4 תגובות   יום שלישי, 12/5/09, 19:55

בימים אלה מבקר האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בארץ ישראל, ומכבד בנוכחותו את אותם מקומות הקדושים לנוצרים ביניהם כנסיית הבשורה שבנצרת. כנסייה זו המקודשת לנוצרים, שכן שם התבשרה מרים הקדושה (מריה), על התעברותה הקרבה ובאה. המלאך גבריאל אשר בישר לה על הריונה הקרב, אחז באותה עת, על פי הברית החדשה, בפרח ה"שושן הצחור". זרי "שושן צחור", מעטרים את הכנסייה בסמוך למזבח המצוי במרכז הכנסייה.
לא בכדי נבחר פרח זה לשם ספרה השלישי של הסופרת גלי צבי-ויס, שכן הוא מסמל את הבשורה: בשורה החיים, הבחירה בחיים ובמיצויים, המלווה את הספר במרומז או שלא במרומז.


"שושן צחור", ספרית מעריב עמוד 186:

"יום חמישי, יום ליקוט הפרח המופלא הזה. אחד אחד אספתי אותם מערוגת הגינה שבוע אחר שבוע, ובשישי הנחתי באגרטל. חדר אחר חדר, בתשומת לב מיוחדת, הענקתי אותם באהבה לכל דיירי האכסניה. ניצניהם סגורים מעט עדיין, חבויים, לא מרמזים על הריח המתקתק והמשכר שיופץ בחלל בעוד שעות ספורות. מאז ומתמיד אהבתי את הפרח הזה, כשושנה בין החוחים, כמנורה שבעת הקנים בבית המקדש. שושן צחור – שישה עלי כותרת, שישה משולשים. מגן דוד. והוא שידר אלי רוך מיוחד שכזה. סמל הטוהר והצחות. Madonna Lily. כבתוליה של מריה הקדושה מציורי הבשורה, מוגש למרים בידי המלאך גבריאל המבשר לה על הולדת בנו של אלוהים.
"...כי יש דברים שאי-אפשר לשנות, ובעצם רק מתוך הסליחה באה הפריחה," שמעתי את דבריה של מרים קניג, תוך שהיא מייצבת את ראשו הנשמט של מני, "בעיקר מתוך סליחה לעצמנו..."


מעבר להיות הפרח היפהפה הזה, סמל הבשורה הנוצרי, הוא בעל חשיבות אף בדת היהודית. עלי כותרתו יוצרים את הסמל היהודי הנצחי: את סמל מגן הדוד. ובנוסף, הוא חרוט על מנורת שבעת הקנים שאף היא בעלת משמעות עמוקה ביהדות. יש המזהים את השושנה המוזכרת בהושע[1] ובשיר השירים ("כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת"[2]) לא כורד כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור, כך למשל האבן עזרא בפירושו לשושנה בשיר השירים מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים.


במנורת שבעת הקנים של בית-המקדש היהודי, הקנים של הנרות עוצבו בצורת שושן צחור. על פי אונקלוס (שמות כ"ה ל"א) הוא מתרגם את "פרחיה" של המנורה למילה שושנה. בעשיית מקדש שלמה נעשו דוגמאות של השושן בעמודים ובים (שהיה מעין גיגית גדולה) "וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן." (מלכים א', ז' כ"ו) פירוש המצודות כותב שם כי מקור השם "שושן", הוא בכך שיש לו תמיד ששה עלים (מלכים א', ז' י"ט). ששת עלי-הכותרת של הפרח יוצרים צורה הדומה למגן דוד, ויש המשערים כי זהו המקור לחשיבות מגן הדוד כסמל ביהדות.


צורתו של השושן הוטבעה על מטבעות רבים. אחד המטבעות המוכרים הוא השקל. (מתוך הויקיפדיה). מעניין דווקא עתה, תקופת ביקורו של האפיפיור, ליצור את ההקשר בין השניים באפיזודה מעניינת במיוחד. "המגן דוד חוזר לאמבולנס," היא כותרתו של ידיעה בידיעות אחרונות מאת: ירון דורון. שם נכתב כי "לקראת ביקורו של בנדיקטוס ה-16 הובאה לפני שבועיים לתחנת מד"א בירושלים ניידת טיפול נמרץ חלקה, ללא המילים "מגן דוד אדום," וללא הסמל היהודי המובהק, במד"א קיבלו אז הוראה ממשרד החוץ המתאם את הביקור מול הוותיקן, להסיר סמך זה. גורמים במשרד החוץ הסבירו שהוותיקן ביקש להסתיר את העובדה שלפמלייתו של האפיפיור מתלווה אמבולנס, כדי שמאמיניו לא יחשבו שחלה הידרדרות במצבו הבריאותי," (ידיעות אחרונות עמוד 8, 11.5.09).
ואולי יש כאן מסר המועבר אלינו כאן בארץ ולעולם כולו. אנו נאחל בריאות מלאה לאפיפיור ומי ייתן וביקורו יביא עמו רק אחווה בין הדתות והעמים בעולם כולו והחזרת עטרה ליושנה לתורת ישראל.

 

דרך המילים - גלי צבי ויס

דרג את התוכן: