כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עיצוב פנים ואדריכלות

    בלוג שעוסק בחיים של המעצב , הסטודנט וזה שיוצא אל העולם ...

    עיצוב - אפיפיורים מעצבים

    33 תגובות   יום ראשון, 10/5/09, 09:28


    ביקורו של האפיפיור בישראל (השבוע) מעורר הדים גוברים והולכים בשל תביעת "הכס הקדוש" למסור לידי הוותיקן נכסים כגון הכנסייה בהר תבור, מיתחם כנסיית הקבר בירושלים ועוד.
    בלי להיכנס לעובי הקורה הפוליטית, מעניין להתעכב על הנושא מנקודת המבט של אדריכלות ועיצוב.
    ראוי לציין כי המיתחמים המבוקשים בנויים רובם ככולם בסגנונות אדריכלות שונים מנכסי הוותיקן ברחבי אירופה.


    בארצנו יש למבנים הללו צביון מקומי והיסטורי (טביעת הרגל הרומית, הביזנטית, הצלבנית, העותומנית, ולבסוף המנדטורית),

    בעוד שהכנסיות בארצות הקתוליות צמחו על בסיס אדריכלות ימי-ביניימית, בסגנון הגותי הכבד.
    כנסיית הדורמיציון שמיגדלה מתנשא בפאתי הר ציון, נבנתה בידי מוסדות הנצרות כהעתק של קתדרלה גרמנית, והיא אולי היחידה שמייצגת כאן תפארת גותית מובהקת. כמו בקתדרלה המקורית, חלל הכנסייה מהווה תיבת תהודה עצומה לעוגב החלילים המפואר שביציע.


    חלק נכבד בתולדות האמנות התפתח בחסות המימסד הדתי, בייחוד במערב. כידוע, הגדולים באמני הרנסנס תוגמלו על ידי הכנסייה הקתולית ונענו לתכתיביה האדריכליים. ריבוי הדמויות והמוטיבים התנכיים בפיסול של מיכאל אנג'לו הוא מידגם מובהק לעבודה מוזמנת על ידי הוותיקן. כמובן שהעיצוב הכיפתי של הקתדרלה עם תיקרתה המעוטרת גם אילץ את האמן לעבוד על פיגומים ומנגנונים מורכבים, בתנאים בלתי טבעיים (הכרוכים בעיוותי הגוף) כדי לשקף בגובהי הקתדרלה את צורת הרקיע ויצוריו השמיימיים - מלאכים, קדושים וצדיקי גן-עדן.

     


    על זאת ניתן לומר - "מעז יצא מתוק" כיוון שהתרבות התעשרה ביצירות מופת של גאוני האמנות.
    בצורה דומה, בשיטת הבנייה באבן מאסיבית המאפיינת אדריכלות נוצרית, המבנים הגותיים הוסיפו הוד והדר לפולחן הדתי המתקיים בתוכם.
    ויקטור הוגו, הסופר הלאומי של צרפת (המאה ה-19) האריך בספרו נוטר-דאם של פאריז בתיאור הכנסייה על כל אגפיה, קומותיה, מסדרונותיה הלולייניים, כשבתוכם מתרקמת עלילת אסמראלדה, המוצאת מקלט במרומי הקתדרלה. התיאור מפעים ביופיו, וכל המבקר במגדלי הפעמונים הצופים על פאריז ועל כיכר התליינים למטה, יכול לחוש הן את הדיוק המושלם של אדריכלות הרקע והן את הרטט של גיבורי הרומן.
    בדור שאחריו תיאר הסופר מרסל פרוסט - בצורה לא פחות מרשימה - את הסגנון הגותי, המעוצב בפרטי פרטים. התבליטים והעיצוב המושקע מעניקים לקתדרלות עומק ותוכן החל בפרטים
    וכלה בקווי המתאר של המבנה כולו, המתנשא לגובה כיצירת מופת של אדריכלות.

    תופעה ארכיטקטונית משונה ביותר מתגלה בכרכובים העליונים של הקתדרלות המפורסמות:
    סביב למעקה העליון, על כל פינותיו, מעוצבים ראשי מפלצות פעורי לוע, וכביכול צוחקים לכל השלמות האסתטית מתחתם, כאילו היו נציגי השטן...


    למען האמת ההסבר הרבה יותר ארצי: הפועלים אשר על הפיגום, פחות מלומדים ופחות חדורי אמונה חמדו להם לצון בעיצוב החיות האימתניות הללו וכך נתנו ביטוי פלאסטי לשובבות רוחם, באין עליהם עין מפקחת במרומי הבניין...
    אולי ניתן לאמץ את הגישה הקלילה של "כבדהו וחשדהו" עם ביקור האפיפיור. אם הוותיקן יקבל ויטפח את נכסיו במקומותינו, אין זה אומר שאנו ניכפפים לדוגמטיות נוצרית כלשהי. בפועל נזכה וודאי לתיירות צליינית מוגברת מכל קצווי העולם, מעודדת עשרת מונים הודות למחווה הידידותית.

    לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/


    למאמרים נוספים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      למדתי הרבה.
        16/5/09 21:02:
      פוסט מעניין. תודה!
        16/5/09 00:02:

      מעניין ומרתק, כמו תמיד*
        15/5/09 23:45:

      תודה

      ותמיד מעניין לקרוא.

      אך עלי להעיר שעדיף יצירות מוזמנות שאמנים יעצבו

      מאשר ה"מיש מש" שאני נתקלת בבתי הכנסת..

      טוב ,

      זאת לדיון אחר 

      זהבה

        14/5/09 19:41:

      כוכב אסטרטגי


        14/5/09 14:44:


      תודה

      מאמר מרתק.

        12/5/09 00:53:

      מעניין לגמרי!

      נסחפתי כמו בסרט..

      תודה - למדתי עוד משהו:)

        11/5/09 20:47:


      ברכת ברוך הבא מיוחדת במינה

      מעניינת תורמת וחמה.

       

      רביב

        11/5/09 19:50:


      הפוסטים שלך תמיד מעשירים,

      תודה

        11/5/09 14:24:

      מאמר מעניין ביותר.

      לצערי אין לי דבר לתרום לדיון, אך רציתי לומר שבהחלט נהניתי לקרוא אותו.

        11/5/09 07:17:

      מכל מלמדי השכלתי

      עוד פוסט מעניין..........

        11/5/09 06:38:

      תודה

      מאמר  מרתק  מאוד

       

        11/5/09 03:43:

      תודה על המאמר.

      ד"ש לפופ ולטוקסידו...

       

      חג שמח

       

        10/5/09 20:44:

      תודה על מאמר יפה.
        10/5/09 19:36:

      לדעתי,שיישאר של המדינה שלנו, ניתן להם להיות על האדמה-המקום- אבל לא יותר מזה.. בטח יהיו סוכני תיירות שירצו לעשות מזה כסף

      כמו שלכותל צריך להכנס בחינם כך גם למקומות שקדושים-חשובים  לכל עם, לדעתי.

       

        10/5/09 19:15:

      נהניתי מאוד מהכתוב אך באשר לבניה בארצנו הייתי מעדיפה

      שימור וטיפוח העתיקות שלנו ואף בכל האתרים העתיקים הסברים,סרטים

      וכל דבר שיכול ללמד את ההיסטוריה בצורה נהדרת.

      תודה,

       רוחלה

        10/5/09 18:23:


      תכנים אמנותיים רב-תחומיים ( גם מבטי שלי הוא רב-תחומי בהקשרים רבים) מעניינים

      ואני מסכימה להם

      אשר למקומות הקדושים

      ראוי שנכבד ונשמור כל אתר באשר לערכו

      ובלי קשר לזיקתו הדתית או האחרת

      וממילא

      לשם מה להעביר בעלות?

      אולם, מן הסתם, זו סוגיה פוליטית מורכבת

      שאיננו מצויים בנבכיה

      ולכן

      גם קשה לחוות דעה בהקשר זה

        10/5/09 18:03:
      תודה יפה מאודצוחק
        10/5/09 15:53:

      תודה!

      נהניתי מאד לקרוא ורציתי לציין שנוסף לסופרים שהזכרת ניתן להוסיף את סרמאגו שאת "דברי ימי המנזר" כתב בהשראת מנזר מפואר שראיתי לאחרונה בפורטוגל.

        10/5/09 15:22:
      נהנתי מהמידע- ומקווה גם להרוויח בביקור האפפיור- מטוסים המרכובים שנוסעים לקחת את הצליינים יהיו ריקים בחלקם ועל כן דובר על 100 דולר לנסיעה אז יאללה ...להתעדכן ולקפוץ לחו"ל
        10/5/09 14:23:

                 היי סער

       

      נקווה כי ביקורו של האפיפיור יגביר את תיירות הצליינים

       

      וייצר מקומות עבודה נוספים

       

       

        10/5/09 12:40:
      סקירה מעניינת.
        10/5/09 12:10:

      הבאת אותי לרגע, בכתיבתך המרתקת,

      לכל אותן כנסיות,שראשן בשמים,

      ולאריות המגחכים,והפרוש שלך מרענן ומקסים

      כולנו תקווה, שמהביקור הזה יצא מתוק *

        10/5/09 12:09:

      בע"ה....

       

       

      "מעז יצא מתוק..."...

       

       

      תודה על השיתוף....

       

       

      ברוך תהיה....*

        10/5/09 12:02:

      מרתק גם למי שלא בתחום.
        10/5/09 11:41:

      בעיקרון אתה צודק שיש

      לעודד תיירות וכו' אבל אם

      כל גוף ידרוש משהו נישאר

      מובלעת של מובלעת של מובלעת

      של נקודות על המפה....

      ומה בדורות הבאים?

      קשה לדעת  

       

        10/5/09 11:29:

      מקווה שהביקור יעבור בשלום,

      ואולי גם יתרום לשלום,

      א מ ן.

       

        10/5/09 10:59:


      כמה קרוב וכמה רחוק

       

      כנסיות ובתי כנסת

      הן עולם שלם

      הבנוי רבדים רבדים:

       

      הרובדהאדריכלי הוא הגלוי לעין

       

      הרובד האנושי עדין גלוי לעין

       

      הרובד האמוני ,הרגשי הוא הנסתר

       

      ויש את הרובד האין סופי הנמצא במקומות אלו

      הגלוי רק לחכמים

       

      הרובד המיסטי פתוח לכולם

       בתי תפילות הם מהמקומות העדינים

      ביותר בחיינו

      לכל אדם , לא משנה מאיזו דת

       

      ברוך הבא לאפיפיור של הזמנים המודרנים

      האדם החכם והקרוב לאל מכל העולם הנוצרי

       

      בא נגב עימנו חומוס בנצרת

      תקנה מזכרות בירושלים

       

      חבר את העולם אותו אתה מיצג אלינו

      אל העם היהודי - ישראלי שומר ציון

      קרב את הגאולה שכולם מדברים עליה

      זה חלק מהותי מהסכם העבודה עליו  אתה חתום

        10/5/09 10:52:

      לדת ,בפרט לנצרות תמיד היה כח, ופטרונות על עולם האמנות.בסופו של דבר האנשות הרוויחה את יופיו של העולם..גם עם זה היה בשם הדת..

      כאילו שהיום אנו לא בשם..שם ה._________כל אחד יוסיף את דעתו..

       

      תודה על המידע..מעניין ביותר.

        10/5/09 10:48:

      כמי שהיה לפני כשבוע על גג הדואמו במילנו אני חייב לציין שגם ממרומים עם ה"מפלצות" עדיין המבנים "הכנסיתיים" מאד מרשימים , כל אחד במקומו , כל אחד בסגנונו, בגודלו גרמו לי להעריץ את עבודת התכנון והבנייה  ובעיקר בהתחשב באמצעים שעמדו לרשותם אז מאות שנים לאחור.

      המאמר - מהנה ומשכיל.

        10/5/09 10:18:
      כנסית הדורמיציון, להבדיל מיתר המבנים הנזכרים בפוסט, נבנתה בסוף המאה התשע עשרה, כחלק ממאמצי ארצות אירופה שונות להפגין את השפעתם בארץ (ובעיר) הקודש. לכן דאגה כל ארץ להביא אדריכלות של ארץ המקור. כך איטליה, כך בריטניה (סקוטלנד) וכך אפילו אתיופיה.
        10/5/09 10:15:
      תודה רבה, נהנתי להשכיל
        10/5/09 09:52:

      תודה,

      מאמר מרתק

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      saargolan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין