הפוסט של צ'

הגיע הזמן לישון !!!! ואני מתחילה לפתח חרדה.

איך יעבור לי הלילה? איך אני יתעורר בבוקר? איך אני מושכת עוד יום עבודה?

אני שונאת את הלילה... כבר משעות השקיעה, המוח שלי לא מתרכז בכלום, רק בשאלה איך עוברים את הלילה? איך מתמודדים? מה? ולמה לזאזאל זה קורה לה?


היא מתפקדת בבית הספר בצורה יוצאת מהכלל, הציונים טובים מאוד (למרות שניכרת ירידת מה בלימודים), היא מקבלת את כל החום ואהבה, משחקת כמו הילדות בגילה, ונראה שהכל ממש בסדר, נורמלי לחלוטין. עד ש.....

עד שמגיעה שעת השינה !

כואב לי לראות אותה, מתפתלת, בוכה, מפחדת, צועקת, דופקת על הדלתות ממש מבועתת.

היא רק בת 9 ! ילדה יפה וחכמה, אבל חרדתית ומפוחדת.

כל לילה אותו סיפור.. החרדות הכלליות האלה, משהו לא מוגדר:

- כשאני אהיה בצבא אני אמות.

- אבל את לא חייבת להתגייס אני אומרת לה...

- אבל אני אמות. אני יודעת.

- את רק בת 9. אולי עד אז לא יהיה צבא.

- תישני איתי. אני פוחדת.

- אני ישנה הלילה במיטה שלי. מדליקה לך אור ומוסיקה שמחה כל הלילה. תחשבי מחשבות חיוביים, תציירי דברים טובים, תקראי ספר מצחיק. אבל את במיטה שלך.

- לא ! אני לא רוצה להיות לבד. אני פוחדת.

- ממה את פוחדת?

- אני לא יודעת. אני פוחדת. אסור להשאיר אותי לבד. אני ימות.

- את לא תמותי. כבר חודש יש לך מחשבות כאלה ולא קרה כלום, ולא יקרה כלום גם הלילה. תישני.

- (בכי קורע לב, רעידות בגוף, חיוורון מבהיל, והיא מחבקת אותי ולא נותנת לי לקום מהמיטה) אני מתחננת, בבקשה !! אל תשאירי אותי לבד. אני מפחדת !!!

אני כבר לא מסוגלת להתמודד:

היו פסיכולוגים שקראו לזה מניפולציה.

היו כאלה ששיחקו איתה בבובות, בציורים, בדימויים.

יש את אלה שאמרו לי לנעול את דלת חדרי ולהתעלם מהצעקות ומהבכי.

יש את זו שאמרה לי לישון איתה בלילה.

הטיפול בשניידר, לא עוזר.
 

כל הקמעות והסכינים והמלח של הרבנים, לא עובדים.

ואני?

אני תקועה בעוד לילה לבן.

אני רוצה לישון. רק לישון. לשים את הראש ולהירדם לילה אחד שלם בשקט, בלי הפרעות בלדי דאגות.

אני לא יכולה.... הילדה מרוסקת !

כבר כמעט שנה שאין לי חיים. כל לילה מחדש חוזרות החרדות. רק לפני השינה.

היא בוכה היא נקרעת וקורעת אותי.

הבית מתפרק, הזוגיות מתמוטטת, אני לא מתפקדת כאמא, כאישה, בעבודה.

אני נרדמת במהלך היום, שקלתי לקחת כדורים מעוררים אבל אני פוחדת להתמכר.

עוד יפטרו אותי בסוף.

אני מותשת, שבורה, נואשת.

אני רואה אותה מאבדת את שפיותה ונגמרת.