כותרות TheMarker >
    ';

    צ'יינה מדבר

    גמר ליגת האלופות 1998-9

    3 תגובות   יום שלישי, 12/5/09, 19:58

    וואו כמה שאני אוהב ספורט באופן כללי ודרמות ספורטיביות באופן ספיציפי(אפשר לנחש למה הכינוי של בקפה הוא שארפ...). 

    בסוף המאה הקודמת גרתי במודיעין בשלב בו רק החלו להתקין כבלים ולווין.

    אני לא הייתי מחובר וחיפשתי נואשות איפה לראות את משחק בגמר בין מנצ'סטר ובאיירן. בבוקר המשחק ראיתי בלובי הבניין יפיפיה  תימניה ובלי הקדמות מיותרות שאלתי אותה אם אפשר לשכב איתה...אה...סליחה זאת הייתה השאלה השנייה.השאלה הראשונה הייתה אם אפשר לראות את המשחק אצלה.צריך להבין,לא הכרתי אותה ולא ידעתי בשלב זה מי היא ומה היא... היא התבלבלה קלות אבל חייכתי והיא במבוכה אמרה כן!

    מסתבר שהיא גרה בשכנות אלי עם אימה והן מחוברות לכבלים כבר כמה חודשים.תוך הצגה של אדם מיושב בדעתו הסברתי  לה מי אני ומה מטרתי ודברי גרמו לה להרגע.היא מסרה לי את מס' הדירה שלה וקבעתי איתה לכמה דקות לפני תחילת המשחק. כשהגעתי אימה הייתה מסוגרת בחדרה והיא הייתה לבושה במיטב בגדיה,אני באתי כמובן בג'ינס וטריקו(מיטב בגדי...).

    המשחק עצמו כזכור לא התעלה לרמות גבוהות במיוחד לאחר השער של באסלר בדקה השישית, כך שהצלחתי להחליף איתה מס' מילים. (אני נתתי מילים כמו 'תביאי לי' והיא נתנה לי מילים כמו 'בסדר' והביאה...) היא באמת הייתה בעלת מראה מצודד ולכן עין אחת הייתה עליה והשנייה על המרקע. לקראת סוף המשחק ,כשמיודענו  לותר מתיאוס, יצא לקבל תשואות ולהתכונן להנפת הגביע ,התחלתי בשיחה מסכמת רצינית יותר שמטרתה היכרות עמוקה יותר עם הבחורה.

    ואז... כן... ואז... שרינגהם דוחק עם רגלו את הכדור לשער ואני בהתעופפות אימפולסיבית כמעט שברתי את הנברשת המהודרת בתקרה ...תוך כדי נפילה חזרה לספה השתחררה מפי שאגה אדירה שגרמה לאם לצאת בבהלה מחדרה לראות מה קרה.

    אף שהאדרנלין איים לפרוץ מתוך צפרניי הצלחתי להתעשת ולנסות להסביר לאם מי אני ולמה צעקתי... אך מה אפשר לעשות אם תוך כדי הסבר, עיניי היו על המרקע וראיתי את הנפת הרגל האינסטיקטיבית של סולשייר שהביאה את שער היתרון של מנצ'סטר... לא נותר לי הרבה מה לעשות אלא לעשות מה שכל גבר היה עושה ברגעים כאלה... הנפתי את האם לאוויר וסובבתי אותה כמניפה תוך שרגליה מעיפות ואזה עם פרחים פלוס בקבוק ריק של בירה(אני אומר מזל שהבקבוק היה ריק...).

    כשהנחתי לה לנפשה היא הלכה(אעלק הלכה...יותר נכון התנודדה) לכיוון חדרה כשבדרך היא מסמנת לבת לבוא אחריה.הן הסתודדו מס' דקות בחדר כשבנתיים אני מטלפן לחו"ל, להחליף דעות על המשחק עם דוד שלי, שהוא אוהד ספורט מופרע לא פחות ממני. 

    כשהבת יצאה לבסוף היא בקשה ממני,עם חיוך מזמין,שאצא מיד מהדירה.כמובן שלא יכולתי לסרב,במיוחד כשהדרישה התלוותה עם חיוך מקסים. לא עבר הרבה זמן והיפיפיה הנ"ל זכתה לחוות את דעתה על צבע התקרה בחדר השינה שלי..... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      אין כמו הכרות תוך כדי משחק כדורגל :-)
        13/5/09 23:51:


      יפה תמשיך כך!

       

        13/5/09 07:52:

      טוב, זה שאתה שרוט בנושאי ספורט אני כבר יודעת...

      עכשיו גם כל שאר העולם ואשתו יידעו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שארפ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין