איזה כיף לך, חיפשתי ככ להצטרף לאיזו מדורה ולא מצאתי,

גם לא הייתה לי מוטיבציה להקים אחת לבד, כי הבן שלי היה אצל אבא שלו

אז נשאר רק להיכנס לסיפור שלך ולהיזכר בתמונות מהילדות שלי

((:

גם אני חוויתי לילה לבן.

ההורמונים של הגדולה התחילו לעבוד שעות נוספות.

מסתבר שיש איזה ילד...נער...

ושניהם עזבו את המדורה...והיא בלי פלאפון(הוא שבור)

והחמודים האלה מסתובבים ברחובות רמה"ש עד שש בבוקר

ואני ,אמא היסטרית,צילצלתי למשטרה...

מתגעגעת לתקופה שהייתי צריכה לשמש כהורה מלווה..

היום הילדים ענקיים כבר ואין צורך בהורים סביבם...:)

אז אני ראשונה פה!

אצלנו היה מפתיעה היתה טרפולינה ענקית ליד המדורה.

אז כל הילדים התרכזו בקפיצות שמסביבם מהירה מדורה.

לא ההינו צרכים כלום .הגחלים הלחשות הביאו זיכרון ילדות שונה .אבל פה זה מאושר:)))