בחיפושי אחר חברים חדשים מצאתי חבר מוכשר שכותב נפלא והוא מפרסם את שיריו בקישור הבא

http://cafe.themarker.com/view.php?u=255755

הייתי רוצה להפנות אותכם לעמוד שלו

שיריו אותם קראתי לפחות הם נוקבים, אמיתיים, שמחים ועצובים ובעיקר באם מהלב.אני מאמין שהוא עוד יגיע רחוק מצורף כאן שיר נפלא שקראתי באתרו ואני בטוח שאתם תאהבו  

שם השיר: עץ החיים 

אדם פשוט אחד נבהל,
"חיי הם מתחת ולא מעל",
חשב איך יוכל אותם להרים,
החליט לחפש את עץ החיים.

הלך יום, הלך יומיים,
חלפו שנתיים בינתיים,
נטש את הכל ועזב,
העיקר שיותר לא יכאב.

עבר מקצה העולם לקצה השני,
ולבסוף חש במשהו רציני,
הביט וראה עץ ענק עם הרבה ענפים,
העץ הגיע עד לכוכבים.

החליט על העץ לטפס,
כדאי עכשיו שלא יפספס,
עלה על ענף ולפתע ראה,
אשתו היפה ובתו הקטנה.

המשיך לטפס ועל הענף הבא,
ראה את אמא ואבא,
החליט "זה תעתוע- לא אתן לו לשלוט",
"אגיע למעלה, אמשיך לנסות".

המשיך לטפס ועל ענף נוסף,
ראה את חבריו וביתו הנכסף,
עברו ימים וכמעט הגיע לסוף,
וראה כלב חמוד, חתול וקוף.

המשיך והמשיך על העץ לעלות,
ואת כל מה שיש לו החלו עיניו לראות,
ולבסוף אחרי תקופה ארוכה,
הגיע לפסגה ושלח נשיקה.

הוא דפק על העץ ושמע קול אדיר,
"מי זה מעז אותי להעיר?"
אמר לו "זה אני, רק אדם פשוט",
"כל כך הייתי רוצה להיות מבסוט"

"אמור לי עץ- מה טוב ונעים?
מאיפה בא האושר ומי עליי שומרים?
האם תוכל לי לתת הסברים?
אמור לי עץ- האם אתה החיים?"

העץ ענה בקול רועם:
"מרוב שעם עצמך אינך שלם,
לא הבנת את הסימנים,
לא אני החיים, כי אם הענפים".

"חברים, משפחה, אדמה ועצים,
בעלי חיים, אנשים ואפילו בניינים,
הים הכחול, השמש הזורחת,
אדם פשוט- הכל שם מתחת".

"לך אדם פשוט, לך לדרכך,
קח את דבריי יחד איתך,
ותבין שמה שלדעתך הם דברים קטנים,
הם, הם החיים".