היום יצאתי לזרוע גינה, תוויתי ערוגות, פיזרתי זרעים, כיסיתי אותם באדמה.

אני דואגת להם, לצל, לאור שמש, וגם למעט תוספת תזונה.

זרעתי מינים, ירקות, עבשי תיבול, פרחים וגם אפונת גינה. 

יוצאת לבדוק מידי שעה.

הפחד שתבוא איזה ציפור, שתהיה רעבה.

או איזה חתול שירמוס לא בכוונה, אולי בכוונה.

מפחדת שלגינה שלי תהיה חסימה.

לא אוותר, אזרע ואזרע.

עד שתצמח לי גינה.

רוצה להפעיל את כל החושים, מראה מלבב, מגע העלים, ניחוח פרחים, טעם צוף, קולות ציפורים.

אבל יש חוש אחד

מעבר לכל חמשת חושים.

גם אותו תצליח להפעיל הגינה?

אולי כדאי פשוט ללכת לחפש לי גינה חדשה?