חלק א'
עוד כמה דקות הוא יגיע. היא פרשה מפה צחורה על השולחן והדליקה שני נרות אדומים בפמוטים הגדולים שנשארו מהחתונה. לבשה את התחתונים השקופים שקנה לה, וששנאה כל כך הזליפה מעט בושם על הצוואר, החזה ומפתח ירכיה הוא אוהב שהיא מריחה טוב על גופה החליקה את השמלה השחורה הקטנה ונעלה את נעלי העקב האדומות הטיבה את שערה והעיפה מבט על החדר הורידה את הסיר מהאש, והציבה אותו במרכז השולחן. וחיכתה שלוש שעות ארוכות לבואו.
******
"מה זה הזוועה הזאת? זה קשה כמו אבן" הוא הדף מעליו את הצלחת וקם מהשולחן "אבל ביקשת צלי" "זה לא צלי, זה זבל. זה הזבל שלמדת מאמא שלך. פלא שאבא שלך מת צעיר?" היא הרגישה את הדמעות מציפות את עיניה "את שוב בוכה? אין לי כוח לסצנות האלה. תלמדי להכין אוכל נורמלי לבעלך" לרגע עצר והיא קיוותה להבחין בחמלה בקולו. "טוב, אין לי כוח עכשיו. אני צריך לקפוץ לקובי לעזור לו במשהו." "עכשיו? עוד מעט 12 בלילה, ולא גמרת לאכול מהצלחת." "טוב, די אמרתי, די! אני חוזר עוד שעה" "כל יום אתה צריך לעזור לקובי? תגיד, אתה חושב שאני מטומטמת?" הוא הסתובב אליה והביט בה בשנאה "תגידי, את מחפשת לחטוף?" היא שתקה מיד הרגישה איך הרעד משתלט עליה לא לתת לו תירוץ, לא לבכות ראתה את שפתיו מתפתלות בחיוך לעגני "מה קרה מותק? קר לך? לא כדאי לך להתחיל איתי היום, גם ככה עצבנת אותי מספיק" "מה? מה את בורחת כמו איזה חתולה?" החל מתקרב אליה בתנועה מאיימת מרוב בהלה נתקלה בשולחן האוכל צלחת הצלי ביחד עם הסיר נפלו על הרצפה ברעש מחריד הוא הביט בשלולית החומה העכורה שהתפשטה על הרצפה לא אמר מילה המחשבות התרוצצו במוחה כמו שדונים מה יקרה עכשיו? למה הוא לא אומר שום דבר? הביט בכתם החום הקטן על מכנסיו הלבנים ואמר בקול שקט "עכשיו תלקקי הכל, עד שאני חוזר. ואני בינתיים ידבר עם קובי איזה עונש ניתן לך. חכי, חכי שאני יחזור" הסתובב יצא מהדלת וסגר אותה בטריקה שהדהדה בכל הבית היא התיישבה על הרצפה, ליד השלולית החומה והרגישה איך האימה משתקת את כל גופה.
|
לא באה
בתגובה על ההזדמנות של עזרא זולתי: חלק שלישי - תמונה שניה: שליח לדבר עבירה
uuyuyuyuyyuy
בתגובה על השירים שליוו את סוף ילדותי - א' מכתב מעבר לים
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן מסקרן
למרות שאני בא מהעתיד
וקראתי את ..
סתם צוחק..
איזה כיף.
האנרגיות של פיבי על הבוקר...
אני מקווה שבחלק הבא תסדר לבן זונה המעפן הזה משהו כואב במיוחד, פיזית ונפשית.
ואז כולנו נוכל לומר,
"zed's dead, baby. zed's dead".
גיל,
קראתי את שלושת החלקים. הגבתי לך בפרטי על משהו שצרם לי בחלק 2 - אחר כך ב 3 נפתרה התעלומה והבנתי שמה שצרם למעשה היה מכוון.זה לדעתי הדבר הכי יפה בסיפור בהמשכים שלך. זה גם מה שזעזע התמיה והפתיע אותי.
קודם כל, תודה רבה על המחמאה
שנית, כתבתי עד היום סיפור אחד בהמשכים, והוא נקרא יומו של ארז רותם. אני אתן לך לינקים לשלושת החלקים ואת מוזמנת לקרוא ולהגיב אם תרצי, רק בקשה אחת - תקראי לפי הסדר. החלקים הם: חלק א' - וורוניקה הבלתי מושגת, חלק ב' - דנה החיוורת, חלק ג' - ארז רותם.
גיל
גיל, זו פעם ראשונה שקוראת סיפור שלך...לפי התגובות אני מבינה שלסיפורים יש המשך עם כל מני טוויסטים או מה שלא יהיה...
הסיפור איך שהוא עכשיו. חזק מזעזע כואב ומשפיל.
שלא נדע, שלעולם לא נעמוד במבחן.
הדר, מה אני אעשה עם כל הבחירה הזאת?
עוד עדה אחת ויש לנו מבחן אמריקאי....
אשה מרוקאית - לא מומלץ.
בתור מרוקאית, יכולה להגיד לך - הסיפור יגמר מהר מאוד.
תעשה אותה תימניה שמאכילה אותו כל ערב סחוג, שיבלה את שארית חייו בשירותים, מה יש?
או פולניה, שתקדח לו עד שהוא יבחר להתאבד.
לא יודעת לבשל,
שונאת לנקות.
רק תנו לי ספר לקרוא
וטלוויזיה לראות.
תני לי לנחש
גם את לא יודעת להכין צלי?
תגיד לי, גיל, אין לך בושה להציץ לחיי הנישואין שלי ככה באופן סמוי?
<עכשיו אתה מבין למה אני גרושה?>
עכשיו אני מרגיש מאוד חשוב! כמו איזה שופט בזירה שצריך להתיר למתאגרפת בצד ימין לקום מהקרשים ולהחזיר
את מתבקשת ??? אני על דוכן עדים ..?
רק רציתי לתקן את העלילה , למה אישה צריכה לפחד , אוף חשבתי שאתה תסכים שהאישה תחזיר לו
את מתבקשת להפסיק את השימוש באלמנטים אוטוביוגרפיים. לא כולנו זכינו לפוצץ...
לא אל תגזים ... זה אכזרי מידי גם ככה (טורקי זה כבר סרט לא נחמד ..)
אני יודעת את הסוף של הסיפור , היא בטוח תפוצץ אותו רק שאתה לא תכתוב את זה
מרוקנית
או שאני אהפוך גם את הגבר, לגבר טורקי.
אני חושב שיהיו רק שניים
אבל ייתכן שיהיו שני "סופים" אלטרנטיביים.
גיל
אני דווקא אסתכל. זה כתוב מצויין ואני מתפללת בשבילה
יכולה להרגיש מה היא עוברת, למרות שלא עברתי שום דבר שמתקרב לזה.
בחלק ב' מוציאים אותה מהבאר
(סתאםםם בשבילך)
תודה, ואני אגיד לך מתי יוצא חלק ב' כדי שלא תסתכלי
בעיקר עצוב.
וכרגיל-בלי חלק ב' בבקשה!
קח כוכב
תביא את חלק 2
תודה רבה כפיר
טוב לקרוא אותך וטוב שאתה קורא אותי
תודה רבה, אני אשתדל לא לאכזב
פחד, בהחלט.
כתוב מצוין.
מרתק..
מצפה להמשך..
ניר, תודה רבה
כיף שאתה קורא.
גיל
כתוב בכישרון (כרגיל).
קבל עוד כוכב ממני - שידרבן אותך להמשיך ולכתוב.
אני עובד עליו.
תודה.
מדהים ומפחיד
מחכה לחלק השני
ממתין בחוסר סבלנות
מדהים.
כתוב חזק ומפחיד
תקבל כוכב ברגע שייהיה לי
תודה רבה!
אוףףףףף
באמת מצמרר. כתוב טוב באמת.
יהיה חלק ב'?
תודה!
סביר להניח שהצלי היה יוצא לך רך מאוד
והיית צריכה לחבוט עם משהו אחר
מודה ומתוודה לא מבינה נשים שנשארות במקומות כאלו
סביר להניח שלו זו הייתי אני הצלי הקשה כבר היה פוגש בפדחת של האיש היקר הזה
יש הרבה נשים במצב הזה
ומעט מהן מתלוננות
אולי היום יותר
לא מצליחה להבין נשים כאלה (ובטח לא גברים כאלה) - בושם, שמלה...מחבת בראש הייתי דופקת לו.
ואח"כ מושיבה אותו בכלא כמה שנים טובות.
הנה התגובה הגברית הראשונה
מפחיד באמת ונותן הרגשה לא נעימה
תודה
מדהים
תפסת את הרגש המצמית. זו המילה מצמית.
יש לך כשרון. תמשיך
אני מקווה
ותודה על הפרגון
אוף
לא קל לקרוא את זה.
תודה.
כן, זה הרעיון.
תודה
תופעה כל כך מוכרת וכל כך כואבת
כל הכבוד, על הנושא
ועל הטיפול המצמרר בו.
אולי זה יעורר קצת מודעות
מזעזע. איזה פחד.