כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חדורית

    מרשה לעצמי קצת דמיון חופשי.

    הצוף נהפך לסתם מיץ פטל 2

    3 תגובות   יום שלישי, 12/5/09, 22:34

    כמעט כל ערב בילדותי היו באים אל הורי חבריהם הטובים, אמיל ועינת. היינו מצטופפים, ארבעה מבוגרים ושלש ילדות, במטבח הקטן של דירת הקיבוץ לארוחת ערב של סלט חביתה ומיץ. אחרי ארוחת ערב היינו מתחננות להישאר, ולפעמים היו נעתרים, ודוחים את שעת השילוח לבית הילדים.


    הם היו משחקים ושותים, שותים ומשחקים. רמיקוב או חי צומח דומם. אמיל ואמא שלי תמיד היו מרמים. ממציאים מלים. בסוף כל סיבוב היו נפתחים המילונים, האינציקלופדיות והלקסיקונים, כדי להוכיח שבאמת יש חיה כזו, או אישיות כזו, או צמח כזה, שהזו מעיני רוחם כדי לזכות בנקודות. וויכוחים סוערים וצחוקים סוערים לא פחות. אני הייתי העוזרת. תפקידי היה להביא את הכרך הנכון, כדי שיוכלו לבדוק ולהוכיח.

     

    אמיל נרצח. אמי נפטרה. אינציקלופדיות ולקסיקונים הם כבר מצרך מיותר. אבא שלי כמעט כבר לא צוחק.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/09 23:47:

      עצוב, יפה ומעורר שאלות...

      :-)

      אהבתי.

        13/5/09 22:41:

      צטט: מיכה בלוך 2009-05-13 21:23:19

      צחוקים צריכים להמשיך להתגלגל

       - חוק שימור האנרגיה -

      אם את לא תמשיכי, אחרים יתפסו טרמפ על הצחוקים

      וחבל

      אזי יש לך כבר סיבה למסיבה

      רגוע

      אני ממשיכה לצחוק.

      במקביל, מתגעגעת לאנשים ולרגעים שלא יחזרו.

       

        13/5/09 21:23:

      צחוקים צריכים להמשיך להתגלגל

       - חוק שימור האנרגיה -

      אם את לא תמשיכי, אחרים יתפסו טרמפ על הצחוקים

      וחבל

      אזי יש לך כבר סיבה למסיבה

      רגוע

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      פרי הגפן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין