פרק 15  

סיפורו של רמי

אדם עסוק וחשוב, מוקף בהמון אנשים עסוקים וחשובים. אך כשיחדל מעיסוקיו, יגלה שאין לו הרבה חברים. בכלל, להיות חבר זה דבר פשוט ומסובך. והסוד טמון בסובלנות ואהבת הזולת . אם יש את זה ,  לך וגם לסובבים אותך, תגלה שגם אנשים שאין לך אתם קשר יום יומי, יתגלו פתאום כחברים טובים בשעת שמחה וגם בשעת צרה .

הגעתי למשרד מאוחר . שרון קיבלה  את פני בחולצת בטן לבנה , מכנס בד שקוף ובחביבות מאופקת .

"את הולכת לים?" שאלתי בהתלוצצות . אך שרון לא ענתה .

"קרה משהו?" התעניינתי כשראיתי שהיא לא כאתמול שלשום .

"השארתי לך הודעה, לא יכולתה לחזור אלי?" שאלה שרון ודמעה קטנה הרסה לה את הכחול בעיניים.

"אני שמעתי את הודעתך אבל .." . לא הספקתי להמשיך ושרון פרצה בבכי ואמרה:

"אבל היית עסוק . אתה כל הזמן עסוק. אם השארתי לך הודעה כמה דקות אחרי שהורדת אותי בבית , סימן שהיה לי משהו חשוב יותר מהעיסוקים שלך!".

"שרון, תביני, זה לא היה בכוונה. את יודעת שאני אוהב אותך ואם את צריכה משהו , אני פה".

"כן אני יודעת". השיבה שרון בלגלוג.

"נו טוב, עכשיו ספרי לי מה קרה". אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק אבהי, קצת חרמני מצדי.

"לא משנה, הסתדרתי". השיבה שרון והלכה למטבחון בכדי לנקות את הפנים.

"רוצה לבוא איתי?" שאלתי את שרון בכדי לשפר את האווירה .

יצאנו מהמשרד כשזרועי מונחת על כתפיה. הגענו לסטודיו לאיפור וצילום . באותה עת, יורם היה עסוק בלהיות דוגמן לעטיפת התקליטור ולפוסטר צבעוני .

"תסתובב לאחור". קראה שרון ליורם .

"מה לאחור?" שאל יורם והסתובב.

"שיצלמו לך את הישבן". השיבה שרון שכנראה כבר הרגישה יותר טוב .

זה מצחיק לראות את יורם הצנום , עומד מול המצלמה ומנסה להבליט שרירים שאין לו . לאחר מכן יצאנו מהסטודיו והלכנו להסתובב בשוק הכרמל . אנחנו עוברים סמוך לביתה של שרון.

"לא תזמיני אותי לקפה?" שאלתי והצבעתי לעבר בניין הדירות .

"עכשיו אני צריכה שיזמינו אותי". השיבה שרון ולא הסבירה . מצאנו מסעדה נחמדה בנחלת בנימין התיישבנו וחיכינו למלצרית.

"מה מטריד אותך?" שאלה שרון כשקלטה אותי מהרהר בלי מילים . הבטתי בשרון . מוזר , אף פעם לא הבטתי ישר אל פניה בצורה כל כך ישירה בדרך כלל הסתפקתי בהצצה אל ישבנה או אל שדיה החשופים למחצה. אך היום גיליתי את  היופי הנפלא שבה . עיניה גדולות כחולות ויפות , שפתיה חושניות כמו בציור ובכלל , פניה הקרינו אישיות של אישה  ילדה טובה. צלצול הסלולרי קרע לי את חוט המחשבה .

"תפתח ת'רדיו ב  91 FM". צעק יוסי מתוך האפרכסת .

"תשמע את מה שאני שומע ותתעלף!" 

"אין לי רדיו". עניתי ביובש . "מה אתה שומע?"

יוסי התחיל לשיר בליווי רעש לא ברור של מוסיקה : "קחי את גופי / בואי נא אלי/ ....

 יורם משודר ברדיו חבוב , חגיגה באולפן , השדרנים רוקדים ושרים את השיר , זה להיט !!"

אחרי חצי שעה כבר היינו במסעדה של ציון , מרימים כוסות ומברכים זה את זה . בשעה חמש אחר הצהריים סיימנו את המסיבה הצנועה . שרון ירדה ברחוב אלנבי סמוך לביתה , לא לפני שנתנה לי נשיקה ואמרה לי תודה . הסלולרי מצלצל בדיוק כשנתקעתי בפקק ארוך ביציאה מתל אביב .

"הי זו קטי .מה נשמע?"

"הו, בסדר גמור מה שלומך את?" 

"הספקת לחשוב על השיחה של הבוקר?"

"מה, את רוצה שאתאהב בכוח?" שאלתי בחיוך.

"אתה לא חייב , אם אתה לא רוצה . אבל אני ממליצה לך לשנות את הגישה".

"את ממליצה, כל הכבוד. רק שאני לא מבין בשביל מה" הקשתי על קטי בניסיון להתחכם . "בשביל שתוכל להיפגש איתי , חמוד. אמרתי לך שזה יהיה רק לפי התנאים שלי". השיבה קטי בהחלטיות.

"אני חושב שקצת לי קשה לשנות דעה מוצקה כל כך, רק בגלל שאני רוצה להיפגש אתך".

"תזרום רמי, תזרום. זה לא כל כך קשה". השיבה קטי. והמשיכה: "כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?"

"יותר מפעם אחת". השבתי בשחצנות והוספתי: "התיאוריה שלי נכונה עם את עדיין אוהבת אותי לאחר השיחה של הבוקר . בכל מה שקשור לאהבה , אתן פשוט מזוכיסטיות . איך את יכולה לסבול אחד כמוני , אם אני לא סובל את עצמי?" קטי השתתקה המומה מהמתקפה . "תזרום , תזרום את אומרת . אני זורם, ומה יוצא לי מזה?" שאלתי וחיכיתי הפעם לתשובה .

"אהבה אמיתית וכנה". השיבה קטי בלחש .

"אהבה אמיתית וכנה? תסלחי על הביטוי , אבל זה כמו קוץ בתחת . אין אהבה בעולם , הכל זה אינטרסים . את מאוהבת בי , מכיוון שאת לא מכירה אותי . את רודפת אחרי ומציקה לי , בגלל שאת לבד . זה פשוט מעסיק אותך ובטח מעניין אותך להיות פעם אחת עם בחור פנוי , מסודר שמזיין בלי הבחנה את כל מה שזז . אחרי הזיון הראשון את בטח תציעי לי נישואים , בגלל שהספקת לפתח רגשות כלפי . ואחרי שנהיה נשואים שנתיים את תחפשי שוב ריגושים אחרים בחוג לרכיבה על סוסים וכשגם זה ישעמם אותך , את תתחילי לריב איתי ובמקביל תתאהבי במדריך שלך לטניס החטוב , הצעיר והרגיש . אז אל תגידי לי 'תזרום' . אני זורם בדרכי וטוב לי".

"אתה חסר תקנה, אתה פשוט צריך אישה שתנענע אותך". קבעה  קטי.

"יכול להיות שאת צודקת , בינתיים אני עסוק עם מישהי שמנסה לשנות אותי ולא נראה לי שזה ילך". עקצתי את קטי והיא לא נשארה חייבת :

"אני לא מנסה לשנות אותך, אני מנסה לעזור לך ! אז תגיד תודה".

"תודה, את באמת אחלה . אני מודה לך". השבתי בציניות בוטה .

כשסיימנו את השיחה כבר הייתי בחניה שמתחת לבניין בו אני גר . משום מה אני, מוצא את עצמי מסתובב בחוסר נוחות בדירה . אני פותח את המקרר ומוציא בקבוק מים קרים. מסתכל לעבר מדף הכוסות במטבח. להוריד כוס? או לשתות מהבקבוק ? אשתה מהבקבוק . אף אחד לא יכול להגיד לי שאני לא מנומס . אני יוצא עם הבקבוק החוצה ודופק על דלתה של ענת . ענת לא עונה , כנראה שהיא לא בבית . אני נכנס חזרה לביתי . רעש של טריקת דלת , גרמה שאסתכל מהעינית אל חדר המדרגות . בחור צעיר יוצא מביתה של ענת . 'תזרום' , אני אומר לעצמי , "תזרום יא חביבי תזרום" . כוס אוחתו היא  והתזרום שלה. כולם שרמוטות. עכשיו, אחרי שהבחור יצא מביתה של ענת, ציפיתי שתדפוק בדלת, 'להשלמת הכנסה'. לא טעיתי בהרבה. אכן דפיקה בדלת . פ-תו-ח !! אני צועק בקול מהמטבח. הדלת נפתחת לרווחה . שרון נכנסת עם שתי מזוודות . "שרון?!! מה את...." "יותר טוב שלא תשאל". קטעה אותי שרון בבכי.

"אין לי מקום לישון, אז חשבתי ש ...."

 "אין בעיה, תכנסי". נכנסתי לדבריה של שרון והבקבוק עוד בידי .

"קחי תשתי משהו" . אני אומר ונותן לה את הבקבוק.

"אין לך כוס?" 

"יש לי, את יכולה לשתות ככה. אין לך מה לדאוג".

היא לוקחת לגימה ארוכה מהבקבוק . אני נכנס לחדר השינה להחליף לבגד נוח.

"בואי תראי". אני קורא לשרון לאחר שסיימתי. "אני אכיר לך את הדירה". שרון קמה ממקומה. "כאן השירותים וכאן המקלחת, זה חדר העבודה שלי וכאן חדר השינה, את הסלון את מכירה וזה המטבח. תרגישי כמו בבית ואל תחכי שאזמין אותך לאכול ולשתות כי אם תחכי , תמותי ברעב . תקחי מה שבא לך ומתי שבא לך".

"איפה  אני אמורה לישון?" שאלה שרון בסקרנות.

"לא יודע, נראה,  ת-ז-ר-מי, פשוט ת-ז-ר-מי". יעצתי לשרון את העצה של קטי והראיתי תנועות של זרימה עם שתי הידיים .

"בינתיים את מוזמנת להיכנס למקלחת . תתרענני , תירגעי , תחליפי בגדים ו.....ת-ז-ר-מי . אמרתי בחיוך ונתתי לשרון מגבת נקיה" .

שעה !!! שעה שהיא תופסת את המקלחת . אחרי שעה שרון נזכרה לקרוא לי .

"יש לך מכנס וחולצת טריקו בשבילי? הבגדים שלי ארוזים במזוודה".

שלפתי חולצה ומכנס מהארון.

"את צריכה עזרה?"

"לא אני אסתדר לבד". צחקה והושיטה יד אחרי שפתחה טיפה את דלת חדר האמבט . שרון יצאה לסלון . שערה רטוב ומסורק לאחור, בלי איפור ולבושה בחולצת טריקו גדולה וארוכה שהסתירה את המכנס הקצר וחשפה רגליים ארוכות וחטובות . היא התיישבה לידי על הספה בישיבה מזרחית . "את לא חייבת לספר לי מה קרה, אם את לא רוצה". אמרתי וקיוויתי שתספר.

"אתה יודע שיש לי שותף בדירה". פתחה שרון את סיפורה.

"כן אני יודע................. הומו". השבתי וחיכיתי להמשך.

"דו מיני". תיקנה שרון . 

"OK   אז מה?" .

"לי זה לא הפריע, להפך, דווקא התאים לי שהשותף שלי לא מתחיל איתי . חוץ מזה שהוא היה ממש נחמד אלי . בשבוע שעבר הוא נפרד מהחבר שלו , לאחר שחשד בו שהוא יוצא עם מישהו אחר . זה לא כל כך עניין אותי ובתור שותפה נאלצתי לשמוע את גרסתו לפרידה יותר מפעם אחת עד שממש יכולתי להזדהות אתו".

"נו אז מה הבעיה? הוא סיפר ואת בכית אתו אז?" האצתי בשרון .

"אז ? אז כשראה שאני מבינה אותו הוא החליט להתחיל איתי . בהתחלה לא הגבתי כי ריחמתי , אבל כשראיתי שהוא לא מוותר , אמרתי לו בעדינות שזה לא ילך . הוא המשיך לנסות וכשראה שלא הולך לו איתי , הוא הביא חבר אחר לדירה . החבר שלו והוא שכבו  כל היום בסלון . מתנשקים , מתחרמנים והכי מגעיל , הם ניסו לצרף גם אותי לגועל נפש הזה . אתמול הודעתי לו שזה לא יכול להמשך ככה ושיסלק את החבר המכוער שלו מהדירה . ובערב, שניהם החלו להקניט אותי ולהציק . התקשרתי אליך , אבל אתה לא טרחת לענות . קמתי ועזבתי את הדירה וישנתי בבית מלון . היום חזרתי לדירה וכשראיתי אותם שוכבים ערומים בסלון , ארזתי את הבגדים שלי ובאתי אליך".

שרון סיימה את הסיפור עם דמעות בעיניים . 'תזרום' חשבתי לעצמי וחיבקתי את שרון בכדי להרגיעה. החיבוק הפך למזמוז קל ומהמזמוז הקל 'זרמנו' לנשיקות ארוכות וסוערות בכל הגוף . עד כי לא הבחנו בדלת שנפתחה .

"אתה בן זונה!!!"

צעקה ענת בפתח הדירה ומאחוריה עומד אחי הקטן והפלצן שהגיע 'במקרה' לקחת את הג'יפ , לאחר שענת טרחה להודיעה לו שהערב אנחנו נשארים בבית . לא ידעתי מה לעשות ולכן התנפלתי דווקא על הפלצן הקטן 

"מה אתה עושה פה?" התחלתי במתקפה . "ומה פתאום אתה מתפרץ ככה??!!" אחי עשה פרצופים משונים ותנועות עם הידיים ששואלות: 'מה אתה רוצה ממני?' ענת ראתה שאני מתעלם  ממנה , לקחה את עצמה ויצאה החוצה בבכי .הפלצן שראה שהתחרפנתי לגמרי , הראה לי עם כפות ידיו שהנה הוא כבר מסתלק ....

"מי אלה?" שאלה שרון ששכחה את צרותיה שלה .

"לא משנה". הפטרתי והלכתי למטבח, לחפש משהו במקרר.

"אני מקווה שאני לא מפריעה". אמרה שרון בלחש וחיבקה אותי מאחור.

"זה לא קשור אלייך". השבתי, הורדתי את ידיה מעלי וחזרתי לסלון .

"כדאי שנלך לישון". המלצתי בכדי להעביר נושא. "אם לא מפריע לך, אני מעדיפה לישון בסלון". אמרה שרון בכדי להיות מנומסת .

"לא לא לא, את תשני בחדר השינה ואני אשאר לישון בסלון . זה בסדר , תרגישי בנוח".

שרון משכה את עצמה לחדר השינה ואני אחריה .

"אתה בטוח שזה בסדר? כי אם לא ".

"שרון, זה בסדר. תלכי לישון, יש לנו יום עבודה ארוך ומייגע מחר". אמרתי וכיביתי את האור . חזרתי לסלון והתיישבתי מול הטלביזיה .    

אני רעב . אני קם למטבח לחפש איזה חטיף . אני פותח את הארון שמעל המקרר , ערמה של חטיפים שונים מבולגנים עד תקרת הארון . אחרי שבהיתי ארוכות ובלי להצליח לחשוב , לקחתי במבה אדומה . אני מעביר ערוצים בחוסר סבלנות . בערוץ הראשון , דיבורים . בערוץ השני , משחקים . בערוץ שלוש , מראיינים ובשאר הערוצים , על הפנים . בטח ענת בוכה עכשיו . שתבכה !!! או שתקרא לבחור ההוא 'שגמר' אחרי הצהריים . מחר , אם היא תראה אותי , היא תעשה לי פרצוף .    'תזרום רמי תזרום' קמתי והלכתי לחדר השינה . שרון עשתה עצמה ישנה שנת ישרים . חזרתי לסלון . לפחות היא לא נוחרת .  כשהתעוררתי בבוקר , שרון כבר הייתה במטבח . מכינה לעצמה נס וצלחת עוגיות מלוחות .

"יש לך רשיון נהיגה?" שאלתי כי לא ידעתי .

"כן" ענתה שרון והוסיפה: "אמנם מזמן לא נהגתי, אבל אני נהגת טובה . למה אתה שואל?"  "אני רוצה שתפתחי את המשרד בזמן . אני אגיע מאוחר יותר".  

"OK  ". אמרה שרון והלכה להתלבש .

"אני מקווה שתסתדרי עם הג'יפ". אמרתי בחשש .

"אל תדאג, יהיה בסדר". ענתה שרון את התשובה הישראלית הידועה בביטחון רב . שרון נסעה ואני חזרתי לישון במיטתי . יש ריח טוב על הכרית . צלצול הסלולרי העיר אותי בשעה עשר בערך .

"אתה עדיין ישן?" שמעתי שאלה בלי לזהות את קול הדוברת .

"מי זאת?" שאלתי בפיהוק רחב.

"הי, זו קטי. אתה זוכר אותי?"

"תתקשרי עוד עשר דקות". אמרתי, חיכיתי לאישור וסגרתי. מקלחת קרה העירה אותי לגמרי . הפעם קטי התקשרה לטלפון בביתי . עניתי מהטלפון במטבח בלי להרים את האפרכסת.

"אתה לא עובד היום?" 

"אל תשאלי מה קרה לי". אמרתי והתעלמתי משאלתה.

"אני נמצאת על הרמקול?" שאלה קטי בלי להתייחס לדברי.

"כן, את על הרמקול". עניתי בקצרה והדלקתי את הקומקום .

"נו, מה קרה לך?"

סיפרתי לקטי את הפדיחה של אתמול בלילה וסיימתי את סיפורי בהמלצה המפורסמת:

"אני זורם קטי , את מבינה ?! אני זורם" .

"אתה דפוק לגמרי". קבעה קטי .

"אני דפוק?! זה הבית שלי ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות . עניתי בכעס.

"אתה צודק". אמרה קטי וצחקה.

"מה את צוחקת?" שאלתי והספל שזה עתה החזקתי ביד נפל לכיור התפוצץ והתנפץ לרסיסים. "לא כלום". השיבה קטי והמשיכה לצחוק. "אני חושבת שאתה צריך להתנצל. הרי ברור שאתה מעדיף את ענת. לא כן?"

"אני באמת לא יודע . הבעיה היא ששרון גרה אצלי עכשיו ואני לא מתכוון לסלק אותה , גם אם יתהפך העולם". השבתי ברצינות .

"אתה צריך לבחור חמוד. יש לך רק שתי אפשרויות . אני סומכת על כושר השיפוט שלך . אם תסתבך תתקשר ונחשוב ביחד". אמרה קטי וסיימה את השיחה.

אני מתקשר לשרון..........

"תסגרי את המשרד מתי שבא לך כי אני לא מגיע היום". אמרתי במהירות.

"אני צריכה לסדר עוד כמה דברים קטנים". ענתה שרון והוסיפה: "אל תדאג, אני אחזור בצהריים".

אני יוצא החוצה . רציתי לדפוק בדלתה של ענת , אך הבחור של אתמול הקדים אותי ועמד מאחורי הדלת . שרון הגיע הביתה . השעה 3 בצהריים. אכלנו יחד היא נכנסה להתקלח ואחרי שסיימה נכנסתי אני . התיישבנו על הרצפה במטבח ושיחקנו דוקים .

"אני מחפשת עבודה". זרקה שרון לאוויר . הבטתי בשרון והשבתי עם חיוך ממזרי:

"אין לך פנטזיה אחרת?"

"להניח את הכל על השולחן?" שאלה שרון בתמימות חושנית ועוד לפני שהחלטתי כן או לא התפשטנו , התחלנו על השולחן וסיימנו על הספה בסלון . אכן , קטי המסתורית צדקה . היו לי רק שתי אפשרויות ואני בחרתי .

"את אוהבת אותי?" שאלתי את שרון .

"כן" ענתה שרון והוסיפה:

"אני אוהבת אותך, אפילו שזה בניגוד להגיון שלך  :-) ".

"נגד ההגיון?"

"כן"

"מהיכן את יודעת מה ההגיון שלי אומר????" .. ......

לחיות עם חברה צמודה בבית , זה בדרך כלל נחמד . המחשבה שתמיד יש מי שתדאג , עושה טוב. גם אם לפעמים יש קיטורים והגבלה בתנועה , תמיד תזכור ותדע שהיחסים  יכולים גם להסתיים בלי סיבוכים משפטיים מיותרים , כמו אצל זוגות נשואים . חיי הפכו פתאום לשגרתיים . קם בבוקר , נוסע למשרד , עובד , חוזר הביתה ומקווה שלשרון לא כואב היום הראש . כמעט כמו זוג נשוי . שרון מצאה לה עבודה אצל סוחר נעליים אחד , מרחוב נווה שאנן ע"י התחנה המרכזית הישנה . הנקרא בפי העם גם "רחוב הנעליים" . שרון התגלתה כבחורה מאוד חברותית לסובבים אותה . התפלאתי מאוד כשראיתי אותה עומדת בחדר המדרגות ומשוחחת אפילו עם ענת . לפעמים אף חשבתי שהיא יותר מידי חברותית אבל , זה כבר סוג של קינאה שאפשר וגם צריך להתגבר עליה , למרות שזה לא קל. כשהיא נפגשת עם חברים , זה בדרך כלל מתחיל בנשיקות וחיבוקים. בשבילה זה אולי אפלטוני. אבל אני, פשוט לא מסוגל לראות שמישהו אחר נוגע בה . לעומת זאת , אני מאוד נהנה כשחברותיה של שרון מתנהגות כמוה . תמיד יש לי הרושם , שגם שרון קצת מקנאה כשהן מחבקות ומנשקות אותי כשאנו נפגשים . הדעה הרווחת היא , שקינאה מתונה זה דבר בריא . כל עוד שהקנאה נמצאת בסביבה , זה סימן להמשך האהבה . הקנאה גם גורמת למקנא להמשיך ולחזר . אבל , רק עד שזה נמאס . אחר כך כבר מתחילות המריבות האין סופיות והסוף כמובן ברור לכולם . ואולי בעצם לא . אבל , למה לחשוב על זה ?! שרון ואני מתאימים כמו כפפה ליד . ואם אתם לא מאמינים , אתם יכולים לשאול אותה .

    "אני מעדיפה לא להתערב בסיפור" אומרת שרון .

    "אין לך ברירה חמודה , את חייבת " .

    " הפעם אני אספר את הסיפור לפי הגרסה  שלי....".

כן כן ....יש המשך....