הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, כתוב בשיר.

הציבור לא מטומטם! גם לא היה כזה אי פעם.

יש משהו בקוד ההתנהגות הישראלי ובשיח הציבורי שמוביל לאדישות וחוסר מעש מאורגנים.

בשיחות פרטיות, בין חברים, בין עמיתים בעבודה ובין הממתינים בתור לקבלת שירות ממוסד ציבורי ניתן לשמוע ביטויים כגון: "לקחת כסף יודעים אבל כשאני צריך משהו אז מבקשים אלף טפסים ומסמכים", "כל החיים שילמתי ביטוח לאומי, עכשיו כשאני נדרש לדמי אבטלה אז פתאום אני לא זכאי", "השירות פה זה כמו שנראית המדינה כולה" ועוד כהנה וכהנה.

העוצמה וההתלהבות של האדם הבודד נעלמת כלא היתה כאשר היא צריכה לבוא ידי ביטוי במסגרת הדמוקרטית של מחאה או פעילות מוסדרת.

האם אדם שנקלע לבעיה אישית, לא יעשה ככל יכולתו על מנת לפתרה?

מדוע כקבוצה, משתנה דפוס הפעולה והאכפתיות האישית מתפוגגת?

השירות הניתן לאזרח על ידי מוסדות המדינה לוקה בחסר בלשון המעטה ובוודאי שאינו מתקרב לדפוס פעולה יעיל ושיטתי הראוי למדינה מתקדמת בתחילת שנות האלפיים.

הסיבות רבות ומורכבות ואין בכוונתי לפרטן במסה זו. אולם, תהיינה הסיבות אשר תהיינה, את התוצאות אנו יכולים למדוד ויש לא מעט גופים העוסקים בכך. החל במכוני מחקר, עבור במגזר השלישי המקיים סקרים ומפרסם דו"חות וכלה במבקר המדינה. הנתונים מצביעים חד משמעית על תוצאה בעייתית הבאה לידי ביטוי לא בהתנהלות קלוקלת של איש זה או אחר, לא בשחיתות שכה אוהבים לעסוק בה וחשוב לטפל בה, אלא בהתנהלות מרושלת וחסרת אחריות של הגופים והמוסדות האמונים על ניהול כל תחומי החיים של האזרח.

נכון, יש איים של עובדים טובים, בעלי כישורים מתאימים ומסירות אך הם מוקפים בים של פוליטיזציה, שיקולים זרים ומשונים בקבלת החלטות, מנהלים לא מתאימים לתפקידם, ועדים חזקים ועוד...

האם היית מוכן בחיים הפרטיים, בזוגיות למשל, לחיות עם איים טובים בים של מערכת יחסים עכורה? האם הבטחות על גבי הבטחות לשינוי ללא תוצאות ממשיות משך שנים היו משביעות את תאבונך לחיים איכותיים יותר? כנראה שלא.

אם אזרחי המדינה לא יתרגמו את דעתם ומחשבותיהם, איש איש בתחומו, למעשה ויטלו חלק פוליטי במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי במטרה לעצב סדרי עדיפות חדשים, נמשיך ללכת אחר מקסם שווא של תקשורת צהובה, פוליטיקאים שבמקום לשנות כפי שהצהירו, משתנים בעצמם וגופים אינטרסנטים המייצגים סקטורים מוגדרים ותוצאה אין.

יש מעטים שזוכים בלוטו. אני לא מכיר אדם שזכה בלי לשלוח טופס.

על הפרט להבין שאדישותו מכרסמת את איכות חייו ואת האפשרות לחולל שינוי מהותי שיביא תוצאות לחברה בכלל ולו עצמו בפרט.