הבלוג הזה הוא בראש וראשונה על האנשים האלה, המשקיעים והיזמים, על המרחק שביניהם, על מניעיהם ומטרותיהם, על המבדיל והמשותף, על החיים שלהם ביחד, על מנהגיהם והתנהגותם, הריטואלים של הסביבה העיסקית הזו ואיך זה עובד, בדגש על גרסאת ההייטק הישראלי.

אני פעיל בהייטק קצת יותר מ 15 שנים, יצא לי להשתתף ולראות מקרוב את הפעילות הזו גם מצד היזמים וגם מצד המשקיעים. רעיונות, חדשנות, כסף, תעוזה, עבודה אינטנסיבית, שגיאות, מסירות, תחמנות, תרגילי הונאה, הברקות, מאבקי אגו, שטויות, תסביכים ורגשות, הכל יש בעולם הזה.

אבל בעיקר יש בו הרבה אי הבנות. כאלה שמקורן בפער הגדול שבין המשקיעים ליזמים, פער שבא לידי ביטוי כמעט בכל היבט של ההתנהגות שלהם. ברוב המקרים הפערים ואי ההבנות האלה הם שקובעים את התוצאות.

                                                                  ! Warning
כל התיאורים והסיפורים והמסקנות שיובאו בבלוג הזה הם הכללות. יש יוצאים מהכלל והם לא מעטים ומעניינים, אבל אני מתכוון לעסוק רק בכלל ובהכללות. בקוראכם את הבלוג, תהה נא הפיסקה הקצרה הזו לנגד עיניכם כהתראה והתנצלות מראש על כל הכללה גורפת שאיננה תיאור פרטני של מקרים ספציפיים, כך ייחסך ממני
לחזור על עיניין ההכללות בכל פעם ולהקוראים קריאה שוטפת ירווח.

 
נתחיל מההתחלה. להתחלה הזו יש שתי נקודות.

  "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת, ה' 9)

 "למי למי יש יותר כבוד" (שיר הנושא מהסרט "קזבלן", מילים: דן אלמגור)

והנה יש לנו פתרון (כסף) וצורך (הרעיון) ובכל זאת הקו שעובר בין שתי נקודות ההתחלה האלה הוא ממש ממש לא ישר.. הוא צריך לעקוף מכשולים ולהתגבר על מהמורות ולטפס על בעיות ולדלג על ויכוחים, לפני שיחבר בין המשקיע ליזם ויאפשר למיזם לצאת לדרך.