אני חושב שג'יי קיי רולינג היא גאונה במימד הסימבולי הפשוט. זה קצת מפדח אותי שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין את הסימבוליזציה מאחורי הבוגארטים, הדמנטורים, ההגחכה של הבוגארטים והפטרונוס.
לחשוב שיש מיליוני ילדים פוטנציאלים שהיא נתנה להם כלים מעשיים להתמודד עם פחד - להגחיך אותו, ועם עצב ודיכאון (את זה אני עוד קצת צריך להבין בעצמי את התרגום של צביקי בר-הלל למעשית מדוברת לפטרונוס ההוא) שפשוט תשרה הברכה עליה.
גם משהו בזכרוני מקפץ ומוסר לי שהיא בעצמה הייתה בתקופת דיכאון כשהיא הייתה אם חד-הורית ענייה מרודה.
כפרה עליה. |