חשיפה ראשונית
לכל חבריי! חבריי (?) כולכם ביחד וכל אחד לחוד,
לפני זמן לא רב, חבר יקר, גרר אותי כמעט בכפייה, לתוך רזי עולם האינטרנט. כך נגררתי באיחור רב ובהסכמה מלאה, בסופו של דבר, לתוך המאה ה-21... הטכנופוביה...
לפני כשלושה שבועות לערך, החליט כנראה שאני מספיק חכמה, סקרנית, מעניינת ומתעניינת, בכדי להצטרף לקהילה האיכותית והמשובחת של קפה דה-מארקר.
כמובן שהוא עצמו פתח לי כרטיס משתמש, החליט מה יהא הכינוי שלי (אותו אשאיר) וקבע שאם אני רוצה שיתייחסו אליי בכלל, אכתוב גיל צעיר בהרבה מגילי. לצערי נגררתי... והסכמתי.
בתי אגב, בחרה עבורי את שם הבלוג ואת התמונות שילוו את כרטיס המשתמש והבלוג, לדעתה השם והתמונות מאוד מייצגים אותי ואני ברב ענווה מזויפת, קיבלתי עליי ברצון רב את השם, התמונות והמחמאות...
בזמן קצר זה, רכשתי לי מבחר משובח ביותר של חברים וירטואליים, הגבתי לבלוגים, לשירים, למאמרים, אך דברים שכתבתי בעצמי בבלוג נעלמו לבלי שוב כאילו נעלמו לתהום הנשיה... אין לי מושג איך זה קרה! אם מישהו יודע היכן היא אותה תהום, יועיל בטובו ללמדני כיצד להעלות את מילותיי ולחלוק אותן עמכם.
מכם חבריי, קיבלתי תשובות מקסימות, פרגון, סקרנות להכירני ואף מעבר... וזה ממש נפלא, מעשיר ומעורר השראה, אך בהיותי אדם (טוב או רע) איני יכולה לחיות עם השקר. ואף "דאגתי" לא להיות זמינה לצ'אט עד שאחליט כיצד לנהוג ואיך לתקן את המעוות.
ובכן חבריי (?) היקרים, גילי האמיתי הוא הרבה יותר גבוה
אני מרגישה מצוין, נפלא ומלאה חיוניות בגילי זה - המופלג! למען האמת מעולם לא חגגתי, שמחתי ונהניתי כפי שאני חוגגת את חיי כיום. מתפרנסת בכבוד, משלמת מיסים (הרבה), נוסעת, מתניידת, רוקדת בטירוף - גם כשאני לבד בבית, מציירת, מפסלת, צורכת תרבות לכל סוגיה, קוראת המון, הרצאות, שירה בציבור, הצגות, אופרה, קונצרטים, מטיילת בארץ ובעולם, מקובלת, מחוזרת, מחבקת, אוהבת, נאהבת, חושקת ונחשקת...
הסתרת הגיל מבחינתי, מיותרת לחלוטין ושואבת ממני אנרגיות רבות מידי.
ועתה חבריי (?) היקרים, מי שלא מתאים לו, מוזמן לאחר כבוד לנתק את החברות (?) בינינו.
אני מאמינה שאשרוד...
ומי מכם שיישארו, אחבק בחום ואהבה ואחלוק עמכם מחשבות, רגשות, סיפורים של יום-יום וכאלה שלא ייאמנו (אמיתיים כולם) קצת אורך רוח והדברים יצאו ויגיעו.
אם וכאשר יהיו לי כוכבים, אשמח לעטר אתכם בהם.
מחבקת את העוזבים והנשארים,
שלכם
|
וזה מה יש !!!! 
.