שירים ועוד שירים...
"ביקור בליל ירח"
"עט לאהוב"
ו"כמו מזכרת".
בספריי אלה חברו זה אל זה שירי אהבה, נוסטלגיה והגות.
הספר "כמו מזכרת" - כל כולו נוסטלגי. כל השירים בו
נושאים ניחוחות וטעמים נוסטלגיים מרגשים ומעוררי געגוע לבית, לשכונה... לימי התום.
לרכישת הספרים:
ניתן להשאיר כאן הודעה או לפנות אליי באמצעות לחצן "צור קשר" באתר האינטרנט :-
http://aurorahadad.wixsite.com/books
תגיות
יַלְדָּה מְיֻחֶדֶת / אורורה (מתוך "ביקור בליל ירח")
יֵש לָה עֵינַיִּם חוֹלְמוֹת, מְלֻכְסָנוֹת וּמֵצַח יָשָר וְגָבוֹהַ, פָּנִים פְּחוּסִים, עֹרֶף קָצַר וְשֵׂעָר אָרֹךְ וְקָלוּעַ
תְּנוּעוֹתֶיהַ אִטִּיוֹת, דִּבּוּרָה מְגֻמְגַּם, לְשוֹנָה עַל שְׂפָתָהּ מְשֻׁרְבֶּבֶת, יֵש אוֹמְרִים הִיא יַלְדָּה חֲרִיגָה, וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים – מְפַגֶּרֶת
אַך כְּשֶהִיא מְחַיֵכֶת כֻּלָּה אַהֲבָה, וְנִיצוֹץ לָה מֵאִיר בָּעֵינַיִם, וּפֶרֶץ צְחוֹקָה כְּשֶׁל יַלְדָּה רְגִילָה, גֻּמּוֹת וְאֹדֶם לְחָיַיִם
וְיֵשׁ בָּה חֵן וּנְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שִֹמְחָה וְחֹם לְתִפְאֶרֶת, וְאֱלֹהִים הוּא עֵדָהּ כִּי אֵין בָּה אַשְמָה, שֶנוֹלְדָה לִהְיוֹת כֹּה אַחֶרֶת.
© כל הזכויות שמורות למחברת. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא תמיד מזדמן לנו להתבונן פנימה אל אותם ילדים מיוחדים.
לו היינו עושים זאת, קרוב לוודאי שהיינו מגלים דברים נפלאים, שהם מעבר לחיצוניות ...
רוב תודות,
שמחה שקראת והגבת,
אורורה
היופי או בעיניים הפנימיות של המתבונן
כל כך יפה הבעת
תוה על השיתוף
תודה לך נאוה על התייחסותך לשיר.
אכן יש משהו כובש בילדים השונים
זו כנראה מתנה. צידה לדרך החיים
שמחכה להם.
נגע בי שירך.
תודה לך, תשוקי, על ההשתדלות :)
תודה מקרב לב, צבי מכבי.
נגעת באחר..
נפלא..
צבי מכבי
תהיתי האם להשיב לך על תגובתך או לא
אך החלטתי שכן.
את נוסח התשובה שהשבתי לי
אני שומע מאז גן הילדים ועד היום
כנראה שאני נושא ליקוי כל שהוא
של אי תאימות. אנסה לחזור וחזור על
הקריאה לפני המראה אולי אתגבר
ואגיע לקצב הנדרש.
שבת שלום.
תודה רבה לך איציק על המשוב.
מצאה חן בעיניי הנקודה למחשבה שהעלית
בתגובתך בנושא - מי הוא חריג?
ובכל זאת כנראה שלכל חברה יש אמות מידה שלפיהן היא מגדירה
מי הוא חריג ומי לא, ולא תמיד היא מפגינה סובלנות כלפיו.
שוב תודה ושבת שלום.
השיר נקרא כמו שיר ילדים, חריזה קלילה וניגון שנמצא כבר במלים עצמן
ועם זאת מדובר הרי בילדה עם דאון סינדרום (אם איבחנתי נכון:-))
אהבתי את המתח הזה בין הצורה והתוכן, הוא מדגיש יפה גם את עניין הקנקן ומה שבתוכו.
את יודעת זה מצחיק, הרי אין אדם אחד דומה למשנהו אז כיצד זה שמייחסים זה לזה חריגויות?
הרי מה שחריג הוא הכלל!
נהניתי לקרוא:-)
איציק.
תודה תשוקי על תגובתך.
אכן, קצב הקריאה נקבע על ידי הקורא.
אם תקרא את השיר במתינות רבה יותר וברגש,
בטוחתני שתמצא את התאימות בין התוכן למקצב,
והשיר לא יהיה בעל אופי שמח.
רוב תודות ושבת שלום.
יש לי איזו אי תאימות בין נושא השיר
והקצב שלו. אולי זה מהמקובעות שלי
אך הקצב שמח לי יותר מידי
אל מול הכבדות של הנערה.
שבת שלום.