Ockham's razor
ולמרות זאת, יישויות נוספות בהחלט רצויות.
כל התכנים בבלוג שמורים תחת אזהרת זכויות יוצרים למחברת, ולמחברת בלבד ©
בתגובות, אעריך שמירה על פונט שאינו גדול מ-12 שחור (או אפור), ללא רקעים וללא צירוף אנימציה או תמונות. תודה.
פוסטים פופולאריים
-
בין חשפניות, זונות ומסיבות רווקים- א'
8/5/10 | 6978 צפיות
-
אפס אפס אהרוני
1/10/09 | 2223 צפיות
-
עלייך? לא. חולה.
11/10/09 | 1707 צפיות
-
בירה כחול לבן
19/4/10 | 2843 צפיות
-
תשע לה
14/9/09 | 2545 צפיות
-
טעם של פסח
9/4/09 | 970 צפיות
פוסטים אחרונים
- 2011-1953 מצאו את ההבדלים 24/4/12
- החתול והכלב 17/4/12
- גם אני שומרת מצות 12/4/12
- האם כבר הכשרתם את חתולכם לפסח? 5/4/12
- בין חשפניות, זונות ומסיבות רווקים- א' 8/5/10
- בירה כחול לבן 19/4/10
אל מילליו
תחת עץ הרימון שכב לו שחור, חמוד דיי קטן.
תחת עץ הרימון שכב לו זבוב בודד היה לו לחברה.
שכב שרוע על דשא רך בדממה מוטל.
ועוד נראה מסתובב השבוע עם אימו ואחיו בירך לשלום אכל.
הוא שכבר ביקש מהשק שלא נראה קטן או חלש שעדיין ינק.
אספהו דמעה מחתה לפח הקרוב בדממה זרקה.
שיר פרידה גור פז שכונתי קטן
|
תגובות אחרונות
-
שלויימה
בתגובה על 2011-1953 מצאו את ההבדלים
-
Benj
בתגובה על לפיכך נתכנסנו היום
-
Benj
בתגובה על כחול ולבן זה הצבע שלי
-
שלויימה
בתגובה על החתול והכלב
-
יוסיפור
בתגובה על בין חשפניות, זונות ומסיבות רווקים- א'
-
Guinevere
בתגובה על גם אני שומרת מצות
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב
כמה כתבת מרגש.
שיר פרידה לגור..
כמה אצילי מצידך..
רק מהשיר הזה ניתן ללמוד רבות על אופייך.
נשמה אצילית וטהורה לך.
תבורכי.
חג שמח.
*
ממש נוגע ללב...
חשבת פעם לכתוב שיר כזה על גורי אדם...?
D:תמיד שמחה לראותך, חוני.
בחברה שלנו נהוג לומר שמקדשים את החיים. אז אולי בגדול חשובים החיים עצמם. אבל לא הדרך, ולא ממש בני האדם וכבודם. וכן, לעיתים עדיף למות מהר ובכבוד מאשר לחיות חיים ארוכים, אומללים ותלויים באמצעים שכל קשר בינם לכבוד אפילו לא מקרי.
ותודה לך כבוד המלך.
מי שאוהב חתולים,
הוא בצד שלי,
בצד של הטובים.
כל השאר,
לקיר ממול.
היי.
באמת עצוב, אבל תמיד כשאני קורא דברים בסיגנון הזה אני נזכר שלנו עושים אותו דבר.אולי יותר איטי, יותר מוציא את המיץ, אבל לאט ובטוח.
כתבת יפה, תודה.
תודה, אינה.
הערייה לא מעקרת, אנשים טיפשים ממשיכים להשליך גורים או בוגרים לרחוב מתוך חשיבה מוטעית מייסודה שחתול יכל להסתדר וזה בסדר. והנה, דור חדש שאינו מטופל או מוגן נולד. ומתים הרבה, בין אם ממחלות, מתאונות, או (והכי גרוע) מהתעללות של אנשים אכזריים בגלאים שונים.
ומי שם לב מי חושב, הרי זה סתם עוד חתול מת. מקסימום יש לפנות שלא נופרע בשגרת חיינו, שלא יהיו בעיות.
תודה שהבחנת בפרטים.
ובכלל.
כמה כאלה יש... ולא רואים אותם ממטר
מעניין
ליד הרימון
פרי עסיסי ואדום
שכב שחור
ושעיש לו לחברה זבוב
שאף הוא שחור קטן
וטורדני
אזלו כוכביי
אתה יכול לבא גם בבוקר P:
ותודה.
איזו תמונה על הלילה
אבל הטקסט יפה.
בדיוק.שנאסף.
תודה ליריתוש.
לא יודעת, אפפעם כלב חתול מת הם לא סתם חיה מתה עבורי.
באשר לגורים ההם, הם נולדו. שמעו אותם מציצים בקולם העדין
גדלים,אימם מוציאה אותם, ואז הם מתקרבים
פעם גם נראה אחד מהם מתכרבל עם אמא ויונק.
ואז ההוא, שכבר התקרב, ואכל ונראה טוב. כבר לא.
יש להם חיים קשים שם למטה.
שלו נגמרו טרם ממש התחילו
עצוב.
באשר אלי, אני בסדר. פשוט משהו שנגע
תודה לאל זו לא החתולה הפרטית שלי.
כל פעם שאני קוראת משהו שכותב על חיה שמתה, אני מנסה לדמיין אותי נפרדת ממנה. לא יכולה.
כן, פחות מתסכל, כי לבד מאוכל לא ממש טיפלו בהם.
אבל לגמרי עצוב.
נכון אלכימאי.
קשה לראות אותם מתים. ועוד ככה, כאשר על פניו הכל נראה יחסית טוב.
ותודה.
שיר נוגע ועצוב, התייחסות לאותו יצור קטן, שאנו נוטים לא להתייחס, סתם "עוד חתול מת" ובשבילך ממש-ממש לא כך.
לצערי נטולת כוכבים כדי להביע מילה טובה על עדינותו ורגישותו של השיר, אני מקווה לזכור ולשוב.
שיהיה לך יום טוב, ועד כמה שניתן, נטול מכאוב.
מתסכל ובעיקר עצוב!
תודה :)
לרוב אני מקווה, יש.
לרוב המזל אינו תמיד מהסוג הנוח והמשובח.
ותודה.
נכון מאוד. מדובר על חיות מבוייתות ולחלוטין לא מסוכנות שלמרות רמת הגיינה גבוהה טבעית נאלצים לחפש מזון בפחי אשפה, לישון במקומות מסוכנים ולהלחם על טריטוריה כשהם נאבקים במפגעי אדם, טבע ומידי פעם קופים לבושים מרושעים.מיותר להזכיר שחתולים (בכל צבע) אינם קשורים לכוחות האופל והמזל היחידי שיכולים להביא לאדם, הוא טוב.
כן. ותודה.אהבתי
תחת עץ הרימון
שכב לו
שחור, חמוד
דיי קטן.
ולעיתים ישנם כאלה שגם אין להם מצע לשכב.
חתולי הרחוב אינם חיות בר. הם כולם צאצאים של חתולי בית שננטשו ברחובות בתקופה מסויימת. חייהם של חתולי הרחוב אינם קלים – הם נאבקים מדי יום ביומו על מזון וטרטוריה, הם חשופים לקור ולחום קיצוניים, למחלות, תאונות, הרעלות והתנכלויות מצד בני אדם.