אני עצמי ומה שבין שנינו
פוסטים פופולאריים
-
מוות קליני
8/5/09 | 1621 צפיות
-
הפייה הלא כל כך טובה
27/3/09 | 1652 צפיות
-
לחבק אותך
21/3/09 | 2258 צפיות
-
הפתעות מחדר המיטות
11/3/09 | 246 צפיות
-
שחצנות
29/5/09 | 1097 צפיות
-
המתנה
3/7/09 | 869 צפיות
פוסטים אחרונים
- טלפון 24/9/10
- פחד 18/6/10
- דלתות מסתובבות 28/7/09
- המתנה 3/7/09
- מה אתה\אני רוצה? 21/6/09
- אני מלא בך 12/6/09
מוות קליני
התיישבתי במיטה מזיע לגמרי,זה היה אמצע הלילה,אני לא בטוח איזו שעה, נטפתי זיעה למרות שהמזגן עבד במלוא העוצמה,עבר בי רעד,צמרמורת בכל הגוף,ישבתי שם בחושך מנסה להקשיב ללב שלי,לדופק,אבל לא שמעתי כלום,לא הרגשתי כלום,היו רק הדים של החלום שחלמתי,”היא לא תיתן לי אף פעם מנוח,היא רק תגרום לך לרצות לברוח,היא לא תיתן לך אף פעם מנוח, היא רק תגרום לך לרצות לברוח" אחרי כמה דקות הדלקתי את האור,נכנסתי למקלחת,עמדתי מתחת למים שעה ארוכה,לא הרגשתי אם הם היו קרים או חמים זה לא היה חשוב,רק עמדתי שם,נותן למים לשטוף את גופי,יצאתי מהמקלחת עטוף במגבת והכנתי לי נס קפה,כרגיל לא היה לו טעם,הכנסתי דיסק למערכת והקשבתי למוסיקה,אבל לא באמת שמעתי משהו...... מוות קליני-מוות קליני מוגדר כמצב זמני בו הלב מפסיק לפעום ולספק דם למוח אך רקמת המוח עדיין חיה. אני הייתי במצב של מוות קליני כבר יותר מחצי שנה,הלב לא פועם אבל המוח ממשיך לעבוד כרגיל....sometimes i think to bleed myself just to know im alive לשום דבר כבר לא הייתה משמעות,האוכל היה תפל,השתייה ריקה מתוכן, כאילו חוש הטעם,הריח,הראייה,המגע,השמיעה עבדו כרגיל,אך לא הרגשתי כלום,העבודה לא הביאה סיפוק,לא הצלחתי לקרוא אפילו עמוד אחד בספר, הכל היה מכני,רובוטי,לא הרגשתי כלום,לא שימחה ולא עצב,לא אהבה ולא שינאה,מוות קליני. ואת,את היית בכל מקום,בכל פעם שעברתי ליד בית הקפה שלנו,המסעדה שלנו,הפארק בו רצנו,ובבית,בבית היה הכי גרוע,היית בכל מקום,מברשת השיניים שלך באמבטיה,החולצה שלי שנהגת ללבוש למיטה,התמונות שלך,ספל הקפה שלך,בכל מקום שהסתכלתי היית שם,מסתכלת, ,מאשימה,מזכירה,לא נותנת לי מנוח,תזכורת תמידית לטעות שעשיתי. בגדתי בך,לא,לא בגדתי בך,גרוע מזה,בגדתי בנו,חצי שעה של חולשה,תענוג חולף,סקס חסר משמעות,וזהו,הכל נגמר,את לקחת את הדברים שלך והלכת,אני עדיין רואה אותך יוצאת מהדלת.... ואני,אני נשארתי במצב של מוות קליני,הלב לא עובד,אבל המוח,המוח מספק תזכורת תמידית לאותה טעות שעשיתי. אולי הגיע הזמן לברוח,לברוח לדירה אחרת,למקום אחר,למקום שבו הזכרונות ירפו,לברוח מהטעות או פשוט להמשיך בהלקאה העצמית הזאת?? זה לא באמת משנה למי שמת.... |
תגובות אחרונות
-
שרית37
בתגובה על המתנה
-
אדומת שיער
בתגובה על דלתות מסתובבות
-
רפילב2
בתגובה על לחבק אותך
-
kdkd
בתגובה על 2
-
שני G
בתגובה על פחד
-
אודותיי
בתגובה על לצאת לידי חובה
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
תיאור מדויק וצורב של מצב "מוות קליני" קראת לזה.
בשום פנים ואופן לא הלקאה עצמית!
היה, קרה, ללמוד את השיעור
ולהמשיך הלאה.
עם הרבה חמלה וחיבוק לעצמך.
קשה? אבל אפשר.
בהצלחה
מה שחשוב זה להבין את השיעור
ולבחור את הדרך להמשך.
זה שאתה מוציא את שכואב זה נפלא
אולי דרך זה יגיעו הבנות ותובנות.
ישר כוח.
אני קוראת ובגופי צמרמורת
מבינה את כאבך אבל לצערי, זה מחיר הבגידה
יכולה להבין אותה ובטוחה שלה כואב גם כן....
לא ניתו להשוות כאב של שתי נשמות אבל זה כואב
מה שנותר לאחל לך שתלמד מהטעות
אל תעניש עצמך יותר מדיי כי זה לא יישנה את הארוע
רק תלמד לבאות
יישר כוח
החיים הם בית ספר...
שבוע טוב יותר לך ידידי
אסוף את עצמך...תתעורר...
חבר יקר, זה השיעור שלך.. שום דבר לא קורה סתם, לכל דבר יש סיבה..
תלמד מכך, תפיק את הלקחים, ובמיוחד תן לעצמך זמן, זה יעבור..
מעניין איך זה קורה
אם מה שכתבת, זה עליך?
אז אני כתבתי מדמיון על אותו נושא
דעתי קשה לחיות כל הזמן בעבר
צריך לדעת להניח אותו במקומו
ולתת לזרם חיים לשטוף את הזכרונות
כתוב יפה אבל יש מאחורי כתיבה המון חומר למחשבה.
יפה כתבת...אבל בינינו אם יש אהבהב היא תחזור ואתה אם אתה אוהב תלמד לקח...
אולי הגיע הזמן לברוח,לברוח לדירה אחרת,למקום אחר,למקום שבו הזכרונות ירפו,לברוח מהטעות או פשוט להמשיך בהלקאה העצמית הזאת??
לזיכרון אין מרחקים
לאן שתברח, הזיכרון יבוא איתך
ולי נראה שזיכרון במרחק ממקום "הפיגוע "
כואב יותר מלכאוב מקרוב*
תופעת ה"מת החי"
מתפקדים ,על ריק"
כי אין ברירה
כי צריך
קח את הזמן להתאבל
תפיק לקחים
ולך קדימה
עצוב וקשה... אם עשית טעות ואתה מכיר בה, לא כדאי לנסות לכפר עליה?
לחזר אחרי אהובתך, להתנצל, להתחנן? אני לא חושבת שנכון לוותר על אהבה כמו שאתה מתאר. אולי תילחם עליה?
אני חושבת שהלקאת את עצמך מספיק
לפתוח דף חדש - ומהר ((:
קח את עצמך בידיים!
זמן לא מרפא כלום אם לא משקיעים בכך מחשבה ועשייה.
הזמן תרופת פלא
מי שנתקע בעבר ולא מפיק לקחים וממשיך הלאה
נשאר תקוע
מוות קליני הן פיזי והן רוחני
חוסר היכולת להתקדם
והשחיטה הרוחנית העליונה השוררת
היא זו שאת הגוף מעוררת
אהבתי
את הנעשה אין להשיב.
המחיר על הטעות כבר שולמה ובגדול.
אדם חייב לקום ולחיות בשביל עצמו.
כי אף אחד לא יכול לעשות זאת עבורו.
וכל אדם שווה ועליו ללמוד לסלוח לעצמו
גם על הטעויות הכי נוראיות.
איש יקר - זה לא מוות קליני.
זה דיכאון עמוק ביותר.
אין שום טעם בהלקאה העצמית.
כשאתה מפסיד - אל תפסיד את השיעור"
גיא
לעיתים אנו נותנים לתאווה להוביל אותנו
ובכך מסכנים את מה שבאמת יקר וחשוב לנו
החכמה היא לגבור על הפיתוי ולדעת ששמרת על כבודו של בן הזוג ועל כבודך
וכמובן על מה שבאמת חשוב לך
אך
זה כבר קרה, כך שבאמת שחרר את הכאב והחרטה בכל דרך שתעזור לך
המשך הלאה ולמד מכך בעתיד
מאחלת לך רק אושר והשלמה עצמית
לנפש יש דרכים משלה "להתגונן" מפני כאב שלא נוכל לשאת ,ניתוק הוא אחד מהם.
הגוף מתגונן לעיתים דרך עלפון, סוג של ניתוק. לעיתים כאב הנפש קשה מכאב הגוף.
כשיסתיים זמן ההחלמה , תחזור לחיים. כשתסכים להתאבל ולהסכים למה שיש. כמו לקבל מוות של אדם קרוב ולהבין לא רק במוח שזה סופי, אלא לתת לזה לחלחל לכל הרמות...
זהו תהליך ויש לו את הזמן שלו... זמן ההחלמה.
את העבר אתה כבר מכיר ויודע, מה העתיד צופן בתוכו אין אנו יודעים... אנו רק יכולים לבקש ...אז תבקש טוב תבקש אהבה והיא תבוא ...תן לורוד להכנס לך לחיים..בעתיד, אהבתי את כתיבתך.
אל תברח ..תרפה!
פעם מזמן...
לחיות.
להמשיך ולחיות.
גם מוות קליני, הוא לא הסוף.
תבטא את זה עד תום. תרגיש את זה,
עד שתחוש את תופעות הלוואי הנלוות הבלתי נמנעות.
ואז יהיה יותר קל ונחוץ להרחיק את זה ממך.
ע"י כל האמצעים שתרגיש שנכונים לך, אם פנימיים או חיצוניים.
כל מה שיקל עליך ויביא אותך למחוזות חדשים.
אל תדלג על השלבים.
אתה בדרך הנכונה להתחלה חדשה, ללידה חדשה.
שולחת אור ואהבה.
אתי.
אי אפשר לברוח מהמחשבות
כמו שאם אתה משנה את החיצוניות שלך
זה לא אומר שהשתנית
הכל בראש
לסובב הסויץ ולקבל כל דבר
שכל מה שקורה לנו הוא לטובה למרות שאנו
מאוכזבים וקשה לנו לשנות צריך לאזור את הכוחות
ולהמשיך
שבוע טוב ונפלא
מיכל
אלה החיים בחור.
יש פתרונות--תתאושש ותמצא אותן מעמדת כוח.
הזמן מרפא הכל.
השוואה מעולה
רק בריאות....
מאחלת לך שתזיע מהסיבות הנכונות....
שבוע טוב. קרמבו
מהחיים שלי למדתי שכל דבר שקורה- יש לו סיבה. וגם לפרידה הזאת ולבגידה הזאת יש סיבה, גם אם אתה לא יודע אותה...
החשוב הוא ללמוד מהטעות, ללמוד מהתוצאה, ללמוד מהכאב, ולהתקדם קדימה...
והכי חשוב, לדעתי, אל תחפש לרפא את הכאב של האהבה הישנה באהבה חדשה. האהבה החדשה תבוא אחרי שתהיה נקי/שלם.
כתבת מקסים...
תקשיב אני חולקת על ההגדרה של מוות קליני
אני חושבת שהיית בדיכאון עמוק וזאת ההגדרה הנכונה ביותר
ועכשיו דייי...תסתכל קדימה אל החיים היפים ותמשיך הלאה...
כי כל יום שעובר צריך לנצל אותו ולהגיד תודה לאלוהים על מה שנתן לך!
ותזכור תמיד
תחייך אל העולם
העולם יחייך אלייך!!!
הבגידה היא באמת
לחיי החיים !
שלום גיא,
עליך לשים לכאב ולהלקאה העצמית סוף, או לכל הפחות לתזמן לו יעד, מתי אתה נפרד מהמקום הזה וממשיך הלאה.
הזמן לא עושה את שלו, אלא להיפך, הוא תוקע בעבר, מחליש פיזית ונפשית.
מאחר שמאמינה אני, שדברים קורים לא במקרה או לא סתם, אז- מי שעזבה, עזבה כשהיה לה תירוץ וסיבה.
לכל שגיאה / טעות / מעידה אפשר לסלוח, אם רוצים. אם לא רוצים, עוזבים.
אם היה כ"כ מושלם ומדהים - היא לא היתה עוזבת.
ומאחר, שגם לך במקום העצוב והקשה לא מושלם ומדהים לך, עזוב אותו ולך לך למקום אחר : של עשייה, תקוה, הגשמה, מציאות, עתיד, חיוך, חיבוק ואהבה עצמית. מקום אחר.
בהצלחה מכל הלב.
כניפרדים תמיד יש חלקים שמתים בנו
ללא קשר לסיבה
וכמו בכל דבר מוות הוא לידה של משהו חדש...
פוסט עוצמתי.
גם לי...על טעויות משלמים
וצריך להיות חכם בזמן ולקחת את עצמך בידיים
אתה כל פעם מפתיע אותי במיוחדות שלך
בכנות היפה שיש בך
אני נהנת לקרוא כל פוסט שלך
אתה מדהים
אז נכון אין טעם לברוח ....
אולי ניתן לשנות אוירה אבל לא בורחים מכלום
יש מצב שלא היה חסר לך כלום איתה ובכל זאת
לא כל בגידה נובעת כי חסר משהו ממש לא
ואם היא לא סולחת כנראה שלא אמורה לסלוח
שום דבר לא קורה סתם
כנראה שאתם לא אמורים להיות יחד
שיעור לחיים דארלינג
בהרבה מקרים הייסורים של הבוגד הם הרבה יותר גדולים משל הניבגד
מקווה שבכתיבתך הכנה והרגישה אתה מרגיש פחות מיוסר
אהבתי -הבגידה הייתה בשניכם באותו קשר יחודי שהיה רק שלכם.
על העבר לא כדאי שתסתכל שלא תהפוך לנציב מלח
אלא רק להסיק מסקנות וללכת קדימה
ועוד לא גילית שכל מה שקרה לנו כוח עליון סובב את זה ?
כדי שנלמד נתפתח ונגלה מהי הנתינה האמיתית ללא אגו אלא אהבה חלוטה
כולנו שוגים בדרך לגילוי זה ,זה טבענו לרצות הנאה לעצמנו ,
עלינו להתעלות מעל הטבע שלנו האגואיסטי קודם לקיים את הכלל :" אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך " ואחר כך - "ואהבת לרעך כמוך
בגידה.
תהיתי מדוע קוראים לה כך... אולי היא כמו בגד אחר שאנחנו לובשים על עצמנו באותו הרגע בו אנחנו משכנעים את המצפון המוסרי שלנו שהמעשה בסדר...
בגידה עצמית היא החמורה מכל.
בגידה בערכים שלנו, במערכת האמונות, ברגשות העמוקים ואפילו בהצדקות.
כנראה שלעיתים צריך למות קצת לפני שקמים לתחייה מחודשת. נקייה יותר. מזוככת.
וברגע הזה שבין המוות לחיים החדשים, קיים רגע טהור של בחירה,
איזה נשל נשאיר מאחור ונקבור עמוק באדמה.
על איזה כסות עלינו לוותר לפני שנגדל אחרת.
תגיד לה.
שאתה יודע. שאתה מכיר בזה.
שאתה יודע....
גם אם היא עדיין לא תקבל אותך. אתה תוכל לקבל אותך מעט יותר.
כולנו היינו שם בצורה זו או אחרת.
בגדנו בנו.
לפעמים גם בו/בה.
אנחנו אנשים. בני אדם.
לא יותר.
גיא גיא,
חולקת על כולם!!!
קודם כל כתבת מקסים....
מעבר לכך-תהיה אמיץ-לפני שאתה שולח לכולנו שלח לה.
גם אם היא לא תסלח, זה ילטף ולו במעט את הכאב שלה...
שיהיה המון בהצלחה....
מי-טל.
תוכל לברוח לבית אחר, לעיר אחרת ולמדינה אחרת, אך לא תוכל לברוח מהמחשבות שלך,
מהרגשות שלך.
רק לך יש התשובות. למה היית עם אחרת? מה היה חסר לך ?
והאם תרצה להיות עם אישה שלא מוכנה לסלוח?
אני מבטיחה לך שתהיה לך לידה מחדש, מכל הבחינות.
וגם תרגיש הרבה יותר טוב.
בהצלחה !
תברח
כל מה שצריך לקרות קורה
אין טעם לבכות על חלב שנשפך
אולי התת-מודע שלך צפה את התוצאות
ובכל זאת גרם לך לעשות מעשה
שאולי בעתיד תבין את משמעותו
גיא
האם זה חלק מהדוקטורט בחרטולוגיה???????????????????
מקלחת מרעננת
תמיד טוב
הלקאה עצמית
תמיד רע
אלא אם כן
מתפכחים לדרך חדשה......
חדשה
בכל מובן
אויש...
נו אין סליחה אין מחילה
נסה עכשיו עבר כבר זמן לא..
מקסימום יצליח לך:)
גם זו דעתי ....!
אומרים שהכל זה לטובה, הכל זו למידה. לכן העבר שייך לעבר והמחר חדש. כך שאכן הכל זה לטובה, למחר חדש עם הפנים קדימה והעיקר הלמידה...
גיא,
קראתי וגוש גדול חסם את גרוני
העיניים הבריקו מדמעות שעלו.
פעמיים חוויתי בחיי
מוות קליני כזה
דומה שדיברת מגרוני.
אלגוריה חזקה!
כמה עצוב לי לקרוא אותך, חודש עבר ורזיתי קרוב ל-6 קילו, מבינה את מה שכתבת,
אבל השבוע החלטתי אחרת, זה מת, זה נגמר, זה לא ישוב עוד,
משהו חדש חייב להיפתח, משהו טוב יותר זה בטוח.
וזה יקרה, וככל שהאמנתי בזה משהו בי נפתח, הראש, הבטן,הלחצים פחתו,
הגוף הפסיק לרעוד, המחשבות כבר במקום אחר...
פשוט מת.
ובעולם בכלל בכל מיתה יד גם לידה.
תתעורר איש, מצא לך אהבה חדשה.
התחושה הכללית מוכרת, אבל אני קוראת לזה מוות, פשוט מוות, לא מוות קליני.
אבל אני גם לא בוגדת באף אחד והחטא שאני מכה עליו הוא שאני עוד איכשהו כאן.
כן, לפעמים עושים שטויות ומשלמים על כך בנפשנו, בנשמתנו ובגופנו... עם כל הכאב הנפשי והפיזי החוכמה היא ללמוד מדברים כדי לא להלך כמו מת ... חבל עליך..
יפעת אורלב
על זה נאמר:= סוף מעשה במחשבה תחילה
וגם:- לא בוכים על חלב שנשפך
פשוט מסיקים מסקנות, מפיקים לקחים וממשיכים הלאה
אין הרבה טעם בהלקאה עצמית...
אומרים שמי שחי את העבר מת בהווה.
אולי הגיע העת להפסיק את ההלקאה
העצמית.
לחיות בהווה ולהביט קדימה.