אֶגְרוֹף נָתַתְּ לִזְכוּכִית חַיַּי, רְסִיסִים נעוצים בְגוּפִי הַמְדַמֵּם שְׁתִיקָה. נִזְכַּר בְּשׁוֹט הָאֵשׁ הַמַּצְלִיף עַל מַצָּע גּוּפִי הערוך לַאֲרוּחַת ריגושייך. מַצֵּבַת מילתך הָאַחֲרוֹנָה, מְכַסָּה אָרוֹן שֶׁל יָמִים צהובי לֵב. חָלָל אָטוּם תָּקוּעַ בְּאֶמְצַע הַבֶּטֶן וְלֹא עוֹזֵב. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רינת
ביטוי מאוד חזק לכאב הלב והנפש הכלואה
אומרים שהזמן הוא המרפא, אבל גם כולם מתלוננים
שהזמן חסר
אני טוענת שהזמן היה כאן לפנינו, יוותר הרבה אחרינו
ורק כשאנו כאן הוא חסר
לך ידידי מאחלת במקרה זה שהזמן יחלוף מהר ויביא
מזור לכאב והפתעות נעימות יותר בדרך ....
רינת
תודה
שמחתי ונהניתי למצוא את מילותיך.
אכן נולד השיר מתוך הכאב..
תודה.
תודה קסם
אוהבת את הדימויים
בהם אתה נוהג להשתמש בכתיבתך
כתיבה יפה ומוחשית
*
כבול..
שחרר...
תודה..רוקם שירים מופלא אתה.
עצב כואב..
הכול בא מהבטן...מילותייך בשיר מבטאות כאב
שמהול בעצב יפה
העצב בגנותה של האהבה.
שירך מבטא היטב, במילים קצרות, את כאב הפרידה מאהובה,
ואת החלל העמוק שנפער בעקבותיה במעמקי הבטן ולא מרפה.
הצער והכאב ניכרים בכל מילה ומעוררים הזדהות.
כתיבה יפה גם כי עצובה וכואבת.