כותרות TheMarker >
    ';
    0

    חלומות על פינלנד

    0 תגובות   יום ראשון, 10/5/09, 22:55

    הארץ  04/03/2009

    מאת אלוף בן


    יש הרבה סיבות להישגים הדלים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ומדעים, אבל הסבר אחד בולט בפשטותו: מערכת החינוך הישראלית אינה חותרת להצליח במבחנים כאלה. "קידום ההישגים הלימודיים" מופיע במקום ה-12 ברשימת היעדים של משרד החינוך.

    מצבה של מערכת החינוך מזכיר קבוצה שעלתה למגרש בלי להתאמן, ואחר כך מתפלאים שלא זכתה באליפות הליגה. ההישגים הנמוכים לא ניכרים רק במבחנים הבינלאומיים: מערכת החינוך מתקשה להעלות גם את שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שאינו מגיע אפילו למחצית מהתלמידים, למרות ההקלות המתמשכות ברמת הבחינות.

    הוויכוח על איכות החינוך מעמת את חסידי הניהול "העסקי", התומכים במדידת הישגים ובתגמול מורים על פי התוצאות, עם ארגוני המורים, שדורשים תוספות שכר וכיתות קטנות יותר. חוקרי החינוך אומרים, שאיכות המורים היא הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים, אבל יש מחלוקת איך מטפחים מורים איכותיים.

    מערכת החינוך היטלטלה בשנים האחרונות מגישה לגישה. השרה לימור לבנת מהליכוד מינתה את ועדת דברת, שהמליצה על המודל העסקי, על בקרת הישגים ועל שכר דיפרנציאלי למורים. ארגוני המורים ראו בדו"ח דברת תרגיל לשבירת כוחם, וסיכלו את יישומו. השרה יולי תמיר מהעבודה התמקדה בהוספת משאבים והקטנת הכיתות. הסתדרות המורים הצטרפה למהלך שלה ("אופק חדש"), שבתוך שנתיים יקיף את כל מערכת החינוך היסודי. ארגון המורים העל-יסודיים התנגד ונותר במריו.

    תמיר מאמינה בשינוי יסודי מלמטה, ולא בהכנה ממוקדת למבחן בינלאומי, שמזכירה לה ספורטאי שנוטל סטרואידים לפני התחרות. היא מאמינה שלימוד פרטני, טיפול במצוקות הילדים, הגברת המוטיווציה של המורים ושיפור התנאים בבתי הספר יביאו בהמשך גם לעלייה בהישגים.

    בנימין נתניהו רוצה לטלטל את המערכת מחדש ב"רפורמה ענקית", ובקמפיין הבחירות הבטיח "להחזיר את ילדי ישראל תוך עשר שנים לעשירייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים". נתניהו מציע לחקות את הרפורמה של פינלנד, היחידה במדינות המערב שתלמידיה מנצחים את הילדים הקוריאנים, היפאנים והסינים במתמטיקה ומדעים. הוא לא שולל תוספות שכר למורים, אך בעיניו חשוב יותר לחזק את יוקרת מקצוע ההוראה, על ידי הכבדת תנאי הכניסה. גם רופאים וטייסים לא מרוויחים הרבה, אומר נתניהו, אבל הקושי להתקבל יוצר אצלם גאווה מקצועית. הוא רוצה שבישראל, כמו בפינלנד, כל מורה יחויב בתואר שני לפחות.

    ההבדלים בין ישראל מוכת המלחמות והקיטוב החברתי למדינה השלווה בסקנדינוויה גלויים וברורים. אבל זה לא המכשול היחיד להעתקת המודל. הרפורמה בחינוך הפיני נמשכה כ-40 שנה, ובמחקר שחיברו שלושה ממוביליה, הם הציגו כמה תנאים להצלחתה: השינוי היה אבולוציוני ואטי, ואין לצפות לפריצות דרך מהירות; הוא היה כרוך בהתפתחות מקבילה של מוסדות ציבוריים חזקים, כלכלה פורחת, מדינת רווחה דינמית ושלטון החוק; והכי חשוב: "סביבה פוליטית יציבה היא הכרחית". הפינים גם התמקדו בצמצום הפערים בין בתי הספר שלהם, לפני שהתמודדו מול הקוריאנים.

    נתניהו רוצה לעלות למגרש ולהתחרות עם החזקים, ומבטיח למנות "רפורמטור" כשר חינוך. אבל התנאים שהובילו להישגים בפינלנד חסרים בישראל. כאן אין יציבות פוליטית, המוסדות בקושי מתפקדים, ויחסי העבודה בעייתיים. לכן אין לצפות לנסים, אלא לתהליך מייגע ומשברי. גם בתום הקדנציה של נתניהו לא נהיה בפינלנד או בסינגפור.

    הרפורמטור של נתניהו יזדקק לגיבוי מוחלט מראש הממשלה, כמו שתמיר קיבלה מאהוד אולמרט. הוא יצטרך להיות דיפלומט, ולהגיע להבנה עם ארגוני המורים שטירפדו את הרפורמות של קודמיו. והכי חשוב, יהיה עליו לגלות אורך רוח, ולהבין שכל שינוי שינהיג יוכל לשאת פירות רק בימי יורשיו - ואין דבר קשה מזה לפוליטיקאי שזמנו בתפקיד קצוב.

     

     

    כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      דני נאמן מצטט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין