**********************************************************************************************************************************

אזהרה: הפוסט שלהלן מכיל ספויילרים רציניים ביותר על הפרק שבו הוא עוסק. מי שעדיין לא ראה את הפרק, מומלץ שיילך לקרוא משהו אחר, ואחר-כך יחזור לכאן.

**********************************************************************************************************************************

שבת שלוסט לכולם!!!

הפינאלה של העונה החמישית מתקרבת אלינו בצעדי ענק (לפַנות שעתיים בלו"ז של שבוע הבא, הולך להיות עמוס. מאוד עמוס), אבל עוד לפני כן יש לנו שבוע שלם להתענג על הפרק הנוכחי, שבדומה לפרקים אחרים בעונה הנוכחית לא מתמקד בדמות מרכזית אחת על פלאשבקיה ופלאשפורוורדיה, אלא בשלוש דמויות מרכזיות - שלושת המנהיגים בסדרה: ג'ון, ג'ק וסוייר.

ג'ק הוא מנהיג העבר. ימי התהילה הגדולים שלו כמנהיג ניצולי טיסת אושיאניק 815 נמצאים מאחוריו. מאז שהוא עזב את האי, חל בו תהליך של שינוי לרעה שאת סממניו יכולנו לראות הן מבחינה חיצונית (בדמות ההתמכרות לאלכוהול ולמשככי כאבים), והן מבחינה פנימית (אובדן דרך, הרמת ידיים, אפאתיות, כשלים בזוגיות וניסיון התאבדות). ג'ק שונא את מה שהוא הפך אליו. מבחינתו, שלוש השנים האחרונות מאז עזיבת האי היו נקודת שפל מתמשכת. ואת העבר הזה הוא מבקש למחוק עכשיו, בכל מחיר.

סוייר הוא מנהיג ההווה. קצת מוזר לקרוא לשנת 1977 "ההווה", אבל מבחינתו של סוייר מדובר בהמשך ישיר לחייו מאז שבן סובב את הגלגל. העבר של סוייר הוא בעייתי. במשך שנים הוא התרגל להיות "הילד הרע" של הכיתה, וחי עם זה די בשלום. אבל ההווה שאליו הגיע סוייר ביוזמת דארמה חייב אותו להפוך למישהו אחר. טוב יותר. אחראי יותר. מנהיגותי יותר. וסייר אוהב את מה שהוא הפך אליו. אם זה היה תלוי בו, הוא היה מעדיף להמשיך ולחיות את ההווה הפנטסטי שבו הוא חי ביוזמת דארמה יחד עם ג'ולייט, כשהם ממשיכים לשחק באבא ואמא. אבל החברים של סוייר מהעתיד - ובראשם ג'ק וקייט - רדפו אחריו והגיעו עד אליו, ובכך שיבשו לו את כל התוכניות.

ג'ון הוא מנהיג העתיד. רגע לפני שבן עזב את האי, הובטח לו כי הוא יהיה מנהיג ה"אחרים" במקומו, אבל ג'ון לא הספיק לממש את ההבטחה הזאת. מייד לאחר מכן הוא נעלם בזמן, מבלי שהספיק להיות מנהיג אפילו ליום אחד. בינתיים ג'ון הספיק לצאת מהאי, למות, ולחזור אל האי ואל החיים. גם ג'ון השתנה. פתאום הוא יודע דברים שהוא לא יכל לדעת לפני כן. נראה שהקשר בינו לבין האי חזק יותר מתמיד. וג'ון מאוד אוהב את מה שהוא הפך אליו. הוא נהנה לראות את בן - מנהיג העבר של האחרים, ואת ריצ'ארד - מנהיג ההווה שלהם, מסתכלים עליו בתימהון, בסקרנות, ובקנאה. העתיד נראה כרגע לג'ון לוק אופטימי יותר מתמיד (זאת בניגוד למרבית חייו בעבר שהיו אפלים ועלובים, לפחות עד שהוא הגיע אל האי). השמיים הם הגבול מבחינתו.

יאללה, מתחילים!

שלושה מלכים: עבר, הווה, עתיד

הפרק שלנו נפתח בדקה האחרונה של הפרק הקודם. אנחנו זוכים לראות את מה שיתברר לנו כרגעים האחרונים בחייו של דניאל פראדיי, בזמן שג'ק וקייט שהגיעו איתו אורבים בין השיחים. כמו שטענתי בפוסט הקודם, הנאום המזהיר של דניאל לא היה לשווא, ולא נפל על אוזניים ערלות. ג'ק שפרד לקח את הדברים של דניאל מאוד מאוד ברצינות, והוא מתכוון להיות ממשיך דרכו. אז אלואיז יורה בבן שלה, ובאותו רגע מגיע צ'ארלס ווידמור רכוב על הסוס שלו ומרביץ מכות רצח לג'ק. אלואיז שמבינה שמשהו כאן לא כשורה, ושכנראה שהאיש הזה שהיא ירתה בו עכשיו הוא הוא הבן שלה - מבקשת לדבר ביחידות עם שני האנשים לובשי מדי הדארמה שנתפסו.

אנחנו קופצים שלושים שנה קדימה, ומגלים שג'ון חזר אל מחנה "האחרים". ולא סתם חזר - חזר בגדול, עם חזיר בר שהוא צד זה עתה על הכתפיים. אם זה לא קאמבק, אני לא יודע מה כן. ג'ון מגיע אל האחרים ביחד עם שני החברים הותיקים שלו סאן ובן. הפעם הוא לא בא לבזבז את הזמן שלו, הוא יודע בדיוק מה לעשות. כמו שהוא אומר: "יש לי מטרה", והעניין הוא שהפעם - בניגוד לעבר - היא ברורה ושקופה עבורו כמו אבן קריסטל ביום בהיר. ג'ון מבקש מריצ'ארד להצטרף אליו למשימה שהוא הולך אליה, כמו גם מבן. ג'ון כבר לא מפחד מבן, וזה גם מה שהוא אומר לו בפנים. בן ליינוס, האיש שפעם היה מסוגל לשלוף אקדח בפתאומיות ולירות בו מבלי למצמץ אפילו, נראה עכשיו לבן כמו מין קוסם משלומפר ועלוב שכל הטריקים שלו נחשפו על-ידי הקהל. מי שמעזה ברוב חוצפתה להיכנס ולהפריע לחילופי הדברים בין ג'ון לריצ'ארד היא סאן. לסאן יש רק מטרה אחת שעומדת אל מול העיניים שלה כרגע: למצוא את בעלה ג'ין. גם אם העולם כולו יתפוצץ בעוד כמה שעות - לא מעניין אותה שום דבר אחר, תנו לה רק להתאחד מחדש עם בעלה ולהשחיל לו בחזרה את טבעת הנישואין שלו על האצבע. סאן שואלת את ריצ'ארד אם הוא יכול לעזור לה למצוא את ג'ין, ואם הוא ראה את חברי השישייה אי שם בשנות ה-70. והוא משיב לה שכן, אבל מוסיף לכך תחזית מפחידה במיוחד: הוא אומר לה שהוא ראה את כולם מתים. האמנם?!?!... מזלה של סאן שג'ון לוק נמצא לידה רגע לפני שהיא מתעלפת, כי הוא מבטיח לה שהוא יעשה הכל כדי להציל את החברים מן העבר ולהתאחד איתם. אפשר להאמין לו לג'ון שעכשיו, במעמדו החדש, הוא אכן יכול לעשות פחות או יותר את כל מה שהוא ירצה לעשות, אבל יש רק בעיה אחת קטנטנה שתתברר לנו בסוף הפרק: ג'ון בכלל לא מעוניין לעשות את מה שהוא הבטיח לסאן. במקום זה מעניינים אותו דברים אחרים. מאוד מאוד אחרים.

אנחנו שוב חוזרים לעבר ורואים את ג'ק וקייט - שבויים בידיהם של "האחרים". ג'ק אימץ עכשיו באופן רשמי וגלוי את האג'נדה של דניאל פראדיי. הוא מעוניין להשיב את המצב לקדמותו, כלומר למנוע מטיסה 815 להתרסק על האי. הסיבה הרשמית לרצון הזה של ג'ק היא כדי להשיב לחיים את כל מי שאינו עימנו יותר - אנשים טובים ויקרים כמו בון, שאנון, אנה לוסיה, ליבי, מיסטר אקו, צ'ארלי, מייקל, שרלוט ודניאל - שזו סיבה טובה ונעלה כשלעצמה. אבל מה שמסתתר מאחורי השאיפה הזו של ג'ק להחזיר את הגלגל האחורה הוא בעצם הרצון שלו למחוק את העבר, אותו עבר איום שבתוכו הוא חי במשך שלוש השנים האחרונות. ולשם כך - ג'ק מוכן להקריב את העבר העוד-יותר-רחוק שלו, עבר מפואר שבו הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של האבודים. קייט, לעומתו, שונאת את הרעיון הזה. היא לא מוכנה להקריב בשום אופן את העבר שלה, ומרגישה שהיא גאה במקום בו היא נמצאת כרגע, לאחר כל הדברים שעברו עליה עד כה. הגישה הזו של קייט, אגב, מזכירה לי את אותה גישה ממש של ג'ון לוק בפרק 504. באותו פרק, ג'ון וחבריו שנשארו על האי הלכו בלילה בג'ונגל וראו פתאום את האור שבוקע מההאץ', מה שגרם ללוק להבין שזה הוא שנמצא שם ליד אלומת האור - מסכן, מבולבל ואבוד. כשסוייר שאל אותו מאוחר יותר באותו פרק למה הוא לא רצה לפגוש את עצמו בעבר וכך לחסוך מעצמו את הסבל והכאב, ג'ון ענה לו שאותו כאב הביא אותו למקום בו הוא נמצא עכשיו, ועל כך הוא אסיר תודה. אבל אנחנו חוזרים לפרק 515, ורואים את ג'ק מצליח לשכנע גם את אלואיז שהדבר הטוב ביותר עבורה הוא להוביל אותם אל פצצת המימן שנמצאת בידיהם, ובכך למנוע את הרג בנה. כשאלואיז שואלת את קייט אם ג'ק יודע על מה הוא מדבר, קייט עונה לה בייאוש: "הוא חושב שהוא יודע על מה הוא מדבר". היו ימים שקייט הלכה אחרי ג'ק בעיניים עצומות, שכל מילה שלו נראתה לה כאילו הגיעה ישירות מהר סיני. לא עוד. "קייט החדשה" היא מפוכחת, הגיונית יותר, וניתן לומר שעכשיו היא הפכה ל"אשת המדע" של הסדרה (בניגוד ל"אנשי האמונה"). אלואיז מוכנה להוביל את שני האנשים מהעתיד אל הפצצה, אלא שיש בעיה אחת קטנה: היא קבורה מתחת לכפר של הדארמה. כנראה שהקרינה האיטית והמתמשכת הזאת ממש מתחת לרגליים שלהם היא זו שגרמה לרדזינסקי להשתגע, בסופו של דבר.

ג'ק מתכנן את פרוייקט מנהטן שלו

ובזמן שג'ק וקייט נמצאים בשבי האחרים, סוייר וג'ולייט נמצאים בשבי הדארמה. לרדזינסקי וחבריו לא ממש איכפת מזה שהאיש אותו הם מענים (סוייר חוזר לעמדת השבוי המעונה מפרק 108, אז הוא עונה על ידי סעיד. לפחות לסעיד הוא סלח על כך, בסופו של דבר) - חי איתם, גר איתם, אכל איתם מאותו מסטינג ולמעשה הגן על החיים שלהם (בתור האחראי על האבטחה) במשך שלוש השנים האחרונות. מה שכן מעניין אותם זה למצוא את התשובות לאן החברים שלהם הלכו, ובאיזה צד הם נמצאים בכלל. רדזינסקי בעצמו עושה קופ צבאי להוראס ותופס פיקוד על היוזמה במקומו, וגם פיל העלוב מרשה לעצמו להפגין סמכות דווקא על גבה ועל חשבונה של ג'ולייט. ממש "הנחשול" מה שקורה פה. באותו זמן, שלושת החברים שנותרו ביוזמה - הארלי, מיילס וג'ין - מתכוננים לזנוח את הכל ולברוח אל החוף (לקול מחאותיו הנמרצות של הארלי, אחד האנשים המוסריים ביותר בסדרה. חייבים לאהוב אותו). מיילס מאמץ את גישתו של סוייר "הישן" לפיה "Everyman for himself", אבל אז מגיע דוקטור צ'אנג שכבר בפרק הקודם התחיל לחשוד שאולי הסיפורים שדניאל סיפר לו הם אמיתיים, ושהחברים שלנו הם באמת מהעתיד. הוא עורך חידון ידע קצרצר להארלי (שוב פעם דיאלוג גאוני. שוב פעם הארלי משתתף בו. אמרתי כבר שחייבים לאהוב אותו?!), ומבין שיש דברים בגו, ושמיילס הוא אכן הגירסה המבוגרת יותר של הבן שלו. אבל מה שצ'אנג עוד מבין, זה שהוא יהיה חייב לפנות את כל יושבי האי בהתאם למה שדניאל הורה לו לעשות.

לא רחוק מהם מתכוננת משלחת חיפוש לצאת לדרך. החברים בה: ג'ק, קייט, אלואיז, ריצ'ארד, ועוד איזה "אחר" זניח אחד שאין ממש טעם לזכור את שמו כי בקרוב הוא כבר לא יהיה קיים. המטרה: למצוא את הפצצה! ווידמור הצעיר לא מתלהב מהרעיון הזה. אנחנו יכולים לראות גם שהוא ממשש קלות את בטנה של אלואיז, מה שגורם לנו להבין שהיא נמצאת בחודשי הריון מוקדמים עם דניאל שעדיין לא נולד. שלושים שנים קדימה, מתארגנת לה משלחת חיפוש שניה לצאת אל הלא נודע. החברים בה: ג'ון, ריצ'ארד (שוב ריצ'ארד! אבל הפעם הוא מבוגר יותר. לא שאנחנו יכולים לראות את זה עליו בדרך כלשהי), ובן. למרות שבן היה יכול רק להפריע לג'ון, הוא עדיין מצרף אותו למסע שלו. בעיקר בגלל שהוא כבר לא מפחד ממנו יותר. וכמובן בגלל שכל רגע משותף של שני האנשים האלה, הוא רווח נקי עבורנו כצופים. המטרה: אמממ... לא ידועה כרגע. לפחות לא לריצ'ארד ולבן. ברור שג'ון כן יודע מהי. מה שהוא בוחר לספר לשניים, זה שמייד אחרי שהמשימה הנוכחית תסתיים, הוא רוצה לפגוש את ג'ייקוב. ג'ון לא מבזבז אף רגע פנוי אחד.

בסצינה הבאה אנחנו מגלים בדיוק לאן הוביל ג'ון את חבריו: אל המטוס הניגרי. עכשי אנחנו מבינים איך בפרק 501 ריצ'ארד ידע למצוא את ג'ון הפצוע ברגלו ולעזור לו. ג'ון הוא זה שאמר לו לעשות את זה! והוא לא מסתפק בכך: ג'ון אומר לריצ'ארד שימסור לג'ון ה"צעיר" יותר שעל מנת להציל את כולם, הוא יצטרך לצאת מן האי ולמות. כן כן, ג'ון פוקד על עצמו ללכת ולהקריב את חייו. כנראה שמבחינה מסויימת, יוצא שג'רמי בנת'אם אכן התאבד ולא נרצח (משום שג'ון הורה ל"עצמו" למות). ומי פוקד על ג'ון לעשות את הדברים האלה? מי הוא זה שבזכותו ג'ון יודע בדיוק איפה להיות, ומתי להיות, בתזמון מושלם כל כך? או! האי אומר לג'ון את כל הדברים האלה. זה מחרפן את בן ברמות מטורפות ממש (הקנאה, הו, הקנאה!).

"!I love it when a plan comes together"

בינתיים בכפר של הדארמה, העניינים ממשיכים להסתבך. רדזינסקי מוצא את עצמו מול חזית חדשה, הפעם מצידו של דוקטור צ'אנג שמשוכנע עכשיו שהחפירות שהם עושים באתר "הברבור" עלולות להמיט אסון על כולם. צ'אנג רוצה לפנות את כולם ולהפסיק את העבודות, אבל רדזינסקי מראה לו מיהו האיש החזק האמיתי ביוזמה ומודיע לו שהעניינים כרגיל. סוייר שמבין שיש לו הזדמנות לחלץ את אהובתו ואת עצמו מהפלונטר שאליו הם נקלעו, מסכים לשתף פעולה עם רדזינסקי ולצייר לו מפה אל מקום מושבם של "האחרים", בתנאי שהוא וג'ולייט יוכלו לעלות על הצוללת ולעזוב את היוזמה ואת האי. לתמיד.

גם קייט רוצה לעזוב את ג'ק ואת שלושת האחרים אחרי היא מבינה שהדרך שלהם לא ממש תואמת את הדרך שלה. לאחר שאחד האחרים מאיים לירות בה אם היא תעזוב - נשמע קול ירייה, ומן השיחים מתגלה אלינו ה"קילר" הרשמי של החבורה, שחזר אלינו לאחר היעדרות ממושכת בנבכי הג'ונגל: סעיד!!! איזה כיף לראות אותו שוב... ג'ק מתיישב לצידה של קייט ומנסה לשכנע אותה בכל זאת להישאר. הוא אומר לה שהמעשה שהם עושים כרגע, הפעלת הפצצה, היא כנראה הסיבה שלמענה הם נמצאים כאן, ושזה הגורל שלהם - ובכך מאמץ באופן רשמי את תורתו של ג'ון לוק (שבוודאי היה גאה בו מאוד עכשיו, אם היה לו איכפת בכלל איפה ג'ק נמצא ומה הוא עושה). לקייט כל הדיבורים האלה עושים רק בחילה. קייט מייצגת לא רק את קול ההיגיון, היא מייצגת גם את קול המוסר בזמן שהיא יוצאת נגד תוכניות ביזאריות לפוצץ פצצה שתשמיד אי שלם, או להרוג ילדים קטנים בני 10 שעדיין לא עשו דבר בחייהם. אבל ג'ק כבר נחרץ מדיי בדיעותיו, והם לא יצליחו לשכנע זה את זה. קייט עוזבת את ג'ק, סעיד דווקא נשאר יחד איתו.

גם ג'ולייט וסוייר מתכוננים לעזוב את האי בצוללת, יחד עם אישתו של דוקטור צ'אנג ומיילס הקטן שמגורשים על-ידו. סוייר מתנצל בפני ג'ולייט על כך שהוא לא הקשיב לה ולא עזב את האי כבר לפני שלוש שנים, וג'ולייט משיבה לו שהיא לא מתחרטת על שום דבר שקרה לה בעבר. בדיוק כמו שמרגישה קייט. רגע לפני שהוא נכנס אל הצוללת, סוייר מסתכל אחורה בזעם, מעיף מבט אחרון על האי ומסנן: "ברוך שפטרנו". הנה לפניכם איש שממש לא יתגעגע אל העבר שלו.

"אל תביט לאחור לא הכל שחור / הדלת מסתובבת ואתה הביתה שוב תחזור. / אל תתנצל, תשפיל מבט / כי אתה יורד למטה כדי לחזור."

המשלחת של ג'ק מגיעה למקווה מים, שמעברו השני נמצאות המנהרות שבהן טמונה הפצצה. ג'ק שוחה בעקבותיו של ריצ'ארד ומגלה מקום שנראה פחות או יותר כמו המקדש אליו הגיע בן לפני שלושה פרקים, עם אותם הירוגליפים מצריים על הקירות. יחד איתם מגיע גם סעיד, שמתנהל בגישה של "אין מה להפסיד": אם ג'ק יצליח בתוכניתו, הוא ימנע מכולם להתרסק על האי וכך יגרום לסעיד להגיע בשלום לזרועות אהובתו נאדיה. ואם ג'ק ייכשל... נו, גם ככה נאדיה מתה עכשיו, אז לפחות הייסורים של סעיד ייפסקו. לסעיד כבר לא איכפת יותר מכלום. הוא מאוד מזכיר את דניאל פראדיי ברגעים שאחרי מות שרלוט: אפאתי ומיואש.

בינתיים, ג'ון חוזר עם המשלחת שלו אל החוף ומפגין התעלמות מסאן. ג'ון רוצה ללכת לראות עכשיו את ג'ייקוב, וריצ'ארד מתקשה להסתיר את אי הנוחות שלו מהעניין. בתגובה, ג'ון פוצח בנאום אל מול חברי הקהילה החדשה שלו, שבו הוא מכריז בפני כולם על היעד הבא שלו: כולם הולכים לפגוש את ג'ייקוב. ולא סתם לפגוש אותו, הם הולכים לראות אותו. כן כן, מה שאתם שומעים. כמו בתחילת הפרק, סאן שוב פעם נדחפת ושואלת את לוק אם הג'ייקוב הזה יוכל להחזיר לה את ג'ין שלה. "בוודאי שכן", עונה לה ג'ון. ריצ'ארד ובן מאוד מוטרדים מג'ון. הם גם חוששים ממנו. האם מסתמנת לנו אופוזיציה למנהיג החדש והמבטיח של "האחרים"? (להזכירכם, אלכס איימה על בן שאם הוא לא יילך אחרי ג'ון ויקשיב לכל מילה שהוא אומר, היא תרדוף אחריו ותשמיד אותו. כדאי לו לבן הפעם להצניע את הנטיות המגלומניות שלו ולהסתיר את רגשות הטינה שהוא חש כלפי ג'ון, כי הפעם באמת יש לו מה להפסיד).

סוייר וג'ולייט מוכנסים אל תוך הצוללת, ומביעים זה בפני זו את אהבתם. מי שמפריעה לרגע הרומנטי הזה ונכנסת דווקא באמצע היא כמובן קייט, שאותרה על ידי אנשי הדארמה ומיועדת להיות מגורשת גם היא מן האי. סוייר לא יודע איפה לקבור את עצמו במעמד המביך שאליו הוא נקלע; מבחינתה של ג'ולייט, לעומת זאת, אם מבטים יכלו להרוג היינו כבר מזמן מוצאים את גופתה של קייט ישנה עם הדגים. הצוללת עוזבת את האי. האם גם שלושת הגיבורים שלנו - סוייר, קייט וג'ולייט יעזבו את הסדרה בעקבותיה? (נו, מה נראה לכם?!)

שלושים שנה קדימה, לוק מארגן את ה"יציאת מצרים" הבאה לכיוון הביקתה של ג'ייקוב. ככה בדיוק אנחנו אוהבים את הפינאלות שלנו, עם מין אקסודוס המוני שכזה. בן נוקט בצעד טקטי, ומחליט לספר לג'ון על כך שריצ'ארד לא שבע רצון מתוכניתו החדשה. ג'ון מודה לו על כך, ומשיב לו שבניגוד למה שהוא הבטיח לסאן, המטרה הבאה של ג'ון היא בכלל לא להציל את שאר חבריו שנתקעו בעבר. הוא גם בכלל לא מעוניין לשוב ולהתאחד איתם. מה שג'ון רוצה עכשיו, המטרה שלשמה הוא יוצא למסע הזה, היא שונה בתכלית: ג'ון הולך להרוג את ג'ייקוב.

 .Uh-Oh

מהההההההההה?!?!?!

WTF?!

ג'ון הולך להרוג את ג'ייקוב?!

אבל רגע אחד! אולי המטרה הזו של ג'ון היא לא רעה בכלל! בהנחה שג'ון יודע מה הוא עושה, ואנחנו רואים שג'ון יודע מה הוא עושה, אולי הרגיתו של ג'ייקוב תהיה טובה לאי. כמי שהדבר היחיד שעומד לנגד עיניו הוא טובתו של האי, לא סביר שג'ון ירצה לעשות מהלך שכזה מבלי שהוא קיבל את אישור האי אליו. ואולי... אולי אפילו... ג'ייקוב הוא זה שביקש מג'ון להרוג אותו! זוכרים את מה שג'ייקוב אמר לג'ון שם בביקתה, אז בפרק 320? "...Heeeelp me". יכול להיות שהעזרה שג'ייקוב ביקש מג'ון, היא בעצם בכך שהוא יהרוג אותו. אם תחשבו על זה, גם ג'ון עזר לעצמו בפרק הזה למות - בכך שהוא שיכנע את ג'ון מה"עבר" לצאת מהאי ולהקריב את חייו. אסור לשלול שום דבר על הסף.

אז מה היה לנו בפרק הזה?

שלושה מנהיגים.

אחד שיודע בדיוק מה צריך לעשות - ג'ון.

אחד שחושב שהוא יודע מה צריך לעשות - ג'ק.

ואחד שאין לו מושג יותר מה לעשות - סוייר.

כל אחד מהם פועל מתוך אג'נדה שונה לחלוטין.

ג'ון מבטיח לסאן שהוא פועל לטובתם של חבריו, אבל בעצם הוא הולך לעזור לעצמו. לג'ון לוק שנשאר על האי בתחילת העונה. הוא הולך להציל את חייו (בכך שריצ'ארד יוציא את כדור הרובה מרגלו הפצועה), ולאחר מכן לגרום לו לאבד אותם. כמו תמיד, המטרה הסופית שבשמה ג'ון לוק פועל נשארת עמומה. כמו בעונה השלישית, בזמן שהוא פוצץ את "הלהבה" ואת הצוללת של האחרים - ג'ון תמיד הסביר את מניעיו בכך שהוא פועל לטובת האי, אבל בעיני חבריו, וגם בעינינו - אם להודות על האמת - זה נתפס כאילו הוא פועל אך ורק למען עצמו.

ג'ק רוצה לעזור לחבריו שמתו בכך שהוא יפוצץ את הפצצה על האי. הוא לא חושב על החברים שלו החיים שנמצאים כרגע על האי וימותו מהפעולה ההרסנית שלו, ולא חושב אפילו על עצמו. ג'ק מצדיק את הפעולה שלו בכך שההרג ההמוני שהוא יביא אליו ימנע הרג של הרבה חפים מפשע בעתיד, וגם יציל את חייהם כל מי שהיה על הטיסה - כולל חייו של חבריו, כולל חיייו שלו עצמו. אבל באיזה מחיר, ג'ק? באיזה מחיר?

וסוייר המסכן... הוא בסך הכל רוצה לעזור לחברה שלו, ג'ולייט. וגם לשאר ה"חברים" במרכאות כפולות ומכופלות שלו מיוזמת דארמה, שמתפנים יחד איתו בצוללת. ובסוף בסוף - גם לעצמו. תגידו מה שתגידו על סוייר, בסופו של דבר יוצא שמכל שלושת המנהיגים, המניעים שלו הם הטהורים ביותר, הכנים ביותר, והאלטרואיסטיים ביותר. סוייר לא מתחבא מאחורי אף מסכה. הוא לא משתמש באמתלה של רצון להשיב לחיים את מי שכבר הלך, ולא מתעטף באיצטלה של דאגה מזוייפת לשלומם של חברים שתקועים בזמן. ה-con-man של פעם הוא המנהיג האמיתי ביותר בסביבה.

שיהיה לכולם שבוע מעולה, ונתראה אחרי הפינאלה!!!