פרופיל
הִתְפַּיְּסוּת
| ציור של Belin Kreuzberg
בְּחֶדֶר רָחָב כְּתָלִים לְבָנִים מַבָּטים בּוֹהים בַּתִּקְרָה בֵּין סוֹרְגֵי חֶמְלָה.
"אֲנִי אִתָּךְ. אַתְּ פּוֹחֶדֶת?"
מַבְרִישָׁה שְׂעָרֵךְ
עוֹרֵךְ מֶשִׁי מְקֻמָּט. עֵינַיִם לֵאוֹת תָּרוֹת אַחֲרַי, מְבַקְּשׁוֹת בַּסֵּתֶר לִשְׁאֹל דָּבָר.
הו, אֲנִי זוֹעֶקֶת מִבִּפְנִים "כְּבָר סָלַחְתִּי, סָלַחְתִּי לָךְ אִמָּא!"
|
פוסטים אחרונים
- עוגת שוקולד אוסטרלית 23/3/13
- הַסְּתָו שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת 30/10/12
- אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֶליךְ 9/9/12
- אלונה (לוני) ריעני הלכה לעולמה 8/8/12
- החתונה של מאיה - (פרק 3) 7/1/12
- החתונה של מאיה - (פרק 2) 23/12/11
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לולה יקרה,
השיר הזה נוגע חזק, עמוק מאוד ופתוח לדעתי לכמה וכמה הסתכלויות.
האם המזדקנת המעוררת הזדהות וחמלה בקרב הבת, המתבוננת בה
ורואה את עצמה בה. בהזדהות הזו אין דבר שלא ניתן לסלוח עליו.
ובמעגל נוסף אני רואה אישה המתבוננת בעצמה, בבגרותה ומתוך התבוננות
בוגרת היא מזדהה עם אמה ורואה אותה בעיני רוחה
חווה את חוויית ההזדקנות המכאיבה. מתוך כך יש כאן מחילה, שהיא למעשה
מחילה עצמית.
מצוין *
תודה נעמה על תגובתך והביקור.
סופשבוע נעים,
לולה
תודה יהודית על התייחסות ועל קבלת הפנים.
ריגשת אותי בהבנתך העמוקה את ההתפייסות הזאת.
סופשבוע נעים,
לולה
סורגי החמלה. שיר כואב ומעורר הזדהות
*
נעמה
הו, אֲנִי זוֹעֶקֶת מִבִּפְנִים
"כְּבָר סָלַחְתִּי,
סָלַחְתִּי לָךְ אִמָּא!"
זה לא רק פיוס, זו הפנמה עמוקה והשלמה מלאה בקבלת טעויות העבר שהעיבו על היחסים ביניכן. הסליחה שלך היא התפייסות עם עצמך, איתה ועם החיים. ברוכה הבאה לקפה*
תודה רון על תגובה כל כך מרגשת
תודה רבה עופרה :)
תודה אחשלום. יש לך ראייה מעניינת.
תודה נתושק`ה. הביקור שלך תמיד משמח אותי :)
תודה דן
תודה עודד
תודה מיכאלשיר של מבט על הזמן ובו הדממה היא היחידה המסוגלת ללטף את מה שהיה ואהבנו,
מעין פגישה עם האדיר שהזעיר ונחרט קמטים ונצבע גורלות , אותו זמן שמצהיר כי האביב לא ישוב עם ערגותיו הישנות, ולא פרחים , רק מילים וליטופים משכחות כאבים, להביט בזמן צועד צעדי מסתורין ומעוות ופוגע ומוחק את שורשי היופי הישן.
"ואישה דאוגה מחליקה את מצחה מול עדני חלונה ובוכה כאבים של אתמול".
שנסלח ונסלח...
רגעים נוגעים, סיטואציה של חיים שלמים.
סוג של חווית "העברת הלפיד".
עצוב, טבעי ונוגה.
משי מקומט.
"עורך משי מקומט"
כמה יפה!
ההתפייסות הזאת היא אחד הדברים הכואבים והיפים ביותר
שנשארים לנו
*כוכב אחד אמיתי
בכל סליחה הבאה ממקום כן, יש משהו אלוהי.
שיר נוגע.
*
תודה שוקי
תודה צבי, אם הצליח לגעת, זה טוב :)
תודה גליתוש
שיר מלא בחמלה.
נאה.
שוקי
סליחה..לאמא..
נגע בי
צבי מכבי
המבט האילם, הדיבור האילם, יש משהו חזק מאד כשהדברים נאמרים ללא מילים.
ותודה לך תמר על המילים.אוי ואבוי, על זה אני מנסה לא לחשוב יותר מדי, אחרת לא יכולתי להיות אמא... (:
"מַבְרִישָׁה שְׂעָרֵךְ
נוֹשֶׁקֶת לְפָנַיִךְ הַחִוְּרוֹת,
נוֹגַעַת בִּכְאֵבֵךְ וְתוֹהָה -
כֵּיצַד הִתְפּוֹגֵג יָפְיֵךְ. "
הזקנה הכואבת של אימא
מביאה איתה את הסליחה
שחשבנו שלעולם לא תבוא.
כל כך מוכר!
כל כך נוגע!
תודה לך, לולה*
כן תמר, ועדיין לא ידוע על דור ההמשך :)
תודה
השאלה הזו, שהאם לא שואלת והתשובה שהבת לא עונה, מהדהדות בי. מזכירות לי את הסליחות שכבר סלחתי ואת אלו שעלי עוד לסלוח. כמה חמלה, כמה עצב. תודה לולה.
תמר
זה היה תהליך שהגיע לידי סיום לאחר כתיבת השיר.
תודה רחל על המילים.