I know a man
He came from my home town
He wore his passion for his woman
Like a thorny crown
He said Dolores
I live in fear
My love for you's so overpowering
I'm afraid that I will disappear

Slip slidin' away
Slip slidin' away
You know the nearer your destination
The more you're slip slidin' away

סיפור שהגיע אלי במייל והחלטתי שלא להתאפק מלפרסם אותו:

מעשה בשני אחים תאומים, האחד אופטימיסט, תמיד חיובי ומלא תקווה, כזה שאי אפשר להסיר את החיוך הנסוך על פניו,ואילו השני פסימיסט, עצוב וחסר שמחת חיים. ההורים המודאגים של שני האחים החליטו לקחת אותם לפסיכולוג, כדי שיעוץ להם כיצד לשנות את המצב הבלתי נסבל.

ראה הפסיכולוג את השניים והציע תוכנית מחוכמת כדי לאזן בין הטיפוסים המנוגדים:  "ביום הולדתם הבא מקמו אותם בחדרים נפרדים ואפשרו לכל אחד בנפרד לפתוח את המתנות. לאח הפסימיסט העניקו את הצעצועים הכי יקרים והכי איכותיים שקיימים בשוק, בעוד שלאח האופטימיסט העניקו קופסא עם גללים של סוסים".

ההורים מילאו אחר הוראות הפסיכולוג וצפו בסקרנות בתוצאות. בעודם מתבוננים באח הפסימיסט פותח את מתנותיו, הוא השמיע רטינות ותלונות: "אני לא אוהב את הצבע של מכונית הצעצוע..." , "הדגם של המחשב הזה ישן", "לחבר שלי יש פאזל טוב יותר", "ברור לי שהמחשבון הזה יתקלקל".

שקטים והמומים עברו ההורים אל החדר הבא, שם גילו להפתעתם את האח האופטימיסט משחק בשמחה בגללים, משליך אותם באוויר וצוחק לעצמו. ההורים מוכי התדהמה שאלו את הבן מדוע הוא כל-כך צוהל, ואת תשובתו לא ישכחו לעולם. "לא תצליחו לעבוד עלי, הוא אמר, במקום שיש בו כל - כך הרבה גללים, בודאי מסתתר גם סוס פוני".

החיים צופנים אפשרויות בחירה, הזדמנויות ומכשולים. הפחד הוא הרגש העיקרי המונע מאיתנו להשאיר מאחור את כל הגישות השליליות, לקחת יוזמות וסיכונים ולהעז דברים חדשים. זה הזמן לבחור:

האם אנחנו אופטימיסטים או פסימיסטים?

מה הגישה שלנו?

איך הגישה הזאת עוזרת לנו? 

צעד גדול הוא בחירת הגישה שלנו.