כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (25)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      15/5/09 23:38:


    כל כך עושה טוב לדעת שיש עוד מקומות כאלו...

    אנשים טובים, במובן הפשוט ומעורר הגעגוע של המילה... 

    וגם זה ששואלים כמה סוכר

    מרחיב את הלב

    שירלי

      15/5/09 23:18:

    אני אבקר שם!
      12/5/09 23:38:

    צטט: שושי פולטין 2009-05-12 22:48:21

    תודה שהפכת אותי לתיירת וירטואלית בנתניה.

    *

     

     

    וירטואלית?

    שושי את צריכה ללכת גם...

      12/5/09 22:55:

    ג'ון באאז- עשית לי חשק
      12/5/09 22:48:

    תודה שהפכת אותי לתיירת וירטואלית בנתניה.

    *

      12/5/09 11:13:

    צטט: renana ron 2009-05-12 07:13:52

    יש לי חברה שהיא כאחות ונפש תאומה

    היא מתגוררת בנתניה וכבר יצא לנו לדבר

    על השוק, אך מעולם לא היינו שם יחדיו.

     

    לאחר שסיפרת על בית הקפה עם התקליטים....[וג'ון באאז הנפלאה]

    וצפיה בתמונות שנותנות תחושה שהעבר עדיין כאן,

    נהיה בי חשק עז לבקר שם איתה - פשוט חייבת !!

     

    תודה אילן !

    רננה :)

     

    אשמח לשמוע על הביקור שלכן

      12/5/09 10:59:

    איזה יופי כתבת

    אני כל פעם מגיעה למקום שכוח ...מצלמת

    שוכחת לכתוב על זה....לא מוצאת מה

    אני בטוח אגיע לשם

    זה ייקח לי איזה חצי שנה אבל אני אגיע...

      12/5/09 07:13:

    יש לי חברה שהיא כאחות ונפש תאומה

    היא מתגוררת בנתניה וכבר יצא לנו לדבר

    על השוק, אך מעולם לא היינו שם יחדיו.

     

    לאחר שסיפרת על בית הקפה עם התקליטים....[וג'ון באאז הנפלאה]

    וצפיה בתמונות שנותנות תחושה שהעבר עדיין כאן,

    נהיה בי חשק עז לבקר שם איתה - פשוט חייבת !!

     

    תודה אילן !

    רננה :)

      11/5/09 18:36:

    יופי של צילומים , מכירה את השוק בנתניה , גרה באיזור

    גם אני מאוד אוהבת ...!  ***

      11/5/09 12:27:
    צילומים משובבי עין. מקסים.
      11/5/09 10:12:


    יופי של ציבעוניות ומראות

      10/5/09 18:02:

    פשוט...יפה!
      10/5/09 17:58:
    המקומות הכי שווים.
      10/5/09 02:27:

    שילוב נפלא של תמונות ומילים

     

    רונית

     

      9/5/09 21:17:

     

    א.ב יהושוע בספרו האחרון כתב שכשאנשים כותבים מהידע, תמיד יהיה מישהו שתחום המומחיות שלו גדול יותר ויהיה לו מה לתקן או להוסיף, אבל כשכותבים מהלב ומהדימיון, אז לא נותר אלא ליהנות ולהתפעל.

    תודה על ההנאה והתפעמות.

      9/5/09 17:40:


    שוק זה תמיד כיף,

    (במקרה זה גם קרוב לבית) 

    ריחות, צבעים, ססגוניות,טעמים

      9/5/09 14:32:

    תודה על החוויה.אכן מבט שלך הוא מבט בעין טובה...
      9/5/09 12:57:
    אני רואה רק את הטוב והיפה, מתוך בחירה! התמונות שצילמת הן נהדרות, יפהפיות ומזכירות לי את שנות ילדותי הראשונות. כך זה היה. באשר לפקידי סעד, ניסיתי בכל דרך לראות בהן משהו יפה, אבל גורנישט. לדאבוני, לא רק שאינן עושות ולו שניה למען זקנים אומללים, נהפוך הוא. לא אפנה אותך לבלוגים של נפגעי רווחה, רק אומר לך, שידידי משה, פתח בלוג שמתעסק בפקידי סעד, לאחר שפקידת סעד רצחה את אמו כששלחה אותה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי. מאשה שסבלה מטרשת נפוצה, תוך חודש ימים מרגע אשפוזה מתה. הבלוג שפתח נגד פקידות הסעד איננו עוסק באמו, שכן כואב לו לגעת בענין. עוסק נגד עוולות בקטינים בלבד. תפתח את הראש והמחשבה. רק עם ראש פתוח וצלול, תוכל לראות כיעור ולחשוב שזה יופי, ובעצם על ידי מחשבה ומעשים להפוך את הכיעור ליופי. המשך יום שוגה בשושנים. לולי, רואה פרחים ויופי כל הזמן
      9/5/09 12:42:

    התמונות נהדרות, וגם המקום נשמע משכנע ביותר.

    המקום המכוער ביותר (וגם המדכא ביותר) בארץ, לדעתי, הוא רחוב בלפור בבת ים.

      9/5/09 12:02:

    אילן

    איזה כיף על הבוקר סיור בשוק

    הזכרת לי היו שנים

    שגרתי בדירת גג ברחוב השומר (מול הלוגוס של פעם)

    ממש על הפינה של השוק

    ומהגג בקפה של הבוקר  היו נשקפים  מראות מדהימים (שלא נדבר על הריחות)

    תודהההה

    יעל

      9/5/09 09:28:

    צטט: לורי לולי 2009-05-09 08:38:28

    אין מקומות מכוערים בארץ. אם תחפש יופי, תמצא אותו גם ב"כיעור".

    אבל...

    יש אנשים מכוערים. כמו פקידי סעד, שיושבים בלשכת רווחה מכוערת בצורה בלתי רגילה. אולי לאדם שאיננו מכיר את הסיאוב והשחיתות המקום נראה מבחוץ רגיל. מי שמכיר את עבודתם של פקידי סעד, יודע היטב, כי מדובר באנשים עם נפש שחורה, מלאי שינאה ותיעוב לכל היופי.

    יום יפה לך.

     

     

    אורלי קסטל בלום חשבה אחרת, ואפילו כתבה סיפור קצר על המקום הזה.

     

    המממ... אנחנו נכנסים לסוגיה הזו... ההגיון אומר לי, עזוב, אל תגיב.

    לא תשכנע אף אחד כאן.

    אבל העורב השחור על הכתף אומר דברים אחרים:

    שהוא מכיר דווקא הרבה מאוד פקידי סעד

    עובד איתם לא מעט על כל מיני פרויקטים

    לשיפור דרכי החשיבה, העבודה

    ולהנחלת הידע הרב שיש להם גם לאחרים.

     

    אנשים שעושים לילות כימים

    בשביל אנשים אחרים

    כדי לשמור על מה שפגעו אחרים

    כדי שלא יפגעו.

    הם שומרים על החלשים בחברה: הזקנים, הילדים, המוגבלים

    וסופגים הרבה אש.

    חלקה מוצדקת- אין מקום שבו יש רק החלטות נכונות.

    חלקה מוטעה- איך יכול אדם שהחליטו לא לקבל את דעתו שלא לבקר את המחליט.

     

    אז שיהיה יום טוב גם לך.

    יום יפה שרואה את הטוב והיופי.

      9/5/09 08:38:

    אין מקומות מכוערים בארץ. אם תחפש יופי, תמצא אותו גם ב"כיעור".

    אבל...

    יש אנשים מכוערים. כמו פקידי סעד, שיושבים בלשכת רווחה מכוערת בצורה בלתי רגילה. אולי לאדם שאיננו מכיר את הסיאוב והשחיתות המקום נראה מבחוץ רגיל. מי שמכיר את עבודתם של פקידי סעד, יודע היטב, כי מדובר באנשים עם נפש שחורה, מלאי שינאה ותיעוב לכל היופי.

    יום יפה לך.

     

      9/5/09 02:41:
    אהבתי מאוד (:
      9/5/09 00:43:

    מקסים פשוט

    כמה אנחנו עוברים ליד מקומות ולא שמים לב...צריך לעצור ולגלות את הקסם.

    עשית חשק לעבור שם.

    ישר כוח

      9/5/09 00:20:
    אתה..עיניים לך לראות ולב להרגיש..

    בית הקפה שנחבא אל הכלים

    25 תגובות   יום שישי , 8/5/09, 23:50
      על הסיור והצילומים במקום המכוער ביותר בארץ אכתוב בהמשך.
    יש למישהו רעיונות איפה זה?
    בינתיים-
    תמונות מקפיצה לשוק של נתניה.
    שוק יפה כמו שווקים אחרים.
    אבל בטבורו- פנינה:
    .

    באמצע השוק בנתניה

    מאחורי דוכני הפירות

    הבשר והדגים

    באמצע השוק החדש שבו החנויות נסגרות והולכות

    יש חנות תבלינים קסומה ומעדניה.

    לצידן נפתח בשנה האחרונה גם בית קפה.

    מקום לשתות קפה ולשמוע תקליטים.

    יש אולי מאות תקליטים ואפשר לבחור.

    הפטיפון בדרך כלל עובד.

    אנחנו בחרנו בג'ון באאז בהופעה.

    אל תצפו לעוגות- "להביא לכם קוראסון מהחנות שליד?"

    ואל תתפלאו שאין סוכר על השולחן "כמה סוכר לשים לכם?"

    רק תסתכלו בבעלי המקום 

    את טוב הלב ויופיו קל לזהות ממרחק.

     
    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אילן שריף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין