"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו".( טולסטוי)

האם יש דבר כזה משפחות מאושרות?

בחג הפסח האחרון שמעתי מחבריי וחברותיי סיפורים שונים על הסכסוכים במשפחה שלהם,

שמתעוררים ומגיעים לשיאים לקראת החג.

מי מזמין את מי, מי לא, מי נעלב, מי לא בא.

זה גרם לי לתהות איך זה קורה ולמה.

כצלמת סטודיו שעיקר התמחותה צילום הריון, צילום תינוקות, צילום ילדים וצילום משפחה, יוצא לי להיפגש עם לא מעט משפחות, מכל מיני סוגים (ואני עושה זאת בהנאה גדולה...)

אני נוכחת בכל פעם מחדש לגלות שהמונח "משפחות מאושרות" הוא מונח מתעתע,

שהחיים אינם "טוב או רע", אלא נמצאים אי שם באמצע.

כן, אני מסכימה לגמרי עם טולסטוי, כי חיים שנחווים כחיים מאושרים לדעת אדם אחד,

ייחוו על ידי אדם אחר כחיים שמרניים,משעממים וחסרי תוכן.

ואילו לאחרים שחייבים ללכת על הקצה כדי להרגיש חיים,

ייתכן שרק שבירת הגבולות והליכה אחר הלב - תיחווה כאושר גדול, גם אם הוא זמני וחולף.

ובוריאציה על המשך הציטוט מתוך אנה קארנינה:

המשפחות המאושרות, מאושרות הן כל אחת על פי דרכה...