כל החיים אמרו לי לא להתפשר ולבחור דברים בפינצטה...לא האמנתי שבגיל 41 אבחר גם את הילד שלי בפינצטה  ו...מבחנה...

אוקיי...אם כך, אני בוחרת: ילד טוב, עצמאי, חברותי, שומע בקול אמא... טוב, נו...מספיק שיהיה בריא ומאושר - כאילו שזאת בקשה קטנה בימים אלה...

רוצה חברותי, אבל כל החבר'ה שלו (בני השלוש, ארבע, כן?!) במקדונלד; המבורגר ביד אחת, פיצה בשניה ועוד סלייס על הכתף...מרוחה!...

(אמרנו בני שלוש, ארבע...) - אז איך בריא?!...

אם כך, אז הילד צמוד לשמלה שאין לי עד גיל חמש...מתרגל, לפני שהוא יוצא לעולם, לאוכל בריא!

לסויה מרוככת...(ניסיתם פעם פולי סויה? - בטון יותר ידידותי למשתמש! בריא...מה בריא? אני צריכה את השיניים שלי!)

הו...הו...אני בצרה! שמעתם פעם על אמא יהודיה?! אז אני בדרך!...למרות שהילד עוד לא!...הוא עוד בשלב התוכנית וההכנות.

אז החלטתי לקחת את האמא היהודיה, הדאגנית הזו (אותי...) לספא - לחבילה של רפואה אלטרנטיבית:

לעיסוי...כמה שיותר!, כי בהריון לא יכולה להתפנק על זה, אסור!...ואחר כך -  כל כספך הולך לילד!...

חשבתי שמוציאים את רוב הכסף על טיטולים, אבל אחי אמר שמוציאים כמויות גדולות של כסף על מגבונים...צחקתי...הוא לא! מסתבר שהמצב די מחורבן...

עוד בחבילה שלקחתי להרגיע את האמא היהודיה, יש קווצ'ינג (אמון אישי) - המילה הכי חמה בשוק היום!

 שם את מחליפה משפט שתוקע אותך למשפט שמקדם אותך...אז החלפתי את "מפחדת מכאבים" ל..."מקבלת את הכאב באהבה"...הטמטום עבד! עד שהגעתי הביתה...

ו...מדיטציה. קניתי לי כמה קולות של טבע, ריחפתי לי בין ציפורים לדולפינים... והכל סבבה כזה...עד שהתעוררתי! וגיליתי שאני בעיר ללא הפסקה: צעקות של נערים מלמטה, חריקת גלגלים של משאית שמזנקת למרחקים מעל לבמפר, חריקת הגיר של המורה על הלוח... - "שיקגו"!

טוב!, אם כך, החלטתי, כמוצא אחרון, לפשל עד הסוף וללכת לסדנה של לני רביץ...  מה אגיד לכם: אומרים שצחוק יפה לבריאות, אז שם אני נקרעת...מהמבוכה!: רק שם כל אחד מתרומם, לפתע, מכסאו עם הידיים למעלה וצועק: "אני אוהב הכל בעצמי!"...