תיאוריית הקשר
אי(ש) של מילים. בלוג חסר מיקוד במכוון. "הרצון לדייק במילים - תכונה מרגיזה מאוד".
פוסטים אחרונים
- פוטו-פוסט: פאריז, נובמבר 2011 + פרידה 6/12/11
- פוטו-פוסט: אמסטרדם, ספטמבר-אוקטובר 2011 10/10/11
- A gathering of grunts and greens 7/10/11
- R.E.M שלי 24/9/11
- פוטו-פוסט: וינה, יולי 2011 14/8/11
- פוטו-פוסט: ברטיסלבה, יוני 2011 31/7/11
עמנואל רוזן והמירוץ לירקון
מאז שהוא החליף את חיים זיסוביץ' בהגשת התוכנית, חושב כנראה רוזן שהוא נורא נורא חשוב.
בקטע הפתיחה של התוכנית אתמול, בחר רוזן לנזוף באותם עוברים ושבים שראו את התאונה והכמעט-טביעה של החותרת יסמין פיינגולד בירקון, ולא התערבו כדי לעזור לה. "למה לא היה שם אף אחד שקפץ למים להציל אותה?" הוא שאל.
מאיפה אמור הבן אדם הממוצע לדעת איך להציל מישהו מטביעה? מה, כל אחד עבר קורס מצילים? כמה אנשים יכולים בכלל לקפוץ לירקון ולהוציא משם בהצלחה טובעת? למיטב הבנתי, זה משהו שדורש יכולת שחיה עילאית, מיומנות וכוח פיזי רב (איך בדיוק הבן-אדם אמור לתפוס טובעת ולשחות איתה מהמים ליבשה?)
רוזן לא התבייש להשוות את העניין לאותו מקרה בו פגוע תאונה שכב על הכביש ואיש לא עצר לעזור לו. טוב לדעת שלעצור בצד הכביש ולגשת לאדם ששרוע עליו דורש את אותו המאמץ כמו לקפוץ לירקון (אגב, עם או בלי בגדים?), לשחות במימיו המזוהמים (שלא לומר: רעילים), לאתר טובע, לתפוס אותו ולמשות אותו מהמים.
העיתונאי העשוי ללא חת אף הוסיף עוד חוכמה: "אם זו היתה משימה בתוכנית `המירוץ למיליון` - היו מוצאים בקלות מישהו שיעשה את זה". כן, ממש "המירוץ לירקון"... רק חבל ששכחת, עמנואל, שיש הבדל בין קבוצת מדגם של מתמודדים בתוכנית ריאליטי מסוג זה (אנשים אמיצים, חזקים פיזית, ספורטיביים וכנראה גם מיומנים למדי בהפעלת גופם) לבין סתם עוברים ושבים, שאף אחד מהם לא מתפקד כסופרמן בשעות הפנאי, ואפילו לא כמציל בחוף הים.רוזן משום מה מתייחס לאקט כאילו מדובר בעזרה קלילה נוסח להעביר זקנה את הכביש.
ואתה, אם היית באיזור, באמת היית פושט את החליפה שלך וקופץ למים להציל את הטובעת? אתה באמת יכול להתחייב על כך?
וגם: אני לא הראשון שקולט את עמנואל רוזן ביציאות טפשיות ומביכות. הנה מה שלגדי שמשון היה לומר בזמנו. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראשית צריך לקוות שיהיה במקרה כמו זה בירקון צוות מצילים מומחים עם ציוד החייאה וקשר לוויני עם מסוק חילוץ עם רופא מוטס של חיל האוויר, אבל אם כל זה לא קורה , צריך לעשות הכל כדי לנסות להציל גם אם ההכשרה שלך גובלת בקורס שחייה עירוני בגיל 12 ...
כתבתי על זה גם אצלי ואני חושש אולי לא בצדקנות של מגיש טלוויזיה, שמצבנו החברתי כל כך רעוע במדינה הזו, עד כי אלה שיכולים לעמוד על הגדה ולהביט בעיניים כלות מבלי לקפוץ בנסיון לעזור, הינם הרוב הגורף בחברה הישראלית.
אסף, לא צריך להיות מציל מדופלם כדי לא לטבוע בעודך מנסה להוציא ראש של מישהי שקשורה לקייאק שלה, מעל פני המים, בטח אם יותר מאדם אחד היו קופצים למים לעזרתה.
מי שאמר שלעיתונות יש תפקיד והוא לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה הישראלית, צריך להבין שגם אם היא לעיתים צדקנית, היא אמורה לצעוק "זאב זאב" גם במקומות בהן היא עצמה לא יכולה להניס את הטורף בעצמה.
אז אם מישהו טובע ומבין האנשים שצופים על הנעשה אף אחד לא בטוח ביכולתו לעזור, אז הטובע פשוט ימות לנגד עיניהם?
חוץ מזה, מה זה אומר "יודע ובטוח שהוא מסוגל לעזור"? אני שחיין בינוני למדי, והידע הרפואי שלי מסתכם בשיעורי עזרה ראשונה בצבא. האם עלי לעמוד על גדת הירקון, לצלם בסלולרי, ולצלצל לחברה קדישא ברגע שהבועות האחרונות עולות מהמים? או אולי עליי לסכן את חיי בניסיון להציל חיים?
אין לי תשובה מה הייתי עושה, ולכן אני משתדל לא להעביר ביקורת, אבל אני יודע מה נראה לי ראוי יותר ואיזה אנשים הייתי רוצה שיהיו לידי במקרה חירום.
אני לא אומר "לא צריך לקפוץ לירקון". אני אומר: צריך לקפוץ לירקון מי שביודע ובטוח שהוא מסוגל לעזור. מה לעשות שזה לא רוב האנשים. רוב האנשים לא באמת מסוגלים להציל אדם מטביעה, ולכן לבקר אותם נראה לי מופרך.
שכחת את הכתבה על הפצצת האיראנים. פרסומת חינם לצה"ל, למשרד הביטחון ולמדיניות החוץ של ביבי.
לגבי עמנואל - בעיה. אני מסכים שהאיש פוץ נפוח, ובשנה האחרונה יותר מתמיד. גם דעת היחיד הזאת הייתה צדקנית, מעצבנת ולא ממש קשורה לתקשורת.
מצד שני, היה איש שכן קפץ לירקון ובזכותו פיינגולד עדיין בחיים. אני לא יודע מה אני הייתי עושה במקום אלו שצפו מהצד, אבל אם אכן הייתי נשאר ולא קופץ, הייתי צריך לשאת עמי חלק מהאשמה על מותה או על מצבה הקשה. נכון שיש נימוקים טובים נגד קפיצה לירקון, אבל גם צריך להיות ברור מהי השורה התחתונה של הימנעות מפעולה.
עוד משהו קטן על טלויזיה.
נראה לי שצריכים להעביר את שרביט ההגשה של אולפן שישי מיאיר לפיד לג. יפית.
זה מה שהיה שם אתמול בערב:
- כתבה על החבר`ה שמכרו את אתר "מקושרים". אז מה אם זה קרה לפני לא מעט זמן, ממש לא השבוע? פשוט, לגמרי במקרה עוד רגע עולה העונה השניה של "מסודרים" בערוץ 2, והסיפור מספיק דומה (לשיטתם של יוצרי הכתבה) כדי לעשות הקבלה, ולדחוף על הדרך את הסדרה החדשה.
- כתבה על "יום הולדת לערוץ ויוה", כביכול על הז`אנר ובתכל`ס - פרסומת לערוץ ולמגזין "ויוה פלוס" (העורכת מתראיינת כשמאחוריה כרזת ענק של העיתון).
- כתבה על יהודה לוי שנפגש עם עולם הפשע. יו, איזה קטע שלגמרי במקרה משדרים עכשיו את "הבורר" בערוץ 2 (אל דאגה, הכתבה מלאה באזכורים וקטעים מהסדרה).
ככה מתנהגים אחרי שערוץ 10 הסיר לכם את הפייט המשובח של שלח ודרוקר ונתן לכם את כל הבמה? זה מגזין חדשות? אלו כתבות ראויות?
לרגע היה נדמה שאולפן שישי הפך להיות הגרסה המצולמת של פנאי פלוס...
מה זה "לנסות עד הגבול שאתה מסכן את עצמך"? את אומרת שאי אפשר לעשות הערכת סיכונים, אבל גם שאתה יכול להיכנס למים ולהבין מתי אתה "בסדר" ומתי אתה "מסכן את עצמך". זה לא בהכרח עובד כך. אתה יכול להיכנס ולמצוא את עצמך טובע. אתה לא בהכרח יודע מה קורה וכמה אתה קרוב לסכנה.
ואני לא חושב שיש משהו אגואיסטי במיוחד בלהעדיף את חייך על פני חייך של זר מוחלט. במיוחד אם יש לך משפחה וילדים, מצב בו אתה פשוט לא יכול להרשות לעצמך לסכן חיים כי יותר מדי אנשים תלויים בך, ולגרום להם את אבדתך זה משהו שפשוט אי אפשר לעשות.
חושבת שעדיף לנסות (ואולי להכשל) מאשר לעמוד מהצד ולעשות הערכת סיכונים. (ואח"כ רציונליזציה של אי הנסיון)
לנסות עד הגבול בו אתה מסכן את עצמך, ולקוות שזה יצליח.
קצת קשה לי להסתכל על הסיטואציה הזו ככזו בה "לא עושים הערכת סיכונים", שכן היא עלולה לעלות בחייהם גם של הטובע וגם של מי שמנסה להצילו (וכבר היו דברים מעולם). כך שאכן "אולי יש לך אפשרות להציל את חייו", אבל בדיוק באותו מידה אולי יש לך אפשרות לאבד את חייך שלך.
ואני שוב אומר שהיכולת (הטכנית) להציל אדם טובע היא דבר שרחוק מלהיות טריוויאלי או שכיח. אני לא חושב שרוב האנשים מסוגלים לעשות את זה, מכיוון שזה דורש רמת מיומנות וכוח פיזי שיש רק למעטים (את מסוגלת לשאת עליך, ועוד בשחיה, את משקל גופו של אדם אחר? אני לא).
זה לא מעניין, אם עמנואל רוזן היה קופץ או לא.
שאלו אותי פעם באיזה אתר הזוי "מה הכי ישראלי בעיניך". כתבתי אז שאם מישהו יפול ברחוב כתוצאה מארוע לבבי,
יהיו כל כך הרבה אנשים שיגשו לעזור לו שסביר להניח שהם יגרמו למותו מצפיפות וכוונות טובות.
ובירקון, זה לא עבד.
יש מקומות בחיים שאתה לא חושב בהם על כלום - לא על טובתך האישית, לא על סיכונים, לא עושה הערכת סיכויים.
אחד מהם זה כשמישהו עומד למות לידך ויש לך אפשרות אולי להציל את חייו.
עשיתי את באשה שאיבדה את הכרתה במעבר באוטובוס. גם שם כולם הסתכלו או הפנו את הראש הצידה ואף אחד לא קם.
אני מקווה שהייתי קופצת.
אשכרה. אני ממש מתאמץ לדמיין את עמנואל רוזן פושט את בגדיו, קופץ למי הירקון ומחלץ את הטובעת על גבו - ואני פשוט לא מצליח.
מסכימה עם כל מילה!
הדבר העיקרי, לטעמי, זה להכנס לזיהום של הירקון. מאז מקרה המכב"יה אני מפחדת אפילו לצעוד קרוב מדי למים האלה. קל מאוד לבקש מהאדם הממוצע לסכן את חייו בכזה חוסר היסוס: אבל מי שבסוף הציל אותה היה אדם "העוסק בספורט ימי, וכבר חילץ טובע בים". ואני בטוחה! שרוזן לא היה קופץ לירקון בדיוק כמו שאר האזרחים התמימים שעברו שם.
בטח שצריך לדעת איך מצילים! כנראה שאת יודעת איך להציל אדם מהתקף לב, אבל זה ממש לא אומר שהאדם הממוצע יודע איך להציל אדם מטביעה בירקון.
סליחה אדוני:
אני לא למדתי קורס החיאה, מה שלא הפריע לי להציל בסוף חודש תשיעי אישה שעברה התקף לב לידי.
אז אל תקשקש לי בשכל על צריך לדעת איך מצילים.
שבת שלום!