סוחר מניות יומי נתקל במהלך המסחר בדילמות לא פשוטות וחייב לקבל החלטות מהירות ככל האפשר, אחרת "הלך הכסף", כמו שאומר שיקה מהגשש. אחת מהדילמות ואולי החשובה שבהן היא קביעת נקודת היציאה כאשר נכנסים לפוזיציה (קניית מניות לונג או שורט).סוגיה זו טומנת בחובה את התשובה לשאלה, האם הטרייד יהיה מוצלח או כישלון והפסד צורב בחשבון. סוחרים ישנם לרוב אולם מספר השיטות הקיימות הוא מוגבל וכל אחד רשאי לבחור לו את השיטה שמתאימה לו או מה שלמד בקורס, (במילים אחרות כמה הוא מוכן לסכן בעבור הרווח).ישנם סוחרים שעובדים אך ורק על פי ניתוח טכני נטו, בהתאם ממקמים את נקודת היציאה (כמה עשרות סנטים). ישנם אחרים שנוקטים בשיטת ה-"סטופ מנטלי" כלומר לא שמים סטופ בתוך המערכת אלא ממתינים למניה "שתעבוד" ואם זה לא הולך אז יוצאים בהפסד (אגב, מעניין מה קורה "לסטופ המנטלי" אם המחשב נופל פתאום?). אחרים שמים 10 סנטים סטופ ולא משנה מה הגרף משקף, ויש שמשתמשים במדד שנקרא ATR ( Average True Range ). זהו מדד שמשקף את תנודתיות המניה בהסטוריה יומית או חודשית ולפי זה ממקמים את נקודת הסטופ. כמובן שיש עוד שיטות כאלו ואחרות למיקום הסטופ אבל לפי הערכתי אלו השיטות הנפוצות ביותר אצל סוחרים יומיים. ובדרך כלל היחס הוא 1/3 (יחידת סיכון אחת כנגד שלוש יחידות רווח)לכל השיטות למינהן ישנו מכנה משותף אחד, והוא כניסה לפוזיציה אך ורק כאשר ישנה תבנית שמצדיקה כניסה, בתקווה שעוד סוחרים ברחבי העולם רואים זאת ורוב הסיכויים שהמניה תפרוץ. כולם "בונים " על פריצה חזקה במניה בכדי לאסוף רווחים במהירות האפשרית וכולם נמצאים בנקודת זינוק אחידה עם סיכויים שווים של הצלחה. מיותר לציין שלאחר כניסה לפוזיציה הסוחר נתון "לחסדי השוק". השאלה המתבקשת היא, אם כל הסוחרים נכנסים לפוזיציה בנקודת הפריצה, בהנחה שהמניה תפרוץ כמה עשרות סנטים, במצב זה כולם מרוצים וממש לא מעניין היכן הסטופ. למעשה הוא יכול להיות גם 3 סנטים מתחת למחיר הפריצה, כאשר ממילא לוקחים מיד רווחים בשיא הפריצה. אבל בפועל לא כל פריצה היא עשרות סנטים. יבואו ויאמרו "ומה עם המניה עושה "RETEST ומעיפה אותך מהפוזיציה? התשובה לכך היא, שאף אחד לא מבטיח לי שהRETEST- לא יהיה עמוק ביותר ויתקרב ואף יעיף גם את אלו עם הסטופ הארוך. כאשר מנגד, לסוחר עם הסטופ הקצר שכבר מחוץ לפוזיציה יספוג הפסד קטן ביותר. בכל מקרה, אפשר לשקול כניסה שניה לפוזיציה, ובזאת לנטרל כל סיכוי להפסד שלא לצורך .כפי שאמרנו, לאחר הכניסה לפוזיציה אתה נתון לחלוטין ל-"חסדי השוק" (ובכלל אף אחד לא הבטיח שהמניה תפרוץ חזק). ואם השוק החליט לתקן ולעבור לירידות, והמניה מדשדשת לה קרוב מאוד למחיר הכניסה, (מה שקורה לעתים קרובות) והיה והפריצה נכשלה, מתעוררת השאלה האם כדאי להמשיך ולהחזיק במניה ולהשלים עם מצב של 3/1 יחס רווח הפסד לרעת הסוחר? לחילופין, מי שהזרים 3 סנטים סטופ והמניה פרצה "רק" 10 סנטים בכסף, יחס רווח הפסד הוא 1/3 לטובתו ויכול לממש, כאשר חברו מנגד מתמודד עם מצב הפוך בגלל הסטופ הרחוק שקבע לעצמו. שוו בנפשכם שזה עם הסטופ של 3 סנטים גורף רווח של 75 סנטים. איך ניתן להתייחס ליחס סיכון סיכוי במקרה זה? מצב זה הוא מצב לא תקין מפני שהסוחר שממקם סטופ של 25 סנטים ממתין לרווח של 75 סנטים (75 סנטים רווח למניה לא קורה לעתים קרובות). ובכל פעם שהמניה לא מגיעה "ליעד", היחס סיכון סיכוי עובד לרעתו.יחס סיכוי של 1/3 במושגים של עשרות סנטים הוא יחס שפסול בעיניי מלכתחילה, קל וחומר אם המניה לא פרצה והיא נכנסת לדשדוש. אני לא מעוניין להיות שם ולסכן כמה עשרות סנטים בהמתנה מורטת עצבים לעוד כמה סנטים בודדים "שיצדיקו" את היחס רווח הפסד שלי, ובתקווה שהספשליסט לא יעשה עלי "קומבינה ". במילים אחרות אם הפריצה נכשלה אני מעדיף להיות בחוץ במינימום הפסד. הסוחר שסיים אתמול קורס מסחר יומי ומדקלם מה שלימדו אותו, דהיינו: "לא לשנות את נקודת הסטופ", ובכן אותו סוחר תמים רואה שהמניה עובדת נגדו ומתפלל שהיא לא תגיעה למחיר הסטופ שקבע ולא יודע שנקודת הסטופ שלו איננה סוד כמוס בינו לבין הגרף. אלא שלכולם יש גרפים בזמן אמת, וכל הסוחרים ברחבי העולם ובמיוחד "הספשליסט" שמביט במניה ומזהה את נקודת הסטופ, ולבסוף מהרהר לעצמו: "הנה עוד פראיר שאני הולך לקחת לו הרבה הכסף".כמובן שיש שני צדדים למטבע. שיטת הסטופים הקצרים מצריכה יותר טריידים מהרגיל וגם מחיר טוב יותר למניה בקניה ובמכירה מהדילר שעובדים איתו. המפתח לשיטת הסטופים הקצרים הוא למצוא נקודת כניסה "פופולרית", ובמניה פופולרית עם סחירות גבוהה בכדי להבטיח פריצה מושלמת עם סיכון מינימום, אבל זאת נשאיר למאמר הבא.ראובן כהן . כל הכתוב לעי"ל הינו חומר לימודי ולא המלצה לאדם זה או אחר . |