בפעם האחרונה שהייתי באיצטדיון רמת גן ראיתי את צרפת מביסה את ישראל 0-4. היום היה כה מאושר עבורי שהחלטתי לשמרו בזיכרון כפי שהיה - הפעם האחרונה במקום

אנא הבינו אותי, רציתי להיות שם אתמול, אבל מה לעשות, ישנם דברים שמעיקים על הלב. אז הנה: 

דפש מוד הגיעו לשיאם לפני כמעט רבע מאה, כשהשקל היה ממש חדש ובחטיבת הביניים החברים לימדו אותי איך לאונן. אהבתי את בלאק סלבריישן כי זו הייתה יצירת מופת של להקה שידעה מאיפה הדג משתין. חדוות נעורים פוגשת פופ אינדסטריאל אלמותי - משהו שעד אז לא הכרתי

עברו 10 שנים ודייב גהאן חתך את ורידיו ובדרך למכון הגמילה מהרואין חתך גם את מעט החוט שעוד קישר בין הלהקה לבין חיי החברה המדכאים באנגליה, אותם חיים שהצמיחו שירים ולהקות אדירות במשך 40 שנה

מה נשאר היום? אנסה לחשוב. סימפולים שנשמעים כמו נסיון לשחזר את הסינתים של וינס מ-81? שירי מחאה סטייל בונו? אהבות נכזבות? יאוש? עאלק, אפילו לא.

כשמרטין גור יהיה גדול הוא ירצה להיות פול סיימון. טוב, אני רשע, אבל אם כן, כדאי שיקפיץ את רמתו הלירית לאותה רמה גאונית של המלודיות שאותן להקתו יוצרת. נשבע לכם, זה הסוד שלהם. זה מה שהביא בני חמישים פלוס לרמת גן אתמול. זה מה שגרם לי לגרד את הארנק בזמן שעמדתי ליד שער 6 והאזנתי לקולה המטמטם של לואיזה.

אז מה השתנה באותו רגע? כנראה שהרגשתי את הגשר מתחתי רועד. כנראה שהזיתי ודמיינתי אוסטרלים חביבים צוללים לעבר מים ירוקים - ירוקים כמו שטרות הדולר שמזיזים את העולם. נזכרתי בבל וסבסטיאן שנשבעו לפני 3 שנים שלא יבואו לכאן עד שנפסיק להלום בשכנינו השנואים. נזכרתי בכמויות הכסף העצומות ששפכתי על כל מקסי סינגל של דפש עד 85. עכשיו בטח יבקשו שאקנה את הכל שוב על דיסק, או על בלו-ריי, או שאעצור גם ליד קניון איילון ואקנה חולצה עם הדפס I LOVE DM. כנראה שמגיעה לשוקי וייס מחמאה. מרטין, דייב ואנדרו לא ביקשו להשמיד שדה חומוס כדי לרצות אותנו. הם גם לא הביאו איתם סט שלם של טבחים כדי לשדר לעולם מסרים של שלום, בריאות ואושר

אז חברה, יאללה, תלמדו מתום יורק. המציאו עצמכם קצת מחדש, תנו לי סיבה לגלות בכם עניין מחדש. נו, דחילק, אולי אפילו איזה סינגל חינמי באתר? מרטין, יש מצב? 

הייתי שמח לראות את רויקסופ, אם יבואו. הם לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות. אולי אפילו אקפוץ לראות את סוזן וגה בהיכל התרבות. לרמת גן אחזור רק כדי ללטף את ברווזי הפארק. אותו פארק שמלבלב בתוך ביצת המסחריות שבה כמעט טבעתי אתמול