30 תגובות   יום שני, 11/5/09, 21:12


אז למה חוגגים את ל"ג בעומר?
אלו ערכים נוכל להקנות לחניכינו בכל

הקשור לחג זה?

 

א. כיבוד רכושו של הזולת:

מידי שנה בשנה ישנן מריבות בין ילדים על מקום המדורה ולמי שייכת ערימת הקרשים,

ומידי שנה מתלוננים קבלני בנייה על היעלמותם של קורות חיזוק לפיגומים ולמבנים.
יתרה מכך, הינה התופעה של לקיחת עגלות מחנויות הסופר-מרקט לצורך ניוד העצים,

דבר שנחשב כגניבה ולעיתים קרובות פוגע בעגלה שכן זה לא ייעודה.

ב. החשיבות שבנתינת כבוד זה לזה:

"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס,
וכולם מתו בפרק [בזמן] אחד,
מפני שלא נהגו כבוד זה לזה"לרבי עקיבא היו 24,000

תלמידים. כולם היו גדולים בתורה, אולם, כפי שמספר לנו התלמוד, לא נהגו כבוד זה בזה.

כל תלמידיו של רבי עקיבא מתו במגפה בתקופה זו של ספירת העומר. על החשיבות

הרבה שבאהבת הבריות ובנתינה לזולת, ניתן ללמוד ממאמרו של רבי עקיבא:

 "ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י"ט,י"ח) - זה כלל גדול בתורה".

כאות אבל לאובדן הגדול של עם ישראל, שנגרם עם מותם של תלמידי חכמים רבים

כל כך, נוהגים במנהגי אבלות שונים בימי הספירה: לא מסתפרים ומתגלחים,

לא נושאים אישה, ממעטים בשמחה ונוהגים שלא לשמוע מוסיקה או ללבוש בגד

 חדש.ביום זה (י"ח באייר) פסקה המגיפה, שכילתה בתלמידיו של רבי עקיבא והחל מיום

ל"ד בעומר, בני עדות המזרח נוהגים לחדול מכל מנהגי האבלות.

 אך יש שנוהגים לחדול מדיני האבלות, רק ביום ל"ג בעומר עצמו ואחר כך להמשיך בהם

עד לערב שבועות.

ג. חכמי ישראל:
ביום ל"ג בעומר נפטר רבי שמעון בר יוחאי. טרם פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו,

מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' -

שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית.
על פי רצונו של רבי שמעון בר יוחאי, הפך יום פטירתו, ליום שמחה והודיה,

על השפע הרוחני הגדול שזכינו לקבל בו. הדלקת נרות, אבוקות ומדורות,

 מהווים כעין נרות זיכרון לרבי שמעון וכן באים להזכיר את האור הרוחני המיוחד,

שנתגלה כל אותו יום.  

שיהיה לנו ל"ג בעומר שמח!!

שזכות הצדיק הגדול יגן עלינו!!!

אוהבת אותכם...!


ן
דרג את התוכן: