| בוקר טוב מדריכים יקרים ואהובים, בוקר טוב רבי עקיבא היקר והנפלא. ברצוני לשוחח איתך על ל"ג בעומר והמשמעות שלו. תודה. אילנה יקרה ואהובה עד מאוד בבריאה, שופר המלאכים. אשמח למלא את בקשתך משום שהתבקשת לחזור, להשכים קום, ולהתכתב איתי. עוד ידע גנוז רב אמור לצאת מפיך ודרכך אל העולם משום שלא תמה מלאכתנו בהנחלת המסר של "ואהבת לרעך כמוך".
יום ל"ג בעומר, יום זה של פטירתו של תלמידי האהוב, רבי שמעון בר יוחאי, בא הוא לסמל את הבערה הפנימית היוקדת בנפשו של עם ישראל. את אש התמיד, את "הסנה" הנצחי הבוער ואינו אוכל אשר דרכו התגלה אלוהים לראשונה אל משה עבדו. במושג "עבד" הכוונה עובד של, עובד עם, נאמן ל. ולא כמו הקונוטציות השליליות שדבקות היום למושג זה, כולל חיבור עם "דפוס קורבן". היום הייתם בוחרים ומעדיפים להשתמש בכינוי: "שליח", אשר לא דבק בו טעם של גזילת הבחירה החופשית. ב ר ם, דעי, דעו גם אתם כולכם, כל קהל הקוראים, כי לשליחים, שליחי מצווה, אין באמת זכות בחירה חופשית. ולמה הכוונה? בחירה חופשית קיימת בממד השלישי וניתנת לבני האדם כדי שיבחרו הם בין "יצר הטוב" לבין "יצר הרע". בין דרך האהבה לדרך הפחד. בין האור לבין החושך. בחירה זו אינה קיימת אצל מלאכים, אשר נבראו לצורך שליחות מסוימת. בחירה זו אינה קיימת אצל שליחי מצווה. אצל שליחי אור או חושך, אשר נבראו לצורך תפקידם. ולפיכך, פעמים רבות השליחות "נתפרה" לו לאדם עוד בטרם לידתו וכל קווי אופיו מתגבשים, במקביל לנסיבות חייו, לצורך השלמת המשימה. כזאת גם את, שליחה של אור ומהות אנרגיית אהבה וחמלה רמים. כזה היה גם רבי שמעון בר יוחאי, תלמידי, שליחי, נבחרי ואהובי. כזה גם הייתי אני עצמי. אנשים שנולדים אל תוך השליחות ואינם בורחים מפניה, מנותבים לדרך בחירה א ח ת. דרך ה ד ע ת. דרך ה ח י י ם. המשימה היא: שם ה'. ֹשֵם וגם במשמעות של: שָׁם, וכן שָֹם. ֹ אם וכאשר נתבונן בתמונה הרחבה יותר כמכלול שלם א ח ד, נוכל להבין ולראות כיצד הדרמה של רדיפת השלטון הרומי אחר רבי שמעון בר יוחאי, אילצה אותו לבחור ולברוח להסתתר במערה. הסתתרות זו היא לצורך התכנסות פנימה בלי אשר נסיבות החיים החומריים יאלצוהו להתפנות אליהם. כל זמנו היה מופנה פנימה וכלפי מעלה, להפוך לצינור אלוקי מודע ולהזרים דרכו את הידע. מערה זו היא מערת הבריאה של ספר הזוהר הקדוש, אשר יכול היה להיוולד אל העולם אך ורק דרך ההתבודדות וההסתגפות והצום של רבי שמעון הקדוש. גם פרשת מותי שלי בעינויים קשים, היוותה בגדר זרז רב עוצמה. גזר דיני תלוי היה "כשוט" ממרום המדרבן את תלמידי הדבק בתורתי לברוח על נפשו, לאחר שלא יכול היה לשאת את ייסורי שלי, מורו וחברו האהוב.
צא ולמד, שאלמלא עשו בי הרומאים כחפצם, לא היה דבק הפחד ברבי שמעון, ולא היה בורח, אלא ניצב היה מולם בעוז רוח ואף ביהירות ובחוצפה. אז היו הרומאים דשים בבשרו, ומות עינויים היה גורלו. אזי האנושות לא הייתה מקבלת היא את ספר הזוהר הקדוש, אשר בו צפנים להתאחדות ולהתפתחות כל הגזע האנושי!
כמובן שנוכל להמשיך ולהתבונן בתמונה ממרחק יותר ולומר: אלמלא תמכתי אנוכי במרד משיחי בר כוכבא, בן הכוכב הזוהר, הרי שלא היה מלכתחילה נוצר מצב האלימות והדיכוי בינינו לבין השלטון הרומאי הכובש. וכן הלאה... כל מאורעות העולם כולו, כל גלגל העולם כולו, סובבים בהרמוניה ובסנכרון מלא עם סדר הבריאה. כל האומות משתפות הן פעולה וכן אפשר לומר כי כולם הם כלי משחק לכוחו הגדול של אלוהינו בורא העולם מקדמת עדן. לכל איש יש שם ותפקיד שניתן לו מידי סהדי שבמרומים. האנושות מדורבנת היא על ידי "שוט הפחד" וצומחת ומתעלה על ידי "דרך האהבה". יש צורך כרגע בשתי מהויות אלו לשם הדרבון. לשם העידון. לשם הלמידה והצמיחה.
וכעת נחזור אל ל"ג בעומר. חג זה מסמל הוא את הבעירה הפנימית, את נס המרד, את ניצחון חרות האדם על פני כל גזירות שמד כאלו ואחרות. האש מסמלת היא את ניצחון הרוח על החומר. את הלהבה הקדושה אשר היא מתמירה מכל רע. שורפת, מחטאת, משנה. אש - הלא היא ראשי תיבות: א ה ב ה ש - ש מ ח ה. ובהיפוך אותיות היא הצו: שא. "לא תישא שם אלוהיך לשווא", ככתוב בספר שמות פ', כ',ג'). אש הלא היא בגימטריא שווה המספר א ר ב ע (4) אשר הוא גם: א ה ב ה. ומהי אהבה? אהבה היא סוד וראשית כל הבריאה הזאת. שנאמר: א - אתה ה' - ה' (השם) ב - בך ה- ה' (השם). שלא הופרדו בני האדם מבוראם אלא על ידי התודעה שלהם וחופש וזכות הבחירה החופשית. בחירה זו היא לעתים ב-בריחה אל הנפרדות, אל האנוכיות, אל ההצטמצמות וחוסר הראיה וההבנה כי אתה ורעך אינכם נפרדים זה מזה, בצלם אלוקים נבראתם ומכילים הינכם אותו. והוא מתגלם בכם. והרי כתוב: "ו א ה ב ת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאודך". ורק דרך האהבה היא המביאה אל דרך ומסלול האלוקות וחוסר הנפרדות אשר הוא כמובן ה א ח ד ו ת. תורת האחדות ניתנה לבני ישראל על ידי משה עבדם, אך הם לא יכלו להכילה. יש צורך להכשיר את תודעת המין האנושי כדי שידע ליישם ובראש ובראשונה ל ה כ י ל בתוכו, בקרבו, את תודעת ה א ח ד. "אחד אלוהינו שבשמים ובארץ." ובארץ - אתה ההתגלמות של כבוד האלוהים אשר בצלמו נבראת. לפיכך עליך להתייחס בכבוד, ביראה, בתשומת לב לכל מה שהינך מוציא מדל שפתיך, ולכל הרהורים אשר בלבך. ולהפריד את הטמא ולבער אותו מקרבך, כמו שגם כל המלחמות "החיצוניות" הן ביטוי לאשר מתחולל בתוכך! כל ניצחון, ולא משנה מה המחיר אשר הוא "גובה", כל ניצחון של רוח האדם על הדיכוי חשוב הוא למין האנושי כולו! אל לכם להשלים עם "גזירות" כאלו ואחרות: כלכליות, תחזיות מדיניות, חוקי מוסר חברתיים בלתי הגיוניים בלי ליתן דעתכם על כך שבידיכם הכוח לשנות. אכן, יש צורך במרי. במרידה. במלחמה לעתים, אך אל לכם להיכנע לדיכוי נפשותיכם פן תחדלו מלהתקיים כבני אנוש חופשיים הנושאים את דגל החרות. המדורות מזכירות הן לכם, מאירות את צפני הדנ"א שלכם, את עובדת היותכם במשחק חופש הבחירה, את חשיבות האומץ והגבורה, את יכולת השינוי וההתמרה. "בר יוחאי אשריך", אתם שרים. תאיכם נזכרים. הצפנים שלכם מתעוררים ומגורים... ואתם תמיד תמיד ממשיכים וזוכרים: לא להיכנע לתכתיבים חיצוניים מדכאים!
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח..."(תהילים א')
מברך אנוכי אתכם, כל בית ישראל לצאת לחרות הפנימית הרוחנית. השלב השלישי לאחר: חג הפסח - יציאה פיזית מעבדות לחרות. יום העצמאות - יציאה מנטאלית ומדינית לחרות. וכעת ל"ג בעומר - אל החרות הרוחנית. ואנוכי, רבי עקיבא, הייתי עימכם בנועם, ובחסד, וברחמים, בחמלה ובענווה. ותודה לך, אילנה שליחתי היקרה, שליחת מלאכים ואלוהים בדרך החמלה על תרומתך כחוליה מקשרת בין שמים וארץ. ונאמר אמן.
(תוקשר היום. המשך לתודעת האחד) |