פרק 12  

סיפורו של רמי

סקס זה צורך , כמו אוכל. אם אתה ממש רעב לסקס , אתה בוודאי תעשה סקס . ואם אתה כבר אחרי סקס , תגלה שאתה סתם רעב. אם יש לך אהבה וסקס, הרי שהגעת למצב המושלם. ומה שנשאר זה , לקוות שהאהבה לא תיגמר . עד כמה שידוע לי , כל היצורים על פני כדור הארץ ,  אוהבים סקס .  וככל שהיצורים שעל פני הכדור מתפתחים , כך מתפתח ומשתכלל הסקס . אצלי , ככל שאני מתבגר , אני פחות עושה ויותר מדבר. לא אשקר ואומר שאצלי הסקס אינו עומד בראש סולם העדיפויות . ומכיוון שאני משתדל לא לערב סקס בעבודה , הופכת העבודה להיות במקום הראשון והסקס הופך למזדמן ולא קבוע. יש בכך מעלות וגם חסרונות. ואתחיל דווקא בחסרונות . לפעמים אתה רוצה ואין. כך שיוצא לפעמים שאתה נאלץ להתפשר. ולפעמים כשאתה לא רוצה, זה מגיע בצרורות. וחוץ מזה שיש את עניין המחלות, אך מבעיה זו אפשר להיזהר. ומכיוון שאלה בערך החסרונות היחידים , נעבור ישר ליתרונות . בסקס מזדמן לא תשמע אף פעם שכואב לה הראש , ברוב המקרים הוא יהיה סוער ומוצלח, לפחות מבחינתנו הגברים. לא נשכח שמדלגים על הקטע המביך של הכרת ההורים, אחים ושאר בני משפחה קרובים או רחוקים. ואני, עדיין מחפש אהבה. ועד שאמצא, יש לי את ענת. ואם היא רוצה לשחק גם בקטע של 'המסתורית' שיהיה לה לבריאות. מוזר , הפעם יש לי ההרגשה שאתאהב. הגעתי באיחור למשרד . שרון הניחה על שולחני ערמה של פקסים דחופים , שהגיעו עוד משלשום . אבל למי היה זמן ?! עכשיו יש . רוב הפקסים שמגיעים , הם הצעות ובקשות שונות של יזמים וסוחרים . אחד מדפי הפקסים החליק מידיה של שרון אל הרצפה וכך גיליתי שהיא לובשת תחתון חוטיני.

"אני מקווה שנוח לך". אמרתי לשרון לאחר שהתיישבה.

"כן, הכיסא החדש באמת נוח, תודה". השיבה שרון שלא הבינה על מה אני חושב ולמה אני מתכוון .

טלפון מיוסי הזכיר לי שקבענו ללכת יחד לפגישה עם היחצ"נית בקשר לתקליט של יורם . כשהגענו , קיבלה אותנו בחורה צעירה, יפה ומאוד מטופחת, העונה לשם גילי. גילי, התפעלה מהשירים.

"עם עבודת  יח"צנות טובה וטיפ טיפה מזל, הוא יהיה הלהיט הבא". אמרה גילי והוסיפה:

"אתם צריכים לקבוע בדיוק מה אתם רוצים ולמה אתם מצפים, דעו לכם, כעומק ההשקעה וההתמדה, כך עומק ההצלחה".

יוסי נשען על השולחן ואמר בפנים רציניות:

"תראי, יש לי מאה שקל ואני רוצה גם עודף".

גילי שלחה מבט תמוה ויוסי התחיל לצחוק צחוק מאולץ.

"ס-ת-ם , סתם צחקתי. כמה זה עולה לי לפני ואחרי הנחה לחברים?" שאל יוסי וציפה לתשובה .גילי עשתה עצמה מחשבת חישוב מהיר וענתה באריכות:

"4000 דולר ותדע לך שזה לא יקר, זה כולל משלוח הדיסקים לתחנות הרדיו ויחסי ציבור צמודים  לארבעה חודשים. יכול להיות שתמצא גם זול יותר, אבל אני יכולה להבטיח שאצלי תקבל את השירות הטוב ביותר".

יוסי לא ידע מה להחליט.

"מה אתה אומר?" שאל אותי יוסי.

"החלטנו ללכת עד הסוף , לא?" . השבתי בשאלה והוספתי בלי לחכות לתשובה: "אני חושב שנלך על זה".

"אני רוצה שתלחצי על המניאקים ברדיו שישדרו בלי הפסקה ואל תשכחי לסדר גם תוכניות בטלביזיה". הוסיף יוסי.

"אל תדאג, את זה תשאיר לי". אמרה גילי. הוצאתי 500 שקלים, הנחתי על השולחן ואמרתי:

"זה מקדמה על החשבון תתחילי בעבודה".

הסלולרי שלי מצלצל. על הקו מיכל......

"אני לא יכולה להגיע לאולפן היום, אני צרודה".

"לא נורא". השבתי.

יוסי שהבין שמיכל על הקו, צעק בכדי שמיכל תשמע:

"זה בסדר לקחתי זמרת אחרת". מיכל ששמעה את דבריו של יוסי, השתתקה לכמה שניות ואמרה: "טוב , הבנתי , אז ביי".

"נראה לי שנעלבה". אמרתי ליוסי.

"שתשתה מים קרים". ענה יוסי והמשיך לדבר עם גילי.

חזרתי למשרד. שרון קיבלה את פני בהתלהבות מוגזמת.

"אתה נראה מאושר, קרה משהו שאני צריכה לדעת?" חקרה שרון. פתאום נזכרתי ששרון בעצם אינה יודעת על ההפקה . כשסיפרתי לה אמרה: "גם אני יודעת לשיר".

"אין בעיה, אקח אותך אחרי הצהריים".

שרון שמחה על ההזדמנות. אני מתקשר למיכל, מישהו אחר עונה לטלפון.

"אפשר לקבל את מיכל?" שאלתי בקול סמכותי.

"מי זה?" התעניין הבחור.

"רמי".

אחרי שתיקה של שלוש שניות השיב הבחור: "היא לא הגיעה לעבודה היום".

חייגתי לביתה. אחרי ארבע צלצולים עונה המשיבון:

"אנא השאר הודעה אחרי הביפ" . ניתקתי. אני לא אוהב לדבר עם משיבונים .

בחמש אחר הצהריים  היינו שרון ואני באולפן . טכנאי האולפן שהבחין שהגעתי עם שרון במקום מיכל, הביט בי אמר בחיוך:

"אתה מחליף אותן מהר".

לא עניתי. חבל על המילים. אין לי סבלנות להסברים.

"הוווו שרון, מה את עושה פה?" שאל יוסי. "אני עדיין פנוי, תתחתני איתי, כדאי לך". אמר יוסי ועשה פרצוף מתחנן.

"אחרי שאתגרש בפעם השלישית, אחשוב עליך". הבטיחה שרון בחיוך.

"סנובית !!" החזיר יוסי בשביל לא להישאר חייב. שרון נכנסה לבצע קולות רקע עם עוד זמרת צעירה שיוסי מצא והביא לאולפן...........

אני מגיע הביתה, קצת אחרי חצות. פותח את הדלת. ענת צופה בטלביזיה.

"איפה אתה?" שואלת ענת כאילו אנו נשואים חמש שנים.

"עבודה, את יודעת". השבתי וניגשתי להוציא הודעות מהמשיבון. שרון השאירה הודעה: "תתקשר אלי איך שאתה מגיע".

"מי זאת?" שאלה ענת בסקרנות קנאית .

"זו שרון, הפקידה שלי". השבתי והנחתי את ראשי על ברכיה החשופות . 

התעוררנו מוקדם. ענת מיהרה להתלבש ורצה לאוניברסיטה. צלצול הטלפון הוציא אותי מהמקלחת .

"בוקר טוב". לחשה המסתורית .

"בוקר אור".

"מה העניינים?"

"איזה עניינים יש לי אתך?" שאלתי בחוסר נימוס.

"חשבתי שאנחנו ידידים".

"אני לא צריך ידידות". השבתי בלחש.

"אתה מעדיף יזיזות, אני יודעת". התחכמה המסתורית.

"איך קוראים לך?" שאלתי כשנזכרתי שאף פעם לא הזדהתה בשמה.

"אתה יכול לקרוא לי 'קטרין' או 'קטי' ".

"ואת מעונינת להיות יזיזה שלי?" שאלתי בחוצפה.

"לא ! אני לא יזיזה של אף אחד". השיבה קטי והוסיפה: "בכלל, יש לי הרושם שאתה קצת מוזר ביחסי האהבה שלך".

"אני לא מאמין באהבה". השבתי ביובש. 

"OK, אז במה אתה מאמין?"

"אני?  אני מאמין בהגיון וברגשות".

"לידיעתך, אהבה זה סוג של רגש".

"לא נכון, אהבה זה סוג של הרגשה חסרת הגיון. בהגיון ניתן לשלוט". ניתחתי את דעתי . "כלומר, אתה רוצה להגיד לי שאתה בעצם  סתם נצלן. נשים יכולות להתאהב בך ואתה תשתמש בהן ותזרוק בלי טיפת רחמים ". אמרה קטי המסתורית במין כעס לא מובן .

"לא ! רחמים זה סוג של רגש שמופעל ע"י ההגיון. עם הגיון בריא אתה יכול להחליט על מי  לרחם ועל מי לא. לצערי, אתן הנשים פועלות בהגיון עד שאתן מגיעות לקטע של אהבה. ורק כשהאהבה דועכת לכן אתן מפעילות שוב את ההגיון ומחליטות למצוא אהבה חדשה. אנחנו הגברים מדלגים מראש על האהבה ופועלים על פי ההגיון בלבד וההגיון מכוון אותנו לרגשות".  קטי השתתקה וכשראיתי שהיא לא עונה, המשכתי: "אנחנו מסתכלים על הכל ופשוט בוחרים את מה שנראה לנו . אם היחסים הם לסתם זיון , סביר להניח שנבחר בבחורה הכי מושכת שנמצא וזה הכל . ואם אנו רוצים יחסים לטווח ארוך , נתפשר על המראה החיצוני  ונבדוק את הרקע המשפחתי, את הרושם בחברה ואת הרצון להיות אשת בית נאמנה ואימא טובה. וכשנמצא אחת כזאת, אנו נרשה לעצמנו להתאהב, אבל גם אז בעירבון מוגבל".

"אתה סתם מניאק". קבעה קטי נחרצות.

"מניאק מניאק אבל צודק". השבתי כמנצח . "למזלי אתן הנשים מתאהבות גם במניאק שכמוני ואני בתמורה נותן את כל תשומת הלב ואתן מאושרות" .

קטי שתקה היא יודעת שככה זה עובד והשתיקה הוכיחה לי את זה .

"את עדיין רוצה להיפגש איתי?" שאלתי בסקרנות.

"אני צריכה לחשוב על זה, בכל מקרה אם נפגש זה יהיה לפי התנאים שלי". השיבה קטי והוסיפה: "יש לי הרגשה שנכוות פעם מאהבה אמיתית  וההגיון הבריא שלך דוחק משהו שאמור להיות הכי יפה בעולם . בכל מקרה , נמשיך להיות בקשר ונראה מה יקרה . אני צריכה לסיים את השיחה". סיימנו את השיחה  ומין הרגשה של הקלה עוטפת אותי עכשיו . זהו , לקטי המסתורית אין יותר סיבה להציק לי אחרי שנפתחתי כל כך בשיחה . סיום השיחה היה חזק מדי בשבילי, אבל הרגשתי טוב עם זה. כשירדתי לרחוב, הכל נראה לי מצוחצח ונקי . האנשים נראים אדיבים ושקטים יותר . אני עוצר ברמזור ומביט בנהגים שלצדי בלי תחושת העליונות שהייתה לי קודם עם הג'יפ החדש והנוצץ . ההרגשה הטובה פשוט מאזנת ואתה מבין שיש שווים יותר ושווים פחות , אבל כולם בני אדם השווים בפני האלוהים .        

המשך  (בוודאי)  יבוא....