הבלוף שלי
פוסטים אחרונים
- למה לצפות באוליפיאדה 2/9/12
- מרגול לעסקת טיעון 27/11/11
- סיפור של אם ובת 25/8/11
- התפתחות דרמתית בשביתת הרופאים 21/8/11
- מרגול ל 9 ימי מעצר 17/8/11
- להשכרה בתל אביב 28/7/11
ארכיון
תמיד היה לי את הכשרון
| תמיד היה לי את הכשרון לעשות או לומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון. אף פעם לא בכוונה רק מחוסר מזל. תאמינו לי אין בי עצם של רוע ואף לא שריר של זדון. לפעמים חוש הומור באופסייד, לפעמים ציני, שחור, אבל רוע אין בי. בכל זאת כל חיי שזורים סיפורים שבהם יצאתי רע: בכיתה ה', אורלי שמשכתי לה את הכסא ונפלה על הריצפה, היתה זאת עם הגב השבור... בכיתה ז' במשחק מחניים, צופית פספסה אותי ממטר אז צחקתי עליה "יה פוזלת", צולעת" היא ברחה משם בבכי - אחר כך הסתבר לי שהיא קטועת רגל מעל הקרסול... והיה את זאת שלא ממש היכרתי שפגשנו ברחוב, היא היתה חניכה של הג'ינג'ית בצופים, לא חשוב מה ההקשר, שאלתי אותה "מה, את יתומה ..." והיא אמרה "כן". אוי לבושות שאני עושה כבר שנים. אתמול פנינית, שהיא קצת פריקית פרסמה תמונה יפיפיה של פרח שאני אוהב במיוחד ושאלה איך קוראים לו. הייתי במצב רוח שנון במיוחד, הגבתי לתמונה "אבא שלך גנן?" והיא השיבה "אבא שלי מת מזמן יגאל". מה אומר, עשיתי זאת שוב הכנסתי את הרגל לפה...מצאתי כמובן את שמו של הפרח "תונברגיה גדולת עלים" והתנצלתי שוב. סליחה פנינית
|
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אנשים כמונו לומדים מאד לאט.
איני אומר "לא לומדים בכלל", משום שלאחרונה התמתנתי.
לפני כן...:
כאשר הגיע לישיבה אצלנו אדם לא צעיר עם צידנית, שאלתי כמובן אם מכאן הוא מתכוון לסור לבית החולים כדי להשתיל את הכליה. הוא ענה לי שהוא נושא את הצידנית משום שמצויות בה תרופות המחייבות שמירה בקירור...
המזל שלי היה שגישתו לענין לא היתה שונה משלי, משום שבישיבה אחרת הגישו לנו משקאות שונים, והוא בחר את הקפה השחור ביותר בסטוק.
בידעי את מצבו, אבל במגבלות אופיי, שאלתי: "זה מה שהרופא המליץ לך?"
ותשובתו: "לו הייתי מחכה לרופא - כוס מים הוא לא היה מאשר לי.
-
אבל כל זה היה לפני המון שנים...
יפה לך איריס להכניס לנו את הצד השני של המטבע, על הצד... (אגב אם זה שקל אז לא נורא אבל חצי שקל נשמע לי כואב..;-).
תודה נ.י.ל.י.
מבחינתי הפוסט לא היה מיותר חברי הלא וירטואליים מכירים אותי וחולשותי - שיתפתי באחת את חברי הוירטואליים
אשר לכוכבים-
הזורע רוח יקצור כוכבים
לא על חשבונך - "זה נהנה וזה לא חסר"
תודה נאוה
למלכודת ה"מזל טוב" הצלחתי לא ליפול
מה יש להתווכח על ירושלים. העיר הכי יפה בישראל!
יגאל
"הבעיה שאני מאלה שמענה לצון בא להם טבעי"
אבא שלי אמר שהרגל הופך לטבע שני
תתרגל עד שישתנה לך ההרגל
אני עדה שפנינית עברה תקופה קשה
בגלל מחלתה טוני חברתה הפרוותית על הארבע
אחרת היתה קוצרת את לשונך בשנינותה
ולא רק מגיבה לך בשורה קצרה
אני מקווה שלמדת לקח לתקופה ארוכה
והפוסט הזה הוא עדות לכך שאתה -נשמה טובה
יגאל!!!!!!!!! אל תתיסר נפשך
הייתי במצב קשה עם הכלבה שלי
לפני ניתוח, מתוחה, חוששת, עצבנית ומה לא?
בגלל זה לא התייחסתי אליך ולא רק אליך
גם אל אחרים. כל מה שעשיתי זה להיות
פה באתר, בקשר הדוק עם כמה חברים
והעיניים על טוני כל הזמן.
זה בסדר, אבא שלי באמת מת מזמן,
הוא גם לא היה גנן, עבד בכבישים.
את הפרח הזה מצאתי בדרך וצילמתי,
לי עצמי אין גינה, אני גרה בבלוק.
תודה שכתבת לי פוסט, לדעתי זה מיותר,
אלא אם כן אתה רוצה לקצור כוכבים
על חשבוני
סחתיין גם זה לגיטימי.
היה לי דוד שגם נהג כך, יצאו לו פלטות
על ימין ועל שמאל, לא ממש בריא.
דרך אגב הוא גם מת מזמן, לא בגלל הפלטות.
שבת שלום לך!!
זהו?
מה לאחל מזל טוב לשמנמונת שאין לה שום ילד בדרך? לא קרה?
לי פעם היה ויכוח עם מישהי על העיר ירושלים.
היא לא הפסיקה לדבר על ישיבות המועצה שם.
בסוף התעצבנתי ושאלתי אותה: תגידי לי, מאיפה את מוציאה את כל השטויות האלה, אבא שלך הוא ראש העיר?"
מסתבר שהוא היה הסגן....
לכבוד הוא לי לארח אושיית לשון שכמותך בצל קורתי השטותית
תודה
אני ממליץ לספור אפילו עד עשרים
הבעיה שאני מאלה שמענה לצון בא להם טבעי אז אני סופר עד חמישים
או יורה ואז לפעמים פוגע
לצערי
תנסה אירוניה עצמית. זה עובד ולא פוגע באמת באף אחד.
חחח...מה שלך מותר לאמר על עצמך כמובן, אסור לאחרים.
כמו שאמרה מישהי...לספור עד עשר לפני שאומר ואם לא עוזר, אז קקה זה..תתנצל ותקווה לטוב..
מזכיר לי שתמיד שהייתי נתקלתי באיזה זבנית בחנות או פקיד במוסד ציבורי כלשהוא או סתם אדם ברחוב שלא ידע שאני לא שומעת, וראה שאני לא מגיבה או לא מבינה את דבריו למרות שחזר עליהם פעם שניה ואף שלישית, והיה צועק עלי: "מה את חירשת?", ואז הייתי אומרת בענייניות רבה: "באמת שכן!" אז תיכף היו מתחילים להרגיש לא נעים, להתקפל, להתנצל וכל זה, ואז אחרי מסכת ההתפתלויות, הייתי אומרת להם: "אפשר עוד קצת?.. כדי שגם אתם תרגישו מספיק טוב אחרי שדפקתם רושם"....
אז זה ככה מהצד השני של המטבע..לפעמים.
כן וכמו שהגבתי היחידי במדינה שבאמת שומר על הלשון זב אבשלום קור.
ולגבי תגובתך לתגובתי שם צריך לומר את זה בסגנון עיראקי בחיקוי של שרה ארבלי אלמוזנינו:
"הגיע זמן לשון אבשלום..."
יש לי חבר שנפצע (מאש כוחותינו) במלחמת לבנון הראשונה ורגלו נקטעה מעל לברך.
יום אחד נסענו בהסעה של מקום העבודה שלנו לתל אביב, והנהג רצה להוריד אותנו ליד המשרד של החברה בתל אביב, שהיה בקרבת אותו מקום שאליו היינו צריכים להגיע.
החבר ניגש לנהג לפני שהגענו למשרד ושאל אותו אם יוכל לקחת אותו למקום שאליו רצינו להגיע (כמה מאות מטרים מהיעד הסופי).
הנהג, בגסותו, שאל: מה, אתה לא יכול ללכת? אתה נכה?
כן, ענה החבר, נקטעה לי הרגל.
את הדרך למקום המבוקש עשינו כשהנהג סמוק מבושה ומתנצל כל הזמן.
כמו שכתבתי בפוסט האחרון שלי: צריך לשמור על הלשון.
כשהיינו ילדים שאלה אותי ילדה אחת "את מגדלת כרס"? הייתי בהלם...אז עוד לא ידעתי לענות, אבל כבר אז ידעתי שנקמה זה מאכל שאוכלים אותו קר.
פגשתי אותה אחרי שנים באיזה חוג. היא זיהתה אותי מיד. לא. היא לא היתה שמנה. תרגיעו. אבל נמוכה, מכוערת, שיער דליל ...נראית עשר שנים יותר ממה שכתוב לה בתעודת זהות. אף בגודל של טרקטור ואצבעות של פלאחית עם איזה קילוף מזעזע ליד הצפורניים.
לא היתה מאושרת ממני בתבל באותה הזדמנות.
צריך לספור עד עשר.
שלום לך. אני מבין שהכאב ראש עבר (כי אם לא מה את עושה מול המסך...)
מצאתי לה את שמו של הפרח ונתתי לה לקרוא את הפוסט
לגבי שאר מה שכתבת אני מפגין איפוק אסוציאטיבי..;-)תודה, כן יכול להיות בעוד רגע...
תודה
כל החיים אני מתקן את הדפקטים שלי.
אחת לתקופה אני עושה לעצמי סקירת מערכות ומחליט מה להשאיר ומה לשנות
פשוט הקטע הזה של לומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון זה לא בשליטתי
האפשרות האחרת היא לחיות בויפסנה
תקטוף לה פרח, לפנינית, ותיתן לה לקרוא את הפוסט הזה שלך, בטוח שהיא סולחת.
והכי חשוב - תמשיך לפלוט לא לעניין ... ככה אנחנו אוהבות אותך.
זה קורה...עד הפעם הבאה
יגאל
להכיר בדפקטים של עצמנו תחילת הדרך לשינוי
מהגן כבר אמרו לי שהחיים והמוות ביד הלשון
אנשים יתעלפו מהשנינות שלנו
אבל יתרחקו מאיתנו כמו מדבר או שכין
בכל פעם שהתכוונתי לשלוף
תירגלתי נשימו עמוקות וארוכות עד שעבר לי
עבדה איתנו במשרד בחורה שעלתה מרוסיה. כשהיא עלתה שאלו את אמא שלה מה שמה והיא אמרה "לז'ן", "עם אפוסטרוף" ומאז רשום בתעודת הזהות שלה השם האלמותי "אפוסטרוף לז'ן " נראה לי הפקיד היה רס"ר בדימוס...
גדול !!
היתה אצלנו בחורה, שעלתה מדרון-אנריקה צעירה, התחתנה ותוך זמן קצר נולדה לה בת ראשונה.
היא חשבה איזה שם לתת לה, העיקר בלִי רררריש.
בלִי רררריש, בלִי ררררריש.... כששאלו אותה "איך קוראים לילדה?", היא ענתה:
עִנְבַל
(Inval)
היה לי לקוח שביקש שארשום לו חברה ברשם החברות. שאלתי "באיזה שם?", אמר "איזה שאתה רוצה רק בלי האות ל' "שאלתי "למה בלי ל' " אמר לי "מה, אתה לא שם לב שאני אומר נמד"
זה לא נקרא.
וחוץ מזה- לידך אפילו אני מרגישה קלת לשון וחסרת דופי
אח שלי פעם התקשר למישהו שהוא עובד איתו, וכשההוא שאל "מה נשמע", אח שלי ענה"מגמגמים". והבחור הזה באמת היה מגמגם. זאת היתה פעם ראשונה ויחידה ששמעתי את אחשלי נכשל בלשונו.