מראה מקום, בורא מקום

העבר שותף בהווה ובעתיד

בדרכים סמויות וגלויות.

תודה עוידד

אגב מראה מקום, תיקון טעות שלי:

ביחזקאל כתוב על מגילת הספר שאכל: "ותהי בפי כדבש למתוק".

בתיאבון...

עוידד יקר

עונג צרוף לקרוא בך

תודה לך

וסופשבוע נעים

זהבית

מלאי הכוכבים אזל

עוד אשוב

כָּאן, תַּחַת עֵץ יָחִיד בַּמִּישׁוֹר הַיָּרֹק,

יְנַמְנֵם הַהֵלֶךְ, כְּבַד-עַפְעַפַּיִם, טוֹוֶה בַּחֲלוֹמוֹ

פִּסְגוֹת-שֵׂיבָה

כתבת את אבא שלי............

"לֹא סִפּוּרֵי גְּרִים, לֹא דֻבִּים וְלֹא זְאֵבִים..."

חייכת אותי בשורה הזו :) ובאחרות הפעמת...

תודה, יום נפלא וסופ"ש קסום

יפה הוא המקום... נעים צילו של העץ הבודד.

שלוות נפשם של אנשיי הפשטות.

יצירה נפלאה עם הרבה חומר למחשבה.

הפסטורליות של החרמון בבית הראשון מעפילה לזכרונות דרמטיים מן העבר.

בבית אחרון, כמדומני, אתה רומז לעלילות הדם שהואשמו בהן היהודים:

כִּי מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם. וַעֲדַיִן יְשֵׁנִים

נַחְנוּ, קְטַנֵּי-אֱמוּנָה, תּוֹעִים בַּדָּם וּבָעֶלְבּוֹן

לְבָרֵא שׁוֹאָה שׁוֹטָה וּמָרָה בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית

תודה,

לולה

עודד,

קראתי שוב ושוב ושוב וגיליתי עוד ועוד רבדים ודימויים מעוררי מחשבה.

תודה!

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ

על פי חכמת הקבלה הר משמעו הרהור,

ואכן, כובד ההרהור הוא ככובד המתבונן בו,

שיר עצוב הטומן בחובו כאב, כאב מהול באמונה.

שמחה לחזור לקרוא אותך שוב איש יקר,

לילה מקסים לך עוידד,

סיגל.

תודה עודד. בקריאה ראשונה נהניתי מהתיאורים של נופי הצפון, שדמיון ופנטזיה מעורבים בהם כל כך יפה. עוד אחזור.

תמר

מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם

והאדם תבנית נוף המקום

ואתה הוא האדם

כל כך יפה ואמיתי כתבת ואני מחוברת

תודה לך  אככב לך מיד שינצנץ 

*

מעבר ליפי הנוף

אני קוראת ביקורת מהדלת האחורית

וכעס על העבר, על דברים נוראים שקרו

אני מרגישה שההלך כואב אל מול הבריאה

ואולי לא הבנתי כלום

כִּי מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם. וַעֲדַיִן יְשֵׁנִים

נַחְנוּ, קְטַנֵּי-אֱמוּנָה, תּוֹעִים בַּדָּם וּבָעֶלְבּוֹן

שירתך מופלאה בעיני..

מתחברת למילים ולמשמעויות המסתתרות.

עוידד -

איזה יופי של תיאורים

ציירת שיר

נפלא בעיניי

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ:

עוידד -

איזה יופי של תיאורים

ציירת שיר

נפלא בעיניי

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ:

פנינים רבות ועמוקות פה ואני

זקוקה לקריאה שלישית ורביעית

מפאת עומקו

אבל

אותו

דְּרָקוֹן טֶבְטוֹנִי מְעוֹפֵף

אני מתה לפגוש בירושלים...

נפלא אתה.

עודד, מאוד ריגש אותי שירך. הוא הזכיר לי כמה שירים שלי מתקופת צעירותי וכמה משיריו של יעקב בסר, אלא שאתה קשרת את העלבון אל לובן השלג של החרמון, אל המקומות האלה של כאן ועכשיו ועשית זאת בתבונה אמנותית עמוקה כל כך שזה פשוט מרגש!

תודה עודד שאתה חבר שלי! נתברכתי בך

תודה ו*

לאה

ושוב,

הצלחת לכשף אותי,

קוסם המילים  הנשגב *

עודד,

כמה יפה התמונה שציירת,

ויפה עוד יותר שמתחת לפסטורליה הזו

יש נוכחות רבה למה שאין כביכול - לגדרות התיל,

לפרטיזנים, להרי השלג ההם באדמה הכבדה של אירופה

(האם ביקור האפיפיור הוא ש...?).

והרי מתחת לכל אבן כאן

מסתתרים העקרבים ההם.

מאוד אהבתי את הפתיחה

 כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ: יִרְאָה גְּדוֹלָה

וכן את הסיום.

תודה!

מירה

המראה מקום שכתבת נפלא

כל המילים מיותרות ..

תודה

עודדי

נוגע כתמיד

עם ובבלי-דעת

 התכתבתי גם עם השיר הזה שלך

בפוסט שלי על השפה הגרמנית והקונפליקט הרגשי

ומתי תגיע לפסטורליה הירוקה האחרת בחיפה......??

ציירת לי נוף

בנופת מילים 

ציירת לי חלקת אלוהים

כי האהבה היא האלוהות הטמונה בנו 

והמקום זוכה לקדושה מאהבתינו 

מראה מקום בוער שקט אין בו .

בהליכה קשה אתה מעביר בי רטט בשיר טעון ומרגש כל כך. *

יפה ביותר, עודד

תמונה מרהיבה ופסטורלית, שהחופש, הגאולה מהלכים בה קסם,

זיכרון האבדן, השכול, התעייה לצד התקווה, הכאב לצד התחייה,

ערכו ההיסטורי של המקום הנצחי המעניק בית וביטחון גם אם צרובים

בו זכרונות כואבים. המראה הזה הוא חד פעמי, אין שני לו.

תודה!

מְכַבִּים מְדוּרָה אַחֲרוֹנָה

בְּיַעֲרוֹת מַחֲשָׁבָה -

כִּי מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם

השירה שלך מדברת...*

עוידד,

כבר השורה הראשונה תפסה אותי בלב.

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ: יִרְאָה גְּדוֹלָה

ובהמשך, ועד הסוף..

וַעֲדַיִן יְשֵׁנִים

נַחְנוּ, קְטַנֵּי-אֱמוּנָה, תּוֹעִים בַּדָּם וּבָעֶלְבּוֹן

לְבָרֵא שׁוֹאָה שׁוֹטָה וּמָרָה

אני מתפעלת מהחיבור הגיאוגראפי-היסטורי-אנושי הזה

תודה לך*

תמר

עוידד יקירי:)

.

אני מבינה שהעלית את השיר הזה

בעקבות ביקורו של האפיפיור בארצנו

והנה אתה למרות מאורעות השואה הקשים

שעברה משפחתך ואמך שהתוודענו אליהם בשירים הקודמים

למרות כל זאת אתה כאן חי וקיים עם ישראל חי

צופה על חרמון סבא

מפייט פיוטיך היפים

משורר !!

תודה

*

}{שטוטינק'ה

עוידד יקירי:)

.

אני מבינה שהעלית את השיר הזה

בעקבות ביקורו של האפיפיור בארצנו

והנה אתה למרות מאורעות השואה הקשים

שעברה משפחתך ואמך שהתוודענו אליהם בשירים הקודמים

למרות כל זאת אתה כאן חי וקיים עם ישראל חי

צופה על חרמון סבא

מפייט פיוטיך היפים

משורר !!

תודה

*

}{שטוינק'ה

בקר נהדר עוידד,

ככה לקום ולטייל בארץ ובנשמה...

נהניתי. כיכבתי.

לְבָרֵא שׁוֹאָה שׁוֹטָה וּמָרָה בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית

איך הכל חמוץ- מריר.

הכל סבבה, אבל תחת-פני השטח...

יש משהו בשיר הזה

שכל כך מתאים ודומה לך...

[כך מתוך אינטואיציה טהורה שלי]

רק טוב ידידי

לולי

תודה על הטיול המקסים שעשית

לי על הבוקר בנופים הקסומים.

 .

ארץ יפה יש לנו.

וזהו.

בְּיַעֲרוֹת מַחֲשָׁבָה, אֵגֶל תּוֹדָעָה, שָׁם

אוֹר רִאשׁוֹן מְהַסֵּס בַּעֲרָפֶל צִבְעוֹנִי

אוהבת את הדימויים

את המשתקף מבעד לעיניך ולנשמתך

את הטבע המשתקף בתודעה

ואת התודעה המשתקפת בטבע

כמו מסע של התבוננות פנימה והחוצה בעת ובעונה אחת.

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ: יִרְאָה גְּדוֹלָה =מזכיר לי קצת בתיאור את מעמד הר סיני[שבועות תכף..]

היטבת לצייר תמונות נוף ותיאורי מקום ומצב......אהבתיייייי*

תודה שרון. מלמדים... קצת...

מקסים..

ומרגש...

אין כמו לפתוח את הבוקר עם שיר שלך..

היטבת לכתוב הפעם...

אוהבת..ורד.

עודד יקירי...

כתיבתך מלאת הניגודים....

אתה מצליח להעביר לי את כל התחושות...

מלוא היופי,טבול בכאב...הנאה ונדידה...

נוף חייך ...ולנו גורדי שחקים פיח ומכוניות לרוב...

תמי

"מְגִלַּת אֵשׁ נוֹסַעַת בֶּהָרִים.

כִּי מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם. "

יחזקאל אכל את המגילה שהושיטה לו יד אלוהים, והוא מעיד שהייתה "כדבש לפי."

טעמתי את מגילתך, עודדי, וכזה היה טעמה, גם אני מעידה.

ומראה המקום שלך עטוף באהבה, לא טבטונית ולא מעופפת, אלא נטועה במקום וירוקת עד.

כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ: יִרְאָה גְּדוֹלָה

יש גם אנשים כאלה....

"כֹּבֶד הָהָר כְּכֹבֶד הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ:"

שורה שמייצגת את ראיית העולם של הפרט...כל כך נכון ומדוייק.

בבוקרו של יום, קראתי את שירך,

ובמחי מלה, העברת אותי למחוז אחר,

בעזרת מכחול מלותייך, ציירת קומפוזיציה שלמה וישראלית.

תודה לך

עוידד כל כך יפה כתבת,

ואני רצה לכבות שריפה בחצר האחורית שלי,

אך אשוב כמובן עם אור ראשון לעמק נוי נקי*

החיבור בין השואה לתקומה

בין יערות הגולה בוערת, לאיש שלג הגולש בפסגות סבא חרמון

בין כלב הקלגסים לכלב הכנעני הגאה

שילוב כשרוני בין עבר להווה

די להיות "...תּוֹעִים בַּדָּם וּבָעֶלְבּוֹן

לְבָרֵא שׁוֹאָה שׁוֹטָה וּמָרָה בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית

בּוֹאֲכָה אֶרֶץ מַה-יָּפִיתָ-עֵמֶק-נָוִי..."

ויש עוד כל כך הרבה בקריאה שניה ושלישית

תודה !

רננה

טוב כרגיל....

אִישׁ שֶׁלֶג עִבְרִי,?

עודד יקר,

אכן הפרטיזנים המכבים מדורה ביער

גרמו לנו להאחזב פיסת האדמה הזאת

ולהלחם עליה עם שכנינו.

אין לנו מקום אחר בעולם

בו נוכל להרגיש בבית.

יפה שוררת,

טלי*

כן, קשה כאן. ויפה. וקשה, ויפה. וכואב, ויפה, ומתוק וכואב.

והמלים שלך - בדיוק את זה מציירות.

בדיוק.

כִּי מַרְאֵה-מָקוֹם בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם

ואתה ציירת ציור של נוף

מלא האהבה התלוייה

רימונים רימונים

על ענפי המטעים.

יישר כויח משורר גלילי.

שוקי