אני פגועה, מאוכזבת יותר מהכל.. איך הוא הצליח לעבוד עלי ככה? ואם לבחור כזה אי אפשר להאמין, אז למי כן? כולכם שקרנים? כולכם רק עושים הצגות? יש מישהו ביניכם שבכלל מחפש קשר רציני? או שיודע מה הוא מחפש?

הוא הצליח להפיל אותי, גם התאהבתי בו, וגם כשנאלצתי להפרד ממנו. 

עברו שלושה ימים, היום בעבודה עוד בכיתי, וכשדיברתי עם אמא ויורם התאפקתי שלא לבכות. ואז יורם אמר שאני בונקר. שאני לא יכולה לשמור הכל לעצמי ואני צריכה לדבר. ושאם יהיה צריך להחביא משהו חשוב, או להתחבא במלחמה חס וחלילה, אז שאפשר להכנס אלי.

אבל עכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב, חוץ מברגעים שאני נזכרת בחיוך הכ"כ יפה שלו, והעיניים שלו כשהוא מסתכל עלי, וכ"כ רוצה לראות אותו שוב. לדבר איתו, אולי לא הבנו אחד את השניה? אולי הוא סתם נלחץ ממשהו ועוד אפשר לעשות משהו? ואז אני נזכרת שהיו סימנים שבחרתי לא להתייחס אליהם. ודפקתי את עצמי. הייתי עיוורת. ואז אני מתחילה שוב לבכות... "זה לגיטימי".

הנפילה הזו, עוררה הכל שוב. וצבעה הכל בשחור פחם. את החיים, את חיפוש הדירה (או בכלל מעבר דירה), את העבודה ואת הנפש. את מצב הרוח. ידיד אמר לי שאני נקשרת מהר מדי לאנשים... חודש זה מהר מדי? חודש שבו הבחור עושה לי רק טוב ולא מראה סימן רע (לפחות לא סימן כזה שאני בוחרת להתייחס אליו)? אז אולי אני צריכה להגיד תודה על שהיה לי חודש עם מצב רוח טוב. עם קצת אופטימיות משעממת.

לפחות הגעתי להחלטה חדשה בזמן הזה, החלטה כמעט בטוחה אני עוד צריכה לעשות בירורים. אני אלמד אמנות. כי זה כיף לי, כי אני אוהבת וכי זה מעניין אותי. וכי אלוהים יודע מה אני אעשה עם זה אח"כ. ואני בכלל לא מאמינה באלוהים. 

למה לי?