כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גלה יא אלה

    ארכיון

    את רכס האלפים אזיז בעבורך.

    39 תגובות   יום רביעי, 13/5/09, 12:50


    אסור לי להתעייף

    אסור לי לומר נואש

    הלא כל שנה מחדש אני משיגה את שאני צריכה לשם הישרדותנו במערכות השונות הבירוקרטיות. 

    כל שנה מאבקים על: קיצבת נכות 

    סייעת בחינוך הרגיל 

    להוכיח שמגיע לנו המובן מאליו, רק כי סרבנו לקבל את העובדה שלבן שלנו חינוך מיוחד, אינו התשובה. 

    לריב, לעמוד על שלנו, להיישיר מבט אל פניה הפתלתלים של הבירוקרטיה: משרד החינוך, ביטוח לאומי וכל יתר האחרים שהסלוגן שלהם ודאי יכול היה להיות: 

    "אנחנו כאן בשבילכם" 

    והם כאן בשבילנו!

    בשבילנו הם ימציאו תקנות וחוקי מנכ"ל שלא ברא השטן. 

    בשבילנו הם יתזזו ילדים קטנים בכדי להוכיח שהם לא ראויים לגיבוי. 

    בשבילנו הם יקשו עורף, הפרעונים הקטנים ויוכיחו לנו שהם גוף קשה עורף ולפעמים גם קשה תפיסה ואטום עד חורמה. 

    אך בשבילנו, אני ואתה בשם הצדק החברתי, נוכיח שיש עדיין מושגים שהם קלישאה רק בעבור מי שלא נלחם את מלחמתו במוסדות סגורים משינויי, ביום יום, שעה שעה. 

    בשבילנו, נראה לעולם, שעם ביצים בגודל לא שיגרתי, ניתן גם להביס את כוחות האופל. 

    ובשבילך...בשבילך, אסיר מעלי את מעטה הביישנות וחוסר הבטחון, איש לא יאמין שאני אדם צנוע, כי כשאני עומדת מולם ונלחמת בעבורך, בני יקר ליבי, אני מעט מול רבים, אבל לפתע אני כל כך הרבה והכל בעבורך, כי בני, אני המושכת בחוטים ואתה הקברניט של חיי ובעבורך לא רק ההר יבוא למוחמד, בעבורך גם רכס האלפים ירום הודו, ירקין ראשו ויסיר בפניך את פיסגת כובעו, כי אתה הראוי בסיבות לשינוי. 

    אתה בני תקבל הכל ולא תדע כמה הייתי אמא אדריכלית נוף וכמה שיניתי את הנוף בעבורך, בכדי שיראה לך הוא כה מובנה וטבעי, כדי שלא תרגיש את מצעד העיוולת שבו אני חיה. 

    חזרתי מוועדת סייעות, אתה תקבל אחת באותו המינון גם בשנה הבאה. שוב ניצחתי במערכה אך היא היתה קשה ולא הוגנת. 

    אוהבת אותך אהובי. 

    אמא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/09 22:02:

      צטט: ראזל 2009-05-26 21:44:02

      כל הכבוד לך שאת נילחמת

      עבור שיווין הזדמניות עבור ילדך

      באלו שמאפשרים קבלת הזדמנות רק

      לחזקים ולנחושים.

       

      טוב לילדך שאת היא אימו 

       

      ראזל

      חיממת ליבי

      תודה לך:)

        26/5/09 21:44:

      כל הכבוד לך שאת נילחמת

      עבור שיווין הזדמניות עבור ילדך

      באלו שמאפשרים קבלת הזדמנות רק

      לחזקים ולנחושים.

       

      טוב לילדך שאת היא אימו 

        15/5/09 16:37:

      צטט: ARMAND 2009-05-15 01:51:10

      צטט: גלה יא אלה

      אמא.נקודה. קראת לי?:))))

       

      היי היי גלית

      ה"בדיחה" הזו הזכירה לי קליפ מגניב...

      זה שיר בצרפתית שמתחיל עם קטע "אנגלי קלאסי"

      אז ממש ההתחלה של הקליפ זה בדיוק כמו התשובה שלך...

      אם את אוהבת שירים בצרפתית

      אני ממליץ בחום על ידידה טובה שלי "ניתרונית"

      שמביאה לנו ממיטב השירים הצרפתיים החדשים - כולל תרגום...

      ואם את לא אוהבת צרפתית

      אז תהני מהקליפ הזה לפחות...

       

      http://www.youtube.com/watch?v=hJbOwY_cgt8

       

      קראת לי ארמנד? אני אמא מלאך לעת מצוא (בכל זאת צריך השלמת הכנסה)

      אחלה קליפ, יא אללה משאף לאהבה בכל יום שחוטפים סטירה, נשמע לי שידרוג היסטרי ברמת החיים

      מנטרל כל רוע בו נתקלים בחוץ

       

      אני בעד.

      תודה ממש נהניתי:)))

        15/5/09 01:51:

      צטט: גלה יא אלה

      אמא.נקודה. קראת לי?:))))

       

      היי היי גלית

      ה"בדיחה" הזו הזכירה לי קליפ מגניב...

      זה שיר בצרפתית שמתחיל עם קטע "אנגלי קלאסי"

      אז ממש ההתחלה של הקליפ זה בדיוק כמו התשובה שלך...

      אם את אוהבת שירים בצרפתית

      אני ממליץ בחום על ידידה טובה שלי "ניתרונית"

      שמביאה לנו ממיטב השירים הצרפתיים החדשים - כולל תרגום...

      ואם את לא אוהבת צרפתית

      אז תהני מהקליפ הזה לפחות...

       

      http://www.youtube.com/watch?v=hJbOwY_cgt8

        14/5/09 11:19:

      צטט: תבונה ורגישות.... 2009-05-14 11:17:42


      אמא.נקודה.

       

      קראת לי?:))))

        14/5/09 11:18:

      צטט: ARMAND 2009-05-14 10:11:37

      אם כבר מקרים אמיתיים אז אני חווה את זה עם זוג ההורים שלי עכשיו

      אימי בת 80 ואבי 76 , הוא כבר יותר מחצי שנה באישפוזים בלתי פוסקים, יוצא ונכנס יוצא ונכנס

      ואימי לפני שנה בערך פרקה את הכתף בנפילה סטנדרטית בבית, הם שניהם חיים מפנסיה עלובה של ביטוח לאומי לאחר שעבדו כל חייהם כמו חמורים ושילמו ביטוח לאומי... וכשביקשנו מביטוח לאומי עזרה - הם קבעו מייד על הסף שלא מגיע להם כלום - הם במצב אידיאלי...

      ואני מכיר כמה משפחות שכן מקבלות סיוע... הכל עניין של הפיכת שולחנות או קשרים מתאימים...

      אני מכיר כמה מקרים הרבה יותר זוועתיים של ביטוח לאומי - על משפחות שהתפרקו לגמריי עקב אטימות המערכת...

      אמנם עם הוריי הגשנו ערעור ולבסוף הם קיבלו משהו לכמה חודשים...

      בכלל - יישנו אבסורד אדיר מאז ומתמיד כשאדם ספציפי ומסויים "נלחם" בממסד האדיר שנקרא "מדינה"

      זה תמיד האדם המסויים - נגד אף אחד

      אין איזה פקיד ספציפי שעליו אפשר לשים את האצבע ולומר - בגללו ! ואם "נטפל" בו או נתבע אותו אישית וכ"ד... הבעייה תטופל...

      זה מאוד מייאש...

      ואני שעוסק קצת באדריכלות... - שלא תדעי בכלל מה קורה בעניין קבלת היתרים למבנים...

      תאמיני לי שלא בא לך לדעת...

      גם לי לא בא לדעת...

      .

      ועייפות עייפות... - נכון

      אבל הנה - מצאנו לנו תירוץ להתקשקש ברשת...

      (-:

       

      אמרנד יקר

      ממתי אנחנו צריכים תירוצים  אה?

      צריך גם אישורי קישקוש פה?

      לאאאאאא אנחנו, אנו מעל החוק.

      ארמנד ברצינות , המקרה של הורייך כל כך כאוב, לא רק כי הוא שלך, אלא כי הוא מייצג לצערי את היחס לקשישים, את היחס לאנשים בכלל ובעיקר מייצג אינאל ראבאק את חוסר היחס וחוסר ההתייחסות (סליחה על הקללה, פשוט כשמעיסים אותי עיוולות לא הוגנות שכאלו אני מקבלת טיקים שמתבטאים באיזור הלסת והפה)

      אני יודעת שאתה אדריכל, גם כן , עוד אחד שלא ממש משעמם לו בחיים... והנה גם אתה נאבק, כי אין אפשר כנראה אחרת, זה קטע מנטלי כאן בארץ.

      לא?

      אבל שוב, יאאא ארמנד כמה אנשים יפים פגשתי בינות לעשבים השוטים, ד ו ק א כי החיים מביאים אותי למאבקים הללו וזו זכות גדולה.

        14/5/09 11:17:

      אמא.נקודה.
        14/5/09 00:01:

      צטט: ירון מ 10 2009-05-14 00:00:33


      זה חזון ,זו מטרה נעלה 

       

      כאשר דברים כאלה מובילים את העשייה שלנו אנחנו מגלים את העוצמות שיש בנו.... בך כמובן

       

      זה ככ חזק ששום בירוקרטיה לא מנצחת ולא תעצור את העשייה הזו

       

      מדהימה ,

       

      מאחל לך את הכוחות הדרושים :)

       

       

      תודה ירון, מפיך ל....

      אמן אמן אמן

        14/5/09 00:00:


      זה חזון ,זו מטרה נעלה 

       

      כאשר דברים כאלה מובילים את העשייה שלנו אנחנו מגלים את העוצמות שיש בנו.... בך כמובן

       

      זה ככ חזק ששום בירוקרטיה לא מנצחת ולא תעצור את העשייה הזו

       

      מדהימה ,

       

      מאחל לך את הכוחות הדרושים :)

        13/5/09 22:16:

      צטט: מאיה113 2009-05-13 21:54:17

      אמא את אין עלייך

      כמו בשיר של שלמה ארצי

      בשבילי אתה תמיד מלך העולם...

      ישר כח חיזקי ואמצי

      מאמא לאמא חיבוק

       

      אימצתי את חיבוקך ומילותייך מאמא לאמא ומ ♥ אל ♥

      תודה.:))

        13/5/09 22:14:

      צטט: ARMAND 2009-05-13 21:51:45

      היי גלית

      אני רואה שאין לך אפילו שנייה אחת משעממת בחיים...

      .

      כשלמדתי אדריכלות אז ממש בסוף הסמסטר הראשון שלנו קיבלנו תרגיל :

      תעשו פרוייקט איפה שבא לכם, איך שבא לכם, עבור מי שבא לכם... וכל דבר שבר לכם...

      לרובינו לקח יותר משבוע בכלל להחליט או אפילו רק לחשוב בכיוון של מה לעשות...

      וראה זה פלא - באדריכלות לפחות - כמה שיש יותר מגבלות וגבולות ותנאים מחמירים וכ"ו... - ככה יותר קל לתכנן

      .

      מסתבר שמה שנאמר על ילדים - שהם זקוקים לגבולות - נכון עבור מרבית בני האדם גם כן

      .

      .

      .

      רב מורי היוגה שאני מכיר ושהם בין הטובים בארץ - התחילו את הקריירה עקב "בעייה" פיזית גופנית כלשהי

      האחד היה חולה אסטמה... השנייה עברה תאונה נוראית עם רכבה וחצי גוף שלה מלא פלטינות... וכ"ד

      רוכב האופניים האמריקאי - אמסטרונג - הינו דגמא קלאסית של אדם ש"הבעייה שלו" - המחלה - דירבנה אותו להגיע להישג שאיש מעולם לא הגיע...

      יש לי ידיד עם נכות בשתי רגליו שרוכב על אופניים (המיוחדות האלו שמפדלים עם הידיים)

      הוא עשה לפני כמה חודשים את חוצה ישראל... הוא נוסע לאינספור טיולי ג'יפים במדבר... עובד בגינה ועוד ועוד...

      אם אני הייתי עושה מה שהוא עושה או אפילו חצי מזה - היו ישר מאשפזים אותי וממלאים אותי ברטלין להירגע...

      .

      לפעמים - אתגר ו/או בעייה כלשהי - גורמים לנו להגיע להישגים שמעולם לא היינו מאמינים שאנו מסוגלים להם...

      .

      וילדים...

      אני מאמין שאנחנו חיים בדור מוזר שכזה - דור מעבר מהורים מאוד קשוחים ומסורתיים - להורים ליבלריים שחושבים שכל העולם קיים אך ורק בשביל הילדים...

      ואנחנו במעין דילמה פנימית אינסופית - שמצד אחד אנחנו אכולי רגשות מצפון שאנחנו לא עושים מספיק בשביל הילדים שלנו...

      ומצד שני אנחנו עדיין זוכרים את ההורים שלנו - שגם אם היו הורים אוהבים ומתוקים - הכל היה במידה קטנה ובמידת פינוק סבירה...

      .

      אני מאחל לך המון המון המון "בעייות" בחיים שלך...

      כאלו שאת תהייה מסוגלת לפתור

      .

      ובזה הרגע אני מכריז על עצמי "כאחת הבעייות שלך"

      חה חה חה (הרי בסוף חייבים לצחוק - לא ???)

       

       

      ארמנד תשאר בעייה לא פתורה שלי, הכי טוב.

      צרות טובות בחיי.

      אין לי המון מה לומר על דבריך וכן למדתי על עצמי טונות דברים חיוביים בשל ההתמודדות הכרונית הזו, אבל קיבינימט לפעמים זה מעייף וכל יום אני חוצה גישרון ולא מביטה עוד אל האופק, אלא כל פעם שמחה על שעברתי.

      הנה ראייה אופטימית המבוססת דווקא על מה שרבים מאיתנו מקצים מחמת המיאוס: כן להביט לאחור, אפילו לאחור הקרוב, בכדי להבין כמה ואיך עברנו, זה פשוט נותן כוח להמשיך לצעד הבא.

      אך משהו כאן באופן בו מתנהלים המוסדות האמורים לשרת אותנו, לא עובד באופן הגון ואיש לא נותן את הדין, אין דין ואין דיין.

      מה זה אומר?

        13/5/09 22:09:

      צטט: "מנוע שקט" 2009-05-13 18:02:21

      מקווה שבשנה הבאה לא תזדקקו למלחמה המיותרת *
      יישר כוח על ההתמדה והחישות. זה חשוב

       

       

      אוף תקווה כןןןןןןן וגם קצת תפילה תעזור ולא רק בעבורנו בעבור כלל ההורים שגם כך יש להם מספיק מאבקים בחברה שטרם תוקנה כשלנו.
        13/5/09 22:08:

      צטט: ניומן 2009-05-13 17:56:04

      *

      כל כך עמוק ומכאיב,

      כי הייתי שם:

      בצד הקצאת התקציב לשרותים ולקצבאות,

      ובצד אחייני הנכה קשה מאד, היתום,

      סימולטנית, שנים רבות,

       ארוכות בנוף נפשי,

      של חיי 

       

      כן ניומן, יודעת היטב במי מדובר:((( אין לי מילים, בחיי שאין.♥

        13/5/09 22:07:

      צטט: freestyle 2009-05-13 15:06:35


      כנסי באמאמא שלהם

      מדינה שלא נותנת לאזרחים את מה שמגיע להם.

      שצריכים להשיג את זה דרך מאכרים.

      מעניין איך נולד הביטוי "ישראלי תחמן" ו -"לא לצאת פראייר"

      כמה כעת הצליחה פוסט אחד להוציא ממך:))) אחח אחח המזג הזה שלך.

      כן, להיות ישר לעיתים נתפס בקרב ציבור מסויים כפראייריות לשמה.

      מה זה אומר עלינו? אני חושבת שלא דברים מחמיאים במיוחד, אה?

       

        13/5/09 22:05:

      צטט: שלומי 39 2009-05-13 17:11:27


      גלית יקרה

      שוב הוכחת והפעם ביתר שאת

      שאת אישה נחושה עם המון כוחות

      ומה שהכי בולט היא העובדה שאת הכוחות הללו את שואבת מילדך המקסים

      אז כן למענו את תשני את הנוף ולמענו גם תהיי לו למנוף

      וגם אם תצטרכי כל שנה מחדש להילחם במערכת אטומה את תעשי זו ותצליחי ללא צל של ספק

      מהסיבה הפשוטה שהערכים שלך והלב שלך הם המנצחים עבורך והמובילים אותך אל המטרה.

      אוהב אותך מאוד

      למען האמת מעריץ אותך מאוד

      ואת הילד המקסים שלך

      שלומי*

      ♥♥♥שלומי, מי כמוך יבין...

      זו התגובה הקצרה ביותר כאן? פשוט כי יש דברים שיפה עליהם השתיקה

      חיבוקים ממני אליך

      מקרב ליבי

       

        13/5/09 22:04:

      צטט: ניצן 1 2009-05-13 16:23:36

      קראתי והתרגשתי

      זה לוקח אותי לביקור שעשיתי עם לקוח בבית ספר חדש

      ומשופץ שבו לומדים אנשים עם שיתוק מוחין.

       

      ושם ראיתי ילדה מדהימה.

      שלבושה בטרנינג ורדרד ונעלי ספורט כמו הבת שלי.

      ילדה יפה שמביטה מכיסא הגלגלים.

       

       דמעות הציפו אותי וזלגו על לחיי.

      כל כוחותי פגו להם.

       

      משם הלכתי לגם של הבת שלי לחבק אותה

      ובדרך אמרתי תודה לאלוהים על הילדה המקסימה.

       

       הילדים שלנו הם אנחנו.  בשבילם נזיז עולמות, נלחם בבירוקרטיה

      ונעשה דברים שלא היינו עושים אפילו בשביל עצמו.

       

      חזקי ועמצי כי את עושה עבודתך כאם מעל המצופה.

      ריגשת.

       

      ניצן

       

       

       

       

       

       

       

       

      ניצן

      פתחת לי צוהר קטן בתגובה הזו ובאחרות לראות נפשך המיוחדת, ואאמן לי חברי החדש, ה י א  מ א ו ד   י י ח ו ד י ת

       

      ריגשת אותי באשר לחיבוק שהענקת לבתך,

      למה צריך לראות כמה קשה בכדי להבין כמה טוב לנו?

      אוף

       

        13/5/09 22:00:

      צטט: vyaakov 2009-05-13 15:39:30


      פוסט מרגש עוצמתי עם שמחת נצחון בסיבוב הנוכחי  ופזילה לסיבוב הבא

       

      כבוד לאמא לביאה  

       

      אילו קבלה נקודת משען

       

      רכס האלפיים היה קטן עליה

      הייתה מזיזה את כל כדור הארץ   

       

      יעקב תודה על ליטוף המילים הללו, אוף לפעמים אני עייפה קצת

      ו...בינתיים מצליחה להזיז בעיקר את עולמי הצר, אבל עובדה, ראה, הוא מתרחב בעבורי כל פעם עוד קצת ועוד טיפה.

      הכל מתחיל מצעד קטן , לא כן?

      אך כל הישג שכזה הוא ניצחון על העולם הצר באמת, עולמם של אנשים שאיבדו את המוטיבציהה האמיתית שהיתה אמורה לזרום בעורקיהם.

      חיבוקים

      גלית

        13/5/09 21:54:

      אמא את אין עלייך

      כמו בשיר של שלמה ארצי

      בשבילי אתה תמיד מלך העולם...

      ישר כח חיזקי ואמצי

      מאמא לאמא חיבוק

        13/5/09 18:02:
      מקווה שבשנה הבאה לא תזדקקו למלחמה המיותרת *
      יישר כוח על ההתמדה והחישות. זה חשוב
        13/5/09 17:56:

      *

      כל כך עמוק ומכאיב,

      כי הייתי שם:

      בצד הקצאת התקציב לשרותים ולקצבאות,

      ובצד אחייני הנכה קשה מאד, היתום,

      סימולטנית, שנים רבות,

       ארוכות בנוף נפשי,

      של חיי 

        13/5/09 17:11:


      גלית יקרה

      שוב הוכחת והפעם ביתר שאת

      שאת אישה נחושה עם המון כוחות

      ומה שהכי בולט היא העובדה שאת הכוחות הללו את שואבת מילדך המקסים

      אז כן למענו את תשני את הנוף ולמענו גם תהיי לו למנוף

      וגם אם תצטרכי כל שנה מחדש להילחם במערכת אטומה את תעשי זו ותצליחי ללא צל של ספק

      מהסיבה הפשוטה שהערכים שלך והלב שלך הם המנצחים עבורך והמובילים אותך אל המטרה.

      אוהב אותך מאוד

      למען האמת מעריץ אותך מאוד

      ואת הילד המקסים שלך

      שלומי*

        13/5/09 16:23:

      קראתי והתרגשתי

      זה לוקח אותי לביקור שעשיתי עם לקוח בבית ספר חדש

      ומשופץ שבו לומדים אנשים עם שיתוק מוחין.

       

      ושם ראיתי ילדה מדהימה.

      שלבושה בטרנינג ורדרד ונעלי ספורט כמו הבת שלי.

      ילדה יפה שמביטה מכיסא הגלגלים.

       

       דמעות הציפו אותי וזלגו על לחיי.

      כל כוחותי פגו להם.

       

      משם הלכתי לגם של הבת שלי לחבק אותה

      ובדרך אמרתי תודה לאלוהים על הילדה המקסימה.

       

       הילדים שלנו הם אנחנו.  בשבילם נזיז עולמות, נלחם בבירוקרטיה

      ונעשה דברים שלא היינו עושים אפילו בשביל עצמו.

       

      חזקי ועמצי כי את עושה עבודתך כאם מעל המצופה.

      ריגשת.

       

      ניצן

       

       

       

       

       

       

       

        13/5/09 15:39:

      פוסט מרגש עוצמתי עם שמחת נצחון בסיבוב הנוכחי  ופזילה לסיבוב הבא

       

      כבוד לאמא לביאה  

       

      אילו קבלה נקודת משען

       

      רכס האלפיים היה קטן עליה

      הייתה מזיזה את כל כדור הארץ   
        13/5/09 15:37:

       

      פוסט מרגש עוצמתי עם שמחת נצחון בסיבוב  הנוכחי ופזילה לסיבובכבוד לאמא לביאה  אילו קבלה נקודת משעןרכס האלפיים היה קטן עליה  

       

        13/5/09 15:06:


      כנסי באמאמא שלהם

      מדינה שלא נותנת לאזרחים את מה שמגיע להם.

      שצריכים להשיג את זה דרך מאכרים.

      מעניין איך נולד הביטוי "ישראלי תחמן" ו -"לא לצאת פראייר"

        13/5/09 13:53:

      צטט: מורנינג 2009-05-13 13:47:34

      חזקה וברוכה!

       

      יוסף, כל מילה שלך שקולה לאלף אז תודה על השתיים:)

        13/5/09 13:47:
      חזקה וברוכה!
        13/5/09 13:33:

      צטט: חיים אברהם 2009-05-13 13:28:56


      לא קלה הדרך, במיוחד בבירוקרטיה, אך זוהי תוצאה של חלק מהאנשים שנשענים על המערכת שלא מגיע להם ואז המערכת מקשיחה את עמדותיה לאלה שכן מגיע.

      אני בהחלט לא מסכים לאמירה של קודמי "הזבלים האלה" זוהי אמירה שמקומה לא כאן ולא במדינה שהיא בעיקרה מדינת סעד!

      כל הכבוד על המאבק העיקש שלך.

      חיים *

       

      חיים יקר לי

      אין לי ברירה, אין גם להורים אחרים, לפחות הצלחתי לעזור הפעם מעט בשינוי תקנה, גם בעבור הורים אחרים בבית הספר ולכן תשישותי לפחות לא היתה לחינם, כי אז היה קשה לי עוד יותר להשלים עם מצבים שכאלו.

      צעד קטן, אך אולי פילוס דרך לעתיד.

        13/5/09 13:30:

      צטט: מלכת האמבטיה 2009-05-13 13:27:32

       

       

      אחד הפוסטים היותר מרגשים שקראתי כאן לאחרונה...

      את  נשמעת אישה נפלאה, חזקה, נחושה ומלאת תושיה.

      הוא בר מזל שאת את.

      מכל הלב.

       

      תודה לך, את כנראה באמת מלכה באם את יודעת כך לפרגן.

        13/5/09 13:28:


      לא קלה הדרך, במיוחד בבירוקרטיה, אך זוהי תוצאה של חלק מהאנשים שנשענים על המערכת שלא מגיע להם ואז המערכת מקשיחה את עמדותיה לאלה שכן מגיע.

      אני בהחלט לא מסכים לאמירה של קודמי "הזבלים האלה" זוהי אמירה שמקומה לא כאן ולא במדינה שהיא בעיקרה מדינת סעד!

      כל הכבוד על המאבק העיקש שלך.

      חיים *

        13/5/09 13:28:

      צטט: james woods 2009-05-13 13:27:13


      כל הכבוד!
      (טעות שלהם לקבוע לך מועד לישיבה לפני מחזור... הודיעו בחדשות שנטלי וזק"א בדרך לחדר הועדה. Apparently היית קשוחה מאוד הפעם! צוחק)

       

      כן כן כן כן כן כן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      ממממממ נרגעתי.

       

        13/5/09 13:27:

       

       

      אחד הפוסטים היותר מרגשים שקראתי כאן לאחרונה...

      את  נשמעת אישה נפלאה, חזקה, נחושה ומלאת תושיה.

      הוא בר מזל שאת את.

      מכל הלב.

        13/5/09 13:27:

      כל הכבוד!
      (טעות שלהם לקבוע לך מועד לישיבה לפני מחזור... הודיעו בחדשות שנטלי וזק"א בדרך לחדר הועדה. Apparently היית קשוחה מאוד הפעם! צוחק)
        13/5/09 13:20:

      צטט: שקל תשעים 2009-05-13 13:16:51


      אל תרפי מהזבלים האלה...תלחמי ותלחמי,זה קדוש מה שאת עושה,וכל אלו שאת נלחמת בהם,הם כבר משלמים את המחיר על האטימות כהות החושים שהם לוקים בה בחייהם הפרטיים...

       

      אתה יודע מה? אולי

      לדעתי חלקם כן מתייסרים והם בובות של המערכת הגדולה יותר.

      לא לכולם יש הכוחות להלחם במערכת בעיקר אם הם כבר שנים חלק ממנה.

      אבל בדיוק בקטע הזה גיליתי אנשים גדולים מהחיים והם הם האנשים, שנמצאים הלכה למעשה עם בני , בכיתות, בניהול בית הספר ובכלל במוסד הזה שלכאורה כפוף לגופים שמנסים להרפות את ידו.

      בלעדיי מנהלת מ ד ה י מ ה וצוות משכמו ומעלה שנושא את בני על כפיים, היינו בודדים במלחמה הזו, אז הנה הוא היופי בהתגלמותו

       

      תודה לך

        13/5/09 13:16:

      אל תרפי מהזבלים האלה...תלחמי ותלחמי,זה קדוש מה שאת עושה,וכל אלו שאת נלחמת בהם,הם כבר משלמים את המחיר על האטימות כהות החושים שהם לוקים בה בחייהם הפרטיים...
        13/5/09 13:00:

      צטט: omore 2009-05-13 12:56:34

      ריגש אותי לקרוא את הפוסט

      שניכם ראויים

      הלוואי ושלווה תמצא את דרכה אל תוך חייכם

      תודה לך, מעריכה עד אין קץ את האמפטיה.

      גלית

       

        13/5/09 12:56:

      ריגש אותי לקרוא את הפוסט

      שניכם ראויים

      הלוואי ושלווה תמצא את דרכה אל תוך חייכם