חשבתי שמצאתי מקום בו אוכל לפתוח דף חדש, למרות שיש בי סנטימנטים עזים לדף הקודם שלי שעדיין נשאר פתוח ורוויי כתיבה.
ואז הרגשתי לראשונה את טעם החופש, חופש הביטוי, איש לא הכיר אותי, איש לא היה מחוייב לי כאן, יכולתי לכתוב כרצוני ו...וואהו לראשונה יכולתי לחוש מספיק חופשיה לפרסם את קלסתרי.
זה החל מתמונת זיהוי פלילית כזו ואז שוב, לראשונה בחיי, עברתי לצד השני של המתרס, ממצלמת אחרים, החלטתי לעשות מעשה שבעבורי עד היום היה טאבו ולהעמד אל מול המצלמה ככה כפי שאני, נטורל ועוד כשלרוב הצלם הוא לא אחר מאשר בני אהובי (פשוט כי מולו אני במיטב טבי). היה זה סוג של תחביב מענג חדש ובלתי מוכר.
הייתי חייבת זאת לעצמי, היה משהו משכר ומלא חופש בלפרסם עצמי בלי עכבות.
ואז זה קרה, ממש כבניסוי סוציולוגי מרתק במיוחד, התחלתי לחוש יחס דואלי לכל העניין, כי בואו נודה ללא התחסדות, מה נפלא יותר מאשר ליטוף נפלא לאגו אודות הדבר החיצוני הזה שדוגרי, בחיים לא התייחסתי אליו כקלף מיקוח, אך מצד שני לפתע התמלאתי במסרים של אנשים שאין ספק, מעולם לא קראו ולו הברה דיסלקטית בודדה אחת מקרב פוסטיי שנכתבו ברובם מדם ליבי.
הייתי אריזה מסקרנת ואטרקטיבית ו...איך לומר, לחץ לי הכובע הזה מעט יותר מדי, לחץ לי כי מעולם לא הייתי רק תווית והעולם נחלק מבחינתי לשניים: הללו שנשארים חרף פי המקדים אותי בדרך כלל במרחק לא מועט ואלו שקצו בפי ...איך לומר? הפה ההוא שעומד קצת בסתירה למראה המעט "גוד גירל" מראה סנדרה די בת השכנים הכנועה והנחמדה שאם לא תועיל, לפחות לא תזיק (יו נכון שנחמדה הוא מן תואר טופו כזה שאינו מריח ואינו מסריח?)
והגיע הזמן לומר: לא כל הנוצץ - זהב, ולא כל מפרסמת תמונותיה - מרמלדה נואשת לקשר, דווקא ממש אוהבת את המבנה הנוכחי של חיי ו...יווו זו הולכת להיות סנסציה: בעלי שותף וקורא כאן ו...הוא בעצם כשאני חושבת על זה האדם שדחף אותי לכתוב מלכתחילה, הוא גם האחראי על מלאכת ההגהה המייגעת שאני אוהבת לאתגר אותו בה, הכוללת: השמטת והיפוך אותיות, תחביר אסוציאטיבי סטייתי ובעצם מה לא?
אז ...טוב על מי אני עובדת? בין כה וכה אותם אלו שהגיעו לכאן בגלל הפספורט, לא טרחו לקרוא כאן לא תו ולא אות, האם לא קראתי את המפה נכונה? האם כל אישה המחוברת אחרי שעת חצות הופכת לדלעת פרוצה?
אבל את אלו שיקראו בלאו הכי חיבבתי כל העת, אז ראו בזה שיתוף ולא יותר, כי מסתבר שאפשר להיות אשה, נאמנה, אבל גם חופשייה להתבטא בכל דרך לכשתהיה ובעצם זהו החופש המאפשר את הבחירה לא לנטוש את "בסיס האם".
אוהבת גלית |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם קראת, כנראה שזה נכתב אליך כקורא.
..חחחח זה נראה אהבה עצמית?
בוא נאמר שביום שזה ינבע מעודפים שכאלו, כנראה שהרבה פחות קוראים יבינו אותי ובעצם הרבה פחות מהם ימצאו את עצמם מזדהים עם חלק זה או אחר בכתיבה שלי.
כך שבנושא אהבה עצמית טרם השתכללתי לכדי נרקסיסטיות שכזו.
מעניין.... המילה האחרונה - "אוהבת", נכתבה לקוראייך או כוונה אלייך?
לי אין בעיה. מתמודד מצוין עם נשים מתפוצצות.
חחחחח יו אפרופו זק"א, אני אוספת את עצמי בחלקים עכשיו מהריצפה וכל האשם ב ך!!!!בוש והיכלם אדם שופך לא מצפוני.
ותעזוב את בעלולי בשלווה או בהקשר של זק"א in pease.
שבתי.
ואני אמשיך להתפוצץ לקורת רוחך המזוכיסטית.
בעלול זה אתה?...
מסור ד"ש לאמא, לאישה ולאגדה
(עד שזאתי מתעצבנת ואז....... וויי וויי, גם היחידה לפירוק פצצות במשטרת ישראל מודיעה שהיא לא שולחת חבלן. סאאמו, שתגמור להתפוצץ זאתי ונשלח את זק"א)
זה בסדר אני מבית הלל...
וזה גם בסדר שיש חברות מפרגנת שלא כוללת משולשים, בדיוק בעבור זה נועדה חברות, לא כן?:))) אז אל תדלג עליה בקלילות יתר.
היי לגלית ולבעלה...
אז מעכשיו אכתוב לכם ..ולא רק לך....
גם לאישך גלית , מגיעה התייחסות...הלא כן..??
הרי גם הוא סובל את כל המלל המופנה אלייך...!!
מתאים...??
יום טוב לכם....
אוי שיט ג'יימס
חחחחחחחחחחחח
זה בסדר באמת משפט שכל אישה מחכה לשמוע, השבח על כך שאינני אישה
יום נפלא אחייייייי האה מיני, חד תאי, האמבי לחלוטין
ממני
שת'געגעה עד מאוד לישירותך הנדירה. ובכלל
לא חשוב, אך תלוי אני כאן בכדי להנות, אז חייבת לנקות שסטומים.
חיבוקים
אני
בחיים לא חשבתי עלייך בהקשר מיני. רק טהור. סורי.
יקירה, אגיד לך משהו שאת בודאי יודעת, שברגע שנחשפים אל העולם
יש כל מיני אנשים שם ולא כולם בראשך ובטעמך,זה ההפסד,
אבל הרווח שלך הוא הרבה יותר גדול: שחרררת, פירסמת, הצטלמת
ואפילו קיבלת הרבה אהבה,
כל היתר ממש לא חשוב.
מוזית זה בעבורך♥♥♥♥♥♥קבלי את כולם כאחד.
ארמנדדדדדדדדדדדדדדד
אני מוצאת שאני כל כך מחכה למוצא פיך, כי הוא נעים, שנון, קריא , קליל, מעמיק בדרכו ועונג צרוף
אז כיף לראותך כאן גם אם אני רק המקרה השני היום ש....מה בעצם?
והשיר, איזה שיר מענג, נורא נורא יפה רונה וגידי ככה...
אז כיף שקפצת חבר
ליל מנוחה ...ובלי תמונה? האם הכל כשורה? אתה ב"יום ללא תמונה"? בה המלל ממלא את שארית החלל שנותר מיותם?
:))) רגע אמרת שאתה לא בדיכאון? אז כנראה שאתה מדוכדך...מעט, בזעיר ענפין, דיכדוכוני, אפילו דיך קטן.
אז שולחת לך חיבוק ענק.
אוהבת לקרוא אותך...
הנה חזרנו לנושא הבחירה
וגם היא מבורכת
ותודה על הדיון, מרתק, אותי בכל אופן.
שם דגש
אצלי זה הפוך
ולדעתי לכולם זה ברור
חחחחחחחחח אתה אדם ממש סקפתי ואולי הוא מוטיב חוזר וזה אללה כיפאק
אני מבינה אם כן שזו תמונת אילוסטרציה אצלך בפרופיל ושאינך באמת שם דגש על מה ומו, תלוי הפוך מצומצם או מורחב, ברור או מופשט וגם בלי ואם כך הוא הדבר, אני חושבת שזה מבורך חרף הגאלה שלי כאן.
לא הייתי עושה עניין מאיך אחרים תופסים אותי
עם תמונה, תלויה הפוכה מצומצמת מורחבת ברורה או מופשטת
וגם בלי
ובכל זאת את בחרת לכתוב על זה...
חופש הכתיבה
אולי?!?
מאיה עשית לי ת'יום, שמחה מאוד שלא דיברתי על עצמי בלבד.
יום ושבוע מופלא לך חברה
גלית
והגיע הזמן לומר: לא כל הנוצץ - זהב, ולא כל מפרסמת תמונותיה - מרמלדה נואשת לקשר, דווקא ממש אוהבת את המבנה הנוכחי של חיי ו...יווו זו הולכת להיות סנסציה
כמה נכון מה שכתבת
במיוחד זו זאת שנגעה בי.
פוסט אמיתי נוגע ומרשים.
שלומי , צריכה אותך ובאשר לכוכבים שישארו "הכוכבים של שלומי"
תבוא נטורל, זה הכי כיף בעולם.
אחי, אוהבת.
לאחר בקשה לבבית ומלאת אמפטיה שכזו, איך אעזוב, איך?
אני כאן!!!
גלית היקרה
חופש הביטוי וחופש השיתוף שלך הם
ויפה כתבת יש לך את בסיס האם והבסיס הזה הוא משפחתך
אך מידי פעם את יוצאת לגיחה עם המטוס שלך לשחקים
ושם את פורקת את התובנות שלך ואת מציגה אותך במלוא מובן המילה
הרגשתי האישית אלייך היא הרגשה שאת לי ממש אחות ואני מקווה שגם את מרגישה כאח כלפייך
והנה ללא שום קשר ביולוגי או גנטי צצים להם אחים ואחיות חדשים
וזה היופי שבדבר.
ואני ללא ספק בורכתי באחות כמותך
באהבה שלומי ( אזלו כוכבי אשוב לככב )
למרות שאת הכוכב האמיתי
כל עוד את לא בורחת ונעלמת אז מבחינתי הכל בסדר.