בתמונה: האוהל של נורי
שאלות וברורים: amosg@shefayim.org.il
אל תגידו לא ידענו מס' 161
ב- 31.3.2009 נפגשו בדואים נציגי הכפר טוואייל אבו ג'רוואל, צפונית לבאר-שבע, עם נציגי השלטונות. זאת לאחר 22 פעמים בהן נהרס הכפר ע"י שוטרים, בטענה שאינו חוקי. בפגישה התברר כי אין לשלטונות הצעה למקום אלטרנטיבי למגורי אנשי הכפר. כמובן שפרט זה לא מנע מן המשטרה להרוס את כל הכפר פעם נוספת, ביום חמישי ה- 7.5.2009. הם לא הסתפקו בהרס האוהלים והצריפים, אלא הפכו גם את מיכלי המים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------- לשלטון אצה הדרך לגבי אדמות שבט אל-עוקבי, אשר סולק מאדמותיו שליד רהט ב- 1951 ע"י הצבא, תוך הבטחה שיותר להם לחזור אליהן כעבור חצי שנה. ההבטחה לא מומשה עד עצם היום הזה. נורי אל-עוקבי, בנו של מוכתר השבט, מנהל דיון משפטי בקשר לבעלות על אדמות שבטו, ובמקביל יושב שביתת יחיד על האדמה, ומנסה למנוע את הפלישה לשארית האדמות. אנשי קק"ל מנסים לנטוע יער של עצים קוצניים במקום. אנשי הסיירת הירוקה מנסים לסלק את נורי, ואחד מהם (גד ביטון) הכה אותו ב-6.5.2009. נורי הגיע לבית החולים, ולאחר שטופל חזר לאדמה.
שאלות וברורים: amosg@shefayim.org.il ------------------- 11.5.09 הזמנה בעקבות ההסלמה והאלימות המופעלים על נורי אל עוקבי הנכם מוזמנים להשתתף במשמרת מחאה מול משרדי הקק"ל. יום חמישי, 14.5.09, בשעה 14:00 רח' על כנפי נשרים 24, גבעת שאול ב', ירושלים. הגעה עצמאית מצורף טקסט דווח ורקע. לפרטים: חיה נח- 052-4269011. יעקב מנור- 050-5733276 11.5.09 הסלמה ביחס השלטונות לנורי אל עוקבי נורי אל עוקבי ובני שבטו מנהלים, מזה שנים, מאבק ציבורי ומשפטי כנגד המדינה להשבת אדמות הכפר אל עראקיב שממנו גורשו בתחילת שנות החמישים ואדמתם נגזלה מהם באמצעות חקיקה מפלה, ובתביעה להחזיר את בני השבט לכפר הולדתם בו ישבו דורות רבים. מזה שלוש שנים, נורי אל עוקבי חזר להתגורר באדמת אבותיו באל עראקיב ומשם הוא מנהל את מאבקו. ישיבתו במקום היא לצנינים בעיני השלטונות ומאז חזרתו למקום הולדתו הוא סובל מהתנכלויות בלתי פוסקות מצד השלטונות, החל מהריסת אוהליו והחרמתם וכלה באיומים, מעצרים ופגיעות גופניות. בעת האחרונה הוסלמה ההתנכלות והקק"ל נכנסה לתמונה על ידי פעולות הכשרת הקרקע עליה נורי יושב ועליה מתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על זכויות הבעלות. נורי התנגד לפעולות החד צדדיות של קביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח בטרם ניתן פסק הדין בבית המשפט. ניסיונותיו לעצור את עבודת הבולדוזרים נתקלה באלימות מצד מנהלי העבודות. בתחילת השבוע שעבר הוא עוכב שלוש פעמים לחקירות במשטרה ושוחרר, ביום רביעי, ה-5 בחודש זה הוא הוכה עד לעלפון בידי פקח של הסיירת הירוקה בשם גד ביטון, ופונה לטיפול דחוף בבית החולים סורוקה. למחרת הקק"ל הביאו עמם גברתנים מחברת אבטחה פרטית שאחד מהם נשא עליו עוזי ואיים לתקוע בנורי כדור בראש כאשר זה ניסה לצלם את רכבם של המאבטחים. השבוע ביום ראשון, 10 למאי הגיעו שני אנשי הסיירת הירוקה שהגבילו את חופש התנועה של נורי אחזו בזרועותיו וגופו על מנת שלא יוכל לעצור את עבודת הדחפורים. המאמץ להתגבר על מתנכליו נתן היום את אותותיו ונורי שב לבית החולים בשל כאבים עזים ברגליו ובעמוד השדרה. נורי שוחרר מבית החולים כעבור שעות לאחר שטופל במשככי כאבים ועם המלצה להמשך טיפול במרפאתו. הדעת אינה סובלת יחס אלים וברוטלי כלפי אזרח המגן על זכויותיו ובפרט כאשר צד אחד מפר את החוק על ידי שימוש באלימות וקביעת עובדות בטרם פסיקת בית המשפט לגבי זכויות הבעלות על הקרקע. רקע: לאחר המלחמה ב-49 רוב בני שבט אל עוקבי גורשו לירדן. ב-1951 הם סולקו בכחש ובהבטחות שווא לאזור הסייג למקום הנקרא ואדי ח'ורה, כפר ללא שירותים מוניציפליים ללא מים חשמל ותשתיות. התירוץ לסילוקם מאדמתם בכפר אל עראקיב היה מסיבות "בטחוניות", ובהבטחה להחזירם לכפרם כעבור שישה חודשים, הבטחה שלא קוימה כמובן. כעבור שלוש שנים המדינה הכריזה על אדמות הכפר כאדמות פנויות ורשמה אותן על שם רשות הפיתוח. על חלק מהאדמות הוקם יישוב יהודי בשם גבעת בר ועל חלק אחר נטע יער קוצני בשם יער השגרירים אותו הם מנסים להרחיב על חשבון יתר אדמות הכפר שטרם נוצלו. כאמור, על זכות הבעלות על אדמות הכפר מתנהל מאבק משפטי ארוך ובצידו מאבק ציבורי נחוש
|