ביקורו של האפיפיור בישראל (השבוע) מעורר הדים גוברים והולכים בשל תביעת "הכס הקדוש" למסור לידי הוותיקן נכסים כגון הכנסייה בהר תבור, מיתחם כנסיית הקבר בירושלים ועוד.
בלי להיכנס לעובי הקורה הפוליטית, מעניין להתעכב על הנושא מנקודת המבט של אדריכלות ועיצוב.
ראוי לציין כי המיתחמים המבוקשים בנויים רובם ככולם בסגנונות אדריכלות שונים מנכסי הוותיקן ברחבי אירופה.

בארצנו יש למבנים הללו צביון מקומי והיסטורי (טביעת הרגל הרומית, הביזנטית, הצלבנית, העותומנית, ולבסוף המנדטורית),

בעוד שהכנסיות בארצות הקתוליות צמחו על בסיס אדריכלות ימי-ביניימית, בסגנון הגותי הכבד.
כנסיית הדורמיציון שמיגדלה מתנשא בפאתי הר ציון, נבנתה בידי מוסדות הנצרות כהעתק של קתדרלה גרמנית, והיא אולי היחידה שמייצגת כאן תפארת גותית מובהקת. כמו בקתדרלה המקורית, חלל הכנסייה מהווה תיבת תהודה עצומה לעוגב החלילים המפואר שביציע.

תופעה ארכיטקטונית משונה ביותר מתגלה בכרכובים העליונים של הקתדרלות המפורסמות:
סביב למעקה העליון, על כל פינותיו, מעוצבים ראשי מפלצות פעורי לוע, וכביכול צוחקים לכל השלמות האסתטית מתחתם, כאילו היו נציגי השטן...

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

למאמרים נוספים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא