ליהוגים
נראה לי שהבלוג הזה יעסוק בכל מה שבא לי לי לכתוב באותו היום. לא רוצה להיכנס להגדרות מצומצמות
פוסטים פופולאריים
-
גברת, רק ניסיתי לעזור
7/8/07 | 941 צפיות
-
לבד על הגג- שבתות וחגים (וגם ימי חול)
2/8/07 | 1103 צפיות
-
Never Again
11/10/07 | 1041 צפיות
-
אתה פה חסר לי
22/7/07 | 1320 צפיות
-
בלוז לביצית מבוזבזת
15/9/07 | 1150 צפיות
-
ד"ר בגנו מצלצל לא רע
11/7/07 | 996 צפיות
פוסטים אחרונים
- בצורת בעיר הקטנה 1/8/09
- השיבה 31/7/09
- she's a small wonder 26/10/07
- In Your Face 25/10/07
- לדשא של השכנה יש כרטיס טיסה ללונדון 23/10/07
- פיסת אושר מתפוררת 18/10/07
זה לא אתם, זו אני
יש לי נטיה מחורבנת ובלתי מוסברת להיות מגעילה לאנשים כשעוברת עליי תקופה מסריחה בחיים. הבעיה העיקרית בנטיה הזו היא העובדה שמי שחוטף הכי הרבה הוא דווקא הקומץ הקטן של אלו שבאמת אכפת להם.
במקום להאחז בהם, לשאוב מכוחם ולנסות לנתב את המחשבות והרצונות שלי למקום חיובי יותר, אני עסוקה בהתנצחויות.
אני עצובה. אין מילה אחרת, מתוחכמת יותר לתאר את הלך הרוח שלי. פשוט עצובה. כולם אומרים לי להכניס את עצמי לפרופורציות ולהבין שהצרות שלי ממש ממש מזעריות. אני יודעת שכל הדברים הללו נכונים, אני יודעת שאני לא מחדשת או ממציאה משהו שאנשים בכלל ונשים בפרט לא עברו לפניי. ובכל זאת.
מעצבן אותי שאני לא מצליחה לשלוט על עצמי, אני רבה עם כולם, מתנשאת, מתווכחת, עוקצת. למען השם, למי זה תורם? הרי בסופו של דבר אני מעוררת את חמתם של מי שכן דואגים לי ואוהבים אותי וכל העניין מביא למפח נפש גדול יותר עבורי.
מרתיחה עוד יותר היא העובדה שאני נותנת לדברים שעוברים עליי בשבועות האחרונים לבאס אותי כל כך. אוקיי, אז חשבתי שמצאתי מישהו מיוחד שיאהב אותי ויקבל אותי כמו שאני ויהיה לנו הכי כיף בעולם יחד. אז חשבתי!
אז רבקה עזבה. ידעתי שהיא עוזבת והחיים גם ככה רצופים פרידות, אז מתמודדים!
אז אני הולכת לראות דירות שותפים ולא מתקשרים אליי חזרה. אז במקום לומר לעצמי "לא נורא, הפסד שלהם", אני נכנסת לתסריטי אימה על מגורים ברחוב כשהחוזה שלי יסתיים או גרוע מכך, חזרה לחדרה.
אני כל כך רוצה להיות מסוגלת לומר "הכל יסתדר, יהיה בסדר את תראי". אני רוצה להאמין, בלי שמאלץ וקיטש של סרט בהולמרק שאני אמצא דירה עם שותף או שותפה מגניבים שיחשבו שממש כיף לגור איתי, שתהיה לי עבודה מסודרת ומספקת ושאנשים יהנו מהכתיבה שלי ושתהיה לי אהבה. לא חייבת להיות בעלת מימדים אפים, לא צריכה להראות כמו רומן רומנטי למשרתות. אני לא סקרלט שמחפשת לה איזה רט. היא פשוט צריכה לעשות לי ולאדם שאיתי טוב.
אבל לפני שכל זה יקרה, אני רוצה לומר סליחה. לכל מי שחוטף ממני בזמן האחרון ובכל זאת נשאר בסביבה ודואג.
זה לא אתם, זו אני.
|
תגובות אחרונות
-
ש.ב. אילת
בתגובה על
-
ג ז ר
בתגובה על
-
חומר חוצני
בתגובה על בצורת בעיר הקטנה
-
רפאל7
בתגובה על
-
y2work
בתגובה על השיבה
-
שי שמש שי
בתגובה על איך הכניסו אותי למיטה וגרמו לי להרגיש כמו זבל
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זאת לא את, זה אני
את ההשראה (אולי, לא ממש זוכר, יתכן)
בכל מקרה תודה
.
חברים הם האנשים שמסוגלים להכיל מאיתנו בדיוק את מה שאנחנו יכולים להכיל מהם.
.
להבדיל ממקרים אחרים בהם אי אפשר לקבוע נחרצות אם זה את או הם, במקרה הזה זה ברור. זה בהחלט את.
סיטואציה מתאימה , אם כי מסוכנת קצת לבדוק גבולות בחברות. לגבי המשפחה... נו לא את בחרת אותם ולא הם אותך. כאן הבעיה פחות מלחיצה.
גם אני
ותודה... לצערי הפכתי לאחרונה לסוג של מתבודדת. אולי זה יצר ההישרדות שלי מפעיל את עצמו ושומר עליי
אני עוד אחזור!
בובה בשביל זה יש חברים.
אני מקווה שהתקופה הזאת תעבור ממש בקרוב ושדברים יתחילו להראות טוב יותר. הבית שלי תמיד פתוח בפנייך :)
אולי זה לא היה ברור מדבריי אבל התייחסתי גם למשפחה שלי שחוטפים לא פחות- ואולי אף יותר אני מרשה לעצמי
כן.. אני מניחה שקשה לראות את זה שאתה יותר מדי עסוק בחרא של עצמך
אני מקווה שלא תפקע סבלנותם עד שנגיע חזרה למעלה
את מתעסקת בסביבה כל כך הרבה... למה ?!
את החשבונות שלך תעשי עם עצמך, מה זה "הסביבה של האנשים הקרובים, הם אלה שחוטפים".. למה אני צריך לחטוף ממך..
אם היית חברה קרובה שלי.. הייתי עושה לך יישור קו עם עצמך, כדי שתביני שאת כל הבעיות שלך ואת כל הדברים שמציקים לך את יכולה לדחוף בתוך קופסה קטנה שתעשי לך בה סדר..
ואם הבעיות שלך מזעריות או לא זה לא ניתן למדוד על פי הסביבה... יכול להיות שבשבילך אם הפרנץ' בציפורניים נדפק זה סוף העולם או אם האוטו במוסך ואת לא רוצה להתנייד בתחבורה ציבורית ייתכן מאוד שבשביל בן אדם אחר זוהי שגרת היום יום בעוד שבשבילך אנשים צריכים לעמוד בשורה ולחטוף.
בנוגע לבחור שחשבת שמצאת !!!! (שימי לב לטעות)
חשבת....
מחשבות באות והולכות.. לא חושבים שמוצאים מישהו... צריכים לדעת שמוצאים מישהו.
ברגע שאת חושבת שמצאת מישהו יומיים אחרי זה את גם יכולה לחשוב שוב על מישהו... אחר !
הייתי יכול להמשיך כל היום אבל אני אשמור את זה ליום אחר.. או שתרגישי חופשי לפנות אליי.
זה חברים הם יקבלו אותך שאת בכל המצבים...
אני בטוחה שגם את סובלת מהם לפעמים ולא סופרת את זה.
יקירתי, חברים זה לא משפחה...
חברים נמצאים כי כך אנו והם בחרנו!!!
ומהטעם הזה- הם אוהבים אותך גם למרות ולא רק בגלל
בשביל זה יש חברים, לא?
בסופו של דבר תמיד הקרובים אלינו חוטפים את הכל.
אני מקווה שלפחות הם יודעים שזו רק תקופה וזה עובר.
אגב, זה באמת ככה, פעם אנחנו למטה פעם למעלה. יהיה בסדר!