ארבע ההסכמות / דון מיגל רואיס דון מיגל רואיס מגלה בספרו ארבע ההסכמות את מקור האמונות המגבילות הגוזלות מאיתנו את השמחה ויוצרת סבל מיותר. ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מקסיקו, מעניקים צופן רב עוצמה של התנהגות אשר יכול להפוך במהירות את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה. הדרך היחידה לאחסן מידע היא בהסכמה. ברגע שאנו מסכימים אנו מאמינים, וכך צומחת אמונה. ברגע שהבנו כי ההסכמים שלנו הם השולטים בחיינו ומונעים מאיתנו הנאה, נסכים כי עלינו לשנות אותם. יש ארבעה הסכמים רבי עוצמה שיסייעו לנו . אם נאמץ את ארבעת ההסכמים החדשים האלה, הם ייצרו בשבילנו כוח אישי שיאפשר לנו לשנות את מערכת ההסכמים הישנים כולה. ההסכם הראשון – שימרו על טוהר המילה המילים שלנו הן הכוח שניחנו בו כדי ליצור. באמצעות המלים אנו מבטאים את הכוח היצירתי שלנו. המילה היא כוח, היא הכוח העומד לרשותנו כדי להתבטא ולתקשר, לחשוב, ובכך ליצור את האירועים המתרחשים בחיינו. המילה היא חרב פיפיות. להב אחד הוא השימוש לרעה במילה, היוצר גיהינום, הלהב השני הוא טוהר המילה, היוצר יופי, אהבה וגן עדן עלי אדמות. בהתאם לאופן שמשתמשים בה, המילה יכולה לשחרר או לשעבד. כשאנו מודעים לכוחן של המילים, אנו יכולים להבין איזה כוח יוצא מפינו.לשמור על טוהר המילה משמעו לא להשתמש במילים כנגד עצמנו. טוהר המילה יכול להוביל אותנו לחופש אישי, להצלחה ולשפע, הוא יכול לסלק את הפחדים ולהחליף אותם באהבה. ההסכם השני – אל תיקחו שום דבר באופן אישי לא משנה מה מתרחש סביבכם , אל תיקחו זאת באופן אישי. שום דבר שאנשים עושים אינו נעשה בגללכם. הוא נעשה בגללם. אתם זוכים במידה אדירה של חופש כאשר אינכם לוקחים שום דבר באופן אישי. העולם כולו יכול לרכל עליכם, ואתם מחוסנים.כשאתם הופכים זאת להרגל לא לקחת שום דבר באופן אישי, אינכם שואבים יותר כוח וביטחון ממה שאחרים אומרים או עושים. עליכם לבטוח רק בעצמכם שתבחרו בחירות אחראית. אתם אחראים רק לעצמכם. כשתסרבו לקחת דברים באופן אישי, לא תוכלו להיפגע מהערות או מעשים של אחרים. ההסכם השלישי- אל תניחו הנחות קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר. הבעיה היא שאנו מאמינים שהן האמת. אנו מניחים הנחות בנוגע למה שאחרים עושים או חושבים, אנו לוקחים זאת באופן אישי, ואז אנו מאשימים אותם ומגיבים דרך מילים מרעילות. אנו מניחים הנחה, חווים חוסר הבנה, לוקחים זאת באופן אישי ובסופו של דבר יוצרים דרמה אחת גדולה לשווא.כיוון שאנו חוששים לבקש הבהרות, אנו מניחים הנחות, ומאמינים שאנו צודקים, ואז אנו מגינים על הנחותינו ומנסים לגרום למישהו אחר להיות הטועה. תמיד מוטב לשאול שאלות מאשר להניח הנחות, מפני שהנחות גורמות סבל.ביום שתחדלו להניח הנחות התקשורת שלכם תהיה נקייה וברורה, נטולת רעל רגשי. כשתחדלו להניח הנחות תוכלו לשמור על טוהר המילה. ההסכם הרביעי – עשו כמיטב יכולתכם ההסכם הזה מאפשר לשלושת האחרים להפוך להרגלים מושרשים היטב. קשור להוצאה לפועל של שלושת ההסכמים הקודמים – עשו תמיד כמיטב יכולתכם, לא יותר ולא פחות.אם תעשו כמיטב יכולתכם תחיו את חייכם בלהט, תהיו פוריים, תהיו טובים לעצמכם. העשייה היא שתגרום לכם להרגיש מאושרים. אתם פועלים מתוך אהבה ולא מתוך ציפייה לגמול. כשאתם עושים כמיטב יכולתכם אינכם חשים כלל שאתם עובדים, מפני שאתם נהנים ממה שאתם עושים. משמעות העשייה היא לחיות את החיים במלואם. אי עשייה היא הדרך שלנו להתכחש לחיים. שלושת ההסכמים יפעלו בהצלחה רק אם תעשו כמיטב יכולתכם.
כשאתם מכבדים את ארבעת ההסכמים האלה, אין סיכוי שתחיו בגיהינום. אם אתם שומרים על טוהר המילה, אם אינכם לוקחים דבר באופן אישי, אם אינכם מניחים הנחות ואם אתם תמיד עושים כמיטב יכולתכם, יהיו לכם חיים יפים, תהיה לכם שליטה בחייכם. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש אמת גדולה בארבע התובנות הללו,
אבל רק בני אדם הפתוחים לשינוי
יוכלו להבין את העושר העצום שמצפה
לאדם שינהג לפיהן.
זה מסכם בצורה מצוינת מה על עורך-פטנטים לעשות כאשר הוא מראיין ממציא ביחס להמצאתו...
הדגמה: לא משנה איך אתה אומר את זה, משנה מה אתה אומר. ומי שלא רוצה לשמוע אז אל תיקח את זה אישי - זה הוא שלא רוצה לשמוע. ואל תניח שהוא משחק אותה חרש, תשאל אותו מה קשה לו בדברים שאמרת והוא מעדיף להתעלם מהם. ואז תעשה כפי יכולתך לקבל את הקושי או את אי ההסכמה שלו עם דבריך ועשה כפי יכולתך לשכנע אותו בצדקך.
שיחה שבאה מתוך גישה כזו לא מביאה לעלבון (הוא לא מקשיב לי, משחק לי אותה, וכו') ומאפשרת לשאול שאלות שמבוססות על עובדות (למה אתה מתעלם מדבריי?). כאשר אתה לא לוקח באופן אישי אתה גם מרשה לעצמך לשאול שאלות נוקבות כי אתה יודע שהתשובה לא תפגע בך, גם אם המשיב רוצה בכך. זה ממש כלי לפירוק פצצות. וזה לא טפלון כי אתה מתייחס לנאמר כלפיך ברמה של הסקת מסקנות (מחשבה) ולא ברמה של עלבונות (רגשות).
כל גישה מתחייבת בהכללה כי היא נועדה להמונים, אבל כל אחד מיישם אותה באופן האישי שלו. תנסה, ולו רק בשביל התנסות אינטלקטואלית.
טוהר המילה - דבר חלש...כאילו: יש אנשים שמשחקים אותה חרשים.
הי ריטה,
כל מילה בסלע, אלו אחדים מעיקרי הגישה "ההוויתית" באימון (האונטולוגית).
ניתן לזהות אותם גם "במגרש". מאומץ על ידי לחלוטין.
בבט
יופי של פוסט מלא תובנות
אהבתי תודה.