה

      כל החיים אני מתקן את הדפקטים שלי.

      אחת לתקופה אני עושה לעצמי סקירת מערכות ומחליט מה להשאיר ומה לשנות

      פשוט הקטע הזה של לומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון זה לא בשליטתי

      האפשרות האחרת היא לחיות בויפסנה

       

        7/5/09 15:43:


      תקטוף לה פרח, לפנינית, ותיתן לה לקרוא את הפוסט הזה שלך, בטוח שהיא סולחת.

      והכי חשוב - תמשיך לפלוט לא לעניין ... ככה אנחנו אוהבות אותך.

      נשיקה

        7/5/09 15:22:

      זה קורה...עד הפעם הבאה חיוך
        7/5/09 15:08:

      יגאל

      להכיר בדפקטים של עצמנו תחילת הדרך לשינוי

      מהגן כבר אמרו לי שהחיים והמוות ביד הלשון

      אנשים יתעלפו מהשנינות שלנו

      אבל יתרחקו מאיתנו כמו מדבר או שכין

       

      בכל פעם שהתכוונתי לשלוף

      תירגלתי נשימו עמוקות וארוכות עד שעבר לי

       

       

        7/5/09 13:16:

      צטט: ~s~ 2009-05-07 12:12:00

      גדול !!

      היתה אצלנו בחורה, שעלתה מדרון-אנריקה צעירה, התחתנה ותוך זמן קצר נולדה לה בת ראשונה.

      היא חשבה איזה שם לתת לה, העיקר בלִי רררריש.

      בלִי רררריש, בלִי ררררריש.... כששאלו אותה "איך קוראים לילדה?", היא ענתה:

      עִנְבַל

      (Inval)

       עבדה איתנו במשרד בחורה שעלתה מרוסיה. כשהיא עלתה שאלו את אמא שלה מה שמה והיא אמרה "לז'ן", "עם אפוסטרוף" ומאז רשום בתעודת הזהות שלה השם האלמותי "אפוסטרוף לז'ן " נראה לי הפקיד היה רס"ר בדימוס...

       

        7/5/09 12:12:

      גדול !!

      היתה אצלנו בחורה, שעלתה מדרון-אנריקה צעירה, התחתנה ותוך זמן קצר נולדה לה בת ראשונה.

      היא חשבה איזה שם לתת לה, העיקר בלִי רררריש.

      בלִי רררריש, בלִי ררררריש.... כששאלו אותה "איך קוראים לילדה?", היא ענתה:

      עִנְבַל

      (Inval)

        7/5/09 12:03:

      צטט: ~s~ 2009-05-07 11:14:54

      זה לא נקרא.

      וחוץ מזה- לידך אפילו אני מרגישה קלת לשון וחסרת דופי

      אח שלי פעם התקשר למישהו שהוא עובד איתו, וכשההוא שאל "מה נשמע", אח שלי ענה"מגמגמים". והבחור הזה באמת היה מגמגם. זאת היתה פעם ראשונה ויחידה ששמעתי את אחשלי נכשל בלשונו.

       היה לי לקוח שביקש שארשום לו חברה ברשם החברות. שאלתי "באיזה שם?", אמר "איזה שאתה רוצה רק בלי האות ל' "שאלתי "למה בלי ל' " אמר לי "מה, אתה לא שם לב שאני אומר נמד"

       

        7/5/09 11:14:

      זה לא נקרא.

      וחוץ מזה- לידך אפילו אני מרגישה קלת לשון וחסרת דופי

      אח שלי פעם התקשר למישהו שהוא עובד איתו, וכשההוא שאל "מה נשמע", אח שלי ענה"מגמגמים". והבחור הזה באמת היה מגמגם. זאת היתה פעם ראשונה ויחידה ששמעתי את אחשלי נכשל בלשונו.

      פרופיל

      יגאל פישר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      אנחנו ואתן

      אנחנו ואתן