הספר של אמיל אז'ר/רומן גארי היה מרגש והוא הפך למחזה מצויין. בהפקה הישראלית של הבימה, שביים איציק וינגרטן, התפאורה היא של מיקי בן כנען המוכשרת. התלבושות המיוחדות מעשה ידיה של דליה פן. וליה קניג הענקית, כמאדאם רוזה, ממשיכה להדהים. במיוחד כשברגע מסויים היא יוצאת אליך עם פאת בלונד גולש, שמלת מיני אדומה וגרביוני רשת. אין ולא היה רגע כזה מכמיר לב ומכווץ נפש בתיאטרון הישראלי. העין דומעת והגוף רועד.
וכן - גם אושרי כהן עושה תפקיד טוב, אף על פי שיש מידה מסויימת של עודף בדרך שלו לשחק את מומו. אז אם רוצים לראות הצגה אחת טובה השנה - כדאי לקנות כרטיסים לזו. ההנאה מובטחת, גם הדמעות ויש אפילו הרבה צחוקים בדרך
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחה להמליץ כששווה
וכמובן להזהיר, כשצריך
שיהיה שבוע טוב
חביבתי
תודה כפולה
למטיילת היקרה!
תודה לך להמלצתך
שבת שלום יקירתי
אסתר
שמעתי ביקורות מצויינות על המחזה הזה.
כנראה שנלך לצפות.
בקרי בפורום הטיולים, הוספתי התייחסות לגבי חרבת כנף...
רוני (-:{
בכייף.
אבל חשוב לי לומר-
אמיל אז'ר/רומן גארי הוא סופר מחונן. אין על זה עוררין
לא תמצאי במחזה את כל יכולת הכתיבה שלו
אבל יש שם יכולת משחק מופלאה של קניג
ויש שם המחשה של רגש.
המחשה ויזואלית
מרטיטה.
וזה משלים את מה שחסר.
אשמח לדעת מה דעתך
תמיד יש אצלי חשש לצפות ביצירה (סרט, מחזה)
בעקבות ספר שקראתי.
שמא תהיה החמצה... ואתאכזב.
(למרות שלכל ז'אנר יש את הקסם שלו).
מה שכתבת בהחלט מעורר מוטיבציה לצפות.
תודה על ההמלצה.
מסכימה לגבי הספר ושמחה שתלכי
אוהבת את ההמלצה שלך.. ואלך.
כספר הוא ללא ספק אחד הטובים.