אני ובתי במהלך סידורים של קניות לקראת יום ההולדת שלה

אני עומדת להיכנס ברוורס למקום היחיד שמצאתי פנוי בחניון

כשפתאום עוצרים אותי קלות יללה חרישיים....

לוחצת על דוושת הברקס ומסתכלת מהחלון, אני רואה על הכביש בדיוק במקום החנייה,

שני גורי חתולים קטנטנים בני יומם...

צווחים ומייללים, חסרי אונים.

הלב שלי נצבט באותו רגע, אני עוד יושבת ברכב, מביטה בהם בכאב

וחושבת מה לעשות. זה לא  לקח הרבה זמן, עד שקראתי לבתי לרדת איתי מיד מהרכב ולהחזיק אותם

בזמן שאני מחנה את הרכב, שלא יידרסו.

אני מביטה בהם, ומסתכלת סביב, מחפשת סימן לאמא חתולה, או אולי עוד אחים...

אבל רק הם היו זרוקים שם בשטח הפתוח..

באותו רגע הוצאתי תיק בד מהרכב והנחתי אותם בפנים. לקחנו אותם איתנו הביתה.

למרות שאין לי מושג בחתולים, ושלגדל חיות מחמד בתוך הבית זהו הדבר האחרון שאני מסוגלת לעשות עכשיו....

לא יכולתי להשאיר אותם שם, כי ברור שגזר דינם היה מוות, עוד היום.

הם כל כך קטנטנים...

אז הנה הם איתנו, בבית, דיירים זמניים חדשים

הבת המקסימה שלי נותנת להם חום, ליטופים וגם מדברת איתם קצת.. שלא ירגישו בודדים... 

אם יש מישהו מכם שמוכן לתת לי עצות מועילות איך מטפלים בגורים כאלה קטנים..

ואם מישהו אולי רוצה להיות להם למשפחה,

אני מאד אשמח לעזרה..